הגאון רבי נתן הכהן קופשיץ | פרופיל מיוחד (3 צופים)

[פרוש]

הוא נצר לשושלת רבני ירושלים, אבל בנה לעצמו שם של פוסק עצמאי, עמקן ומהפכני. עוד בנעוריו טווה קשרים מיוחדים עם מרן החזון איש והסטייפלר, מונה לכהן כרב הקהילה החרדית בבית שמש ומהווה גשר בין העולמות הקנאיים לליטאים.

משפחת קופשיץ הירושלמית היא שם דבר, הנמנית עם משפחות האצולה ומיוחסת לצאצאיו של רבה של ירושלים, הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. אחד מבניה, הוא רבי צבי (הירש) קופשיץ זצ"ל, מגדולי תלמידי החזון איש ומראשי בית היתומים דיסקין. רעייתו חיה רוחמה ע"ה, הייתה בתו של רבי שמואל הלל שינקר זצ"ל והמשפחה כולה ידועה כמשפחת רבנים חשובים.

האב, רבי הירש, הפגין מסירות אין קץ לחינוך ילדיו. בתקופת פעילות ארגוני המחתרות (אצ"ל, לח"י), כשחשש מפני סחף שעלול היה להוציא את צעירי ירושלים מבית המדרש, נהג להגיע מדי ערב ל'סדר שלישי' בבית המדרש של ישיבת 'חברון'. מטרתו לא הייתה ללמוד עם בניו, אלא לשבת שם ולהשגיח עליהם, כדי שישארו דבוקים בתורה.

בין פוניבז' לחברון, תחת גדולי הדור

בט"ז בכסלו ה'תש"ו, זרח אורו של רבי נתן, שכבר מנעוריו ניכר היה כי הוא אינו ככל בני גילו. עוד משחר עלומיו, בהיותו בגיל 11 נשלח רבי נתן לישיבת פוניבז' הקטנה, שם זכה ללמוד במשך שלוש שנים מפי גדולי ומאורי הדור: רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' ורבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל.

לאחר מכן חזר לכיתה ט' בתלמוד תורה "עץ חיים", למד שנה בישיבת בית מאיר, בהשפעת בן דודו, הגאון רבי חיים שאול קרליץ זצ"ל, שהייתה לו השפעה גדולה עליו. משם המשיך לישיבת חברון, שם למדו יתר אחיו.




בצל הסטייפלר והגר"ח קניבסקי

בשנות לימודיו בבני ברק, התקרב רבי נתן מאוד למרן הסטייפלר זי"ע, והיה שואל אותו בכל עניין. סיפור ידוע מעיד על גישתו החינוכית של הסטייפלר: כששאל אותו רבי נתן האם להפסיק לעשן, השיב לו הסטייפלר: "אם זה שתפסיק יפריע לך בכי הוא זה בלימודך – אל תפסיק לעשן". לאחר פטירתו, התבטא רבי נתן בצער כי אין לו כעת את מי לשאול בהלכה.

קשר זה נמשך גם לאחר פטירת הסטייפלר. כעשר שנים לאחר שר' יחיאל לדרמן ז"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת לדרמן, נפטר, שלח הסטייפלר שליח אל רבי נתן. הסיבה: ר' יחיאל בא בחלום לסטייפלר וסיפר לו שהמאורע שבו ביקש מרבי נתן לצאת מבית הכנסת כדי לנקות כראוי וגרם לו לביטול תורה, מפריע למנוחתו. הסטייפלר הורה לרבי נתן לומר בפה מלא כי הוא מוחל לר' יחיאל לדרמן על ביטול התורה שנגרם לו.

הקשר המיוחד עבר גם לבנו, מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי זצוק"ל. כאשר אברך מבית שמש הגיע להזמין את רבי חיים להיות סנדק לבנו, התבטא רבי חיים: "אם אתה גר בבית שמש, מדוע באת אליי? יש לכם שם את רבי נתן!" – עדות לגדלותו והכרתו בפסיקתו.



הפוסק המהפכני

הג"ר נתן קופשיץ הוא דמות יוצאת דופן של גאונות ולמדנות. הוא משלב ידע עצום בהלכה ובכל חלקי התורה, יחד עם עמקנות מיוחדת בלימוד העיון הישיבתי.

שיטת הפסיקה הייחודית: צורת הפסיקה של הרב אמיצה ויוצאת דופן בקרב פוסקי זמננו. בשל היקפו הרחב ברחבי סוגיות הש"ס והראשונים, הוא אינו חושש לפסוק מתוך הסוגיות עצמן, גם אם דעת אחרים נטתה שלא לקבל כך. פסקיו מלווים תמיד בראיה ברורה וחתוכה מתוך הגמרא או הראשונים. לעיתים קרובות, שואלים המגיעים אליו אחרי עיון בפסקי הלכה אחרים, מופתעים לשמוע ממנו פסק ברור הנחצב היישר משורש הסוגיה, ללא קיצורי דרך.

בקיאות מדהימה: לרבי נתן יש יכולת נדירה לענות באותו רגע מכל חלקי התורה כולה. בניגוד לרבנים העונים בעיקר על שאלות בהלכה מתוך השולחן ערוך, אצלו הדבר המופלא הוא שהוא יודע לענות על כל הסוגיות בש"ס ועל כל הראשונים. ראש כולל מספר: "כשהוא מגיע לכולל, אברכים מדברים איתו בסוגיות… חבורה אחת לומדת שבת, חבורה שנייה חולין… והוא בתוך רגע יכול לעבור לתוך עומק של סוגיה אחרת".




הקמת הקרייה החרדית

לפני כשלושים שנה, כשהוקמה הקריה החרדית בבית שמש, התגורר הרב קופשיץ בדירה קטנה בירושלים. העסקן ר' מיכל גוטפרב זצ"ל לחץ על היזם לקחת דווקא את רבי נתן לכהן כרב של בית שמש החרדית. ההסבר: הרב קופשיץ הוא הדמות הייחודית המסוגלת לאחד את כל גווני הקשת – ליטאים, ירושלמים, קנאים וחסידים – וליצור תחושת אחדות בעיר הצעירה.

הצלחה מוחלטת: הקהילה קיבלה את סמכותו בענייני ההנהגה בעיר. במשך שנים רבות כיהן גם כרב ב'עדה החרדית'. בשלב מסוים, הגאב"ד רבי טוביה וייס זצוק"ל לחץ עליו להיכנס כחבר הבד"ץ מן המניין ולכהן כדיין ומו"ץ. רבי נתן הסכים, אך העמיד שלושה תנאים חשובים: 1. שלא יכתבו עליו 'חבר הבד"ץ'. 2. שאינו מתחייב לשלוח את ילדיו למוסדות של 'העדה החרדית'. 3. שאינם מחייבים אותו לחתום על מכתבי 'העדה החרדית'.

הקמת לשכת הפוסקים: בשנים האחרונות, הקים הרב עובדיה הומינר את בד"ץ המרכזי "לשכת הפוסקים" בית שמש, וביקש מרבי נתן לשמש כגאב"ד, לצד הראב"ד הגאון הגדול רבי אהרון ברנסדרופר שליט"א.

המתווך העליון: רבי נתן הוא ה'מתווך' בין העולם הליטאי לעולם השמרני והקנאי. למרות רקעו הירושלמי, ידיו רב לו בהנהגה הליטאית, והוא בקשר הדוק עם כל גדולי ישראל, ועד היום עם מנהיג הדור הגר"ד לנדו שליט"א, אליו הוא עולה לעיתים למעונו. ראשי ישיבות, אדמו"רים ומשפיעים גדולים מתייעצים עמו בנושאי הלכה והנהגת הקהילה, וכן פוליטיקאים ואישי ציבור באים לקבל את עצתו ותושייתו.




ניצול הזמן

גדלותו של רבי נתן בולטת במיוחד מול ענווה אמיתית, של אדם שבאמת אינו מחזיק כלום מעצמו. "כל הבורח מן הכבוד – הכבוד רודף אחריו".

אהבת התלמידים: הרב נמנע מלהגיע לכנסים גדולים, ומעדיף ומקפיד ללכת לשמחות של תלמידיו, כדי לתת להם יחס אישי. הוא יישב בבר מצווה, ידבר עם החתן בגובה העיניים על הדרשה שהכין, ויעניק לו מתנה אישית. מקורב מספר כי לעיתים, כאשר ישנם אירועים רבים בערב אחד, הרב מכּתת רגליים מאולם לאולם. פעם, כשיצאו מאירוע גדול שבו כיבדו את הרב מאוד, שח לו בענווה ובשנינות: "למה אומרים 'חרש שוטה וקטן', למה לא שוטה חרש וקטן או להיפך? אלא… שהשוטה תמיד צריך להיות באמצע…".

ניצול זמן מדהים: סיפור נוסף ממקורביו ממחיש את הקפדתו על ניצול כל רגע: "פעם הרב הגיע לדרוש בבית המדרש בו למדתי. כשנכנס, כולם נעמדו וחיכו לדרשה. גם אני סגרתי את הגמרא. כשעבר לידי, נעצר ואמר לי: 'מהפתח שאני נכנס עד שאחל לדרוש – אתה יכול להספיק עוד שורה בגמרא'".

בשנת תשס"ו, פתח את הישיבה הקטנה "באר המלך" בבית שמש. לא רק שהוא עומד בנשיאותה, אלא הוא מגיע בעצמו מדי ערב ללמוד חברותא עם הבחורים, במסירות אין קץ, ומקנה להם את אהבת התורה, העמקות והיגיעה. כיום, הוא מנצח ביד רמה על עשרות ישיבות וכוללים, וממשיך להסתובב בין בתי הוראה, לשבת ולהשיב בהלכה.

 

[פרוש]

הגאון רבי נתן הכהן קופשיץ שליט"א

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[חיים ש]

קשרים מיוחדים עם מרן החזון איש

לחץ כדי לכווץ...

מתי נולד?

 

[כתר]

הרב נתן הכהן קופשיץ (נולד בט"ז בכסלו ה'תש"ו) הוא דיין בבית הדין של העדה החרדית בבית שמש ורב שכונת נחלה ומנוחה בעיר.

ביוגרפיה​

נולד לרבי צבי (הירש) הכהן קופשיץ שהיה מראשי בית היתומים דיסקין, ולחיה רוחמה בתו של רבי שמואל הלל שינקר[1]. למד בישיבות פוניבז' לצעירים שם היה מקורב לרבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, בישיבת בית מאיר אצל רבי ראובן פיין, ובהמשך בעיקר בישיבת חברון כנסת ישראל.
נישא ללאה בת הרב יואל יעקב רוטמן מירושלים. לאחר נישואיו התגורר ברחוב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים ולמד בכולל של רבי מנדל אטיק, ובהמשך אף כיהן כרב השכונה. כשהוקמה הקריה החרדית בבית שמש נקרא על ידי רבי שמואל אויערבאך שייסד את השכונה לכהן כרבה[דרוש מקור]. מתגורר ברחוב הרב מבריסק בבית שמש.[2]
מכהן כרב שכונת 'נחלה ומנוחה' בקריה החרדית בעיר, אך השפעתו חורגת מעבר לגבולות שכונתו ודעותיו ופסקיו מקובלים על רוב תושבי העיר החרדים. כמו כן הוא מכהן כדיין בבד"ץ העדה החרדית בבית שמש ומרבני קהילת קהל פרושים.
עמד בראש צוות העריכה של המהדורה הפופולארית של ספר משנה ברורה עם הערות וציונים בהוצאת דרשו[3].
נחשב למומחה בעניני ריבית ומכהן כחבר וועדת הרבנים של ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון).
באלול תשפ"ב מונה על ידי הרב אשר דויטש לשמש כדיין בבד"ץ "משמרת חומותינו"[4]

דעותיו​

הרב קופשיץ מרבני העדה החרדית בבית שמש, וכמו חבריה מחזיק בהשקפת עולם אנטי ציונית. חינך את ילדיו במוסדות חינוך שאינם מקבלים תקציבים ממשרד החינוך, ומוסדות קהילתו - תלמוד-התורה 'מנוחה וקדושה' והישיבה לצעירים 'באר המלך' אינם מקבלים תקציבים מהמדינה. עם זאת הרב קופשיץ שהינו אחד מוותיקי הרבנים בעיר פועל רבות מאחורי הקלעים בעקיפין ובמישרין לקירוב לבבות והורדת מפלס המתחים בין האוכלוסיות[דרושה הבהרה][דרוש מקור][5]. הוא אינו מביע עמדה ביחס לפולמוס ההשתתפות בבחירות למרות שבאופן אישי אינו נוהג להצביע בבחירות[דרוש מקור].
הרב קופשיץ מעודד רבים להגר לעיר בית שמש ולקבוע את צביונה החרדי של העיר והשכונות החדשות. בשנת 2019 אף יצא במכתב קריאה לציבור החרדי להמשיך ולרכוש דירות בשכונת נוה שמיר (רמת בית שמש ה) שעל פי תכנון העירייה נועדה לציבור החילוני.[6]
הרב מעודד הקמת קווי מהדרין וממליץ לתלמידיו שלא לנסוע באוטובוסים שאין בהן הפרדה מגדרית.
הרב קופשיץ היה מקורב לרבי שמואל אויערבאך ואף למד איתו בחברותא, אולם הוא אינו מתערב באופן ישיר במחלוקת בציבור הליטאי. למרות זאת בחר להיות פעיל בכמה גופים של הפלג הירושלמי כגון בבד"ץ משמרת חומותינו.[4] והשתתף בחנוכת הבית של בתי כנסת של הפלג בבית שמש[7]
התיר להתגורר בשכונת רמת אברהם (גולובנציץ) ואף קבע את המזוזה הראשונה בשכונה[8].

משפחתו​

בניו

• הרב יעקב קופשיץ, מנהל ישיבת באר המלך
• הרב יוסף חיים קופשיץ, רב ביהמ"ד נחלת שמואל בי"ש ור"מ בישיבת מעלות נפתלי
• הרב אפרים קופשיץ, ר"מ בישיבת אור תורה, ומוסר שיעורי הלכה בישיבת אורחות חיים של הרב חיים קירזון בירושלים.
• הרב צבי קופשיץ, ר"מ בישיבת באר המלך וכנסת מרדכי
• הרב ישראל אהרן, ר"מ בישיבת עטרת שלמה אריה בירושלים

חתניו

• הרב נחמיה בן הרב שמחה בונים וולדינברג, הוסמך על ידו להוראה, משמש כרב ביהמ"ד פרושים וראש ישיבה לצעירים ברמה א' בית שמש.
• הרב טורצ'ין, בן הרב חזקיהו, ר"מ בישיבת בית מרדכי בבית שמש.
• הרב פתחיה שטרנברג ראש כולל ורב ביהמ"ד ראשית דעת ברמה ד' [דרושה הבהרה].

אחיו

• הרב אברהם קופשיץ - היה רב בשכונת נוה צבי בירושלים ור"מ בישיבת טשעבין בירושלים, חתנו של הרב חיים שרגא פייבל פרנק.
• הרב ישראל אהרן קופשיץ - ר"מ בישיבת תורה אור ורב בשכונת סנהדריה בירושלים.
• לאה - אשת רבי ניסים קרליץ.
• הרב יוסף חיים קופשיץ - מראשי ישיבת פורת יוסף, חבר הוועדה הרוחנית של העיתון יתד נאמן וראש הוועדה הרוחנית של סמינר בנות אלישבע.
• הרב יעקב זאב קופשיץ מרבני ישיבת אורחות חיים של הרב חיים קירזון בירושלים.
• עטקה הינדה - אשת הרב מרדכי יודלביץ, בנו של רבי שמואל אהרן יודלביץ ונכד רבי אריה לוין.
• הרב משה פנחס קופשיץ ( – י"ח באייר תשס"ד, 2004), רב "חניכי הישיבות" בשכונת רוממה בירושלים ומראשי ישיבת קול יעקב. משיעוריו יצא הספר "זיכרון תורת משה".
• רחל - אשת הרב רפאל דב ברלין ר"מ בישיבת ראשית חכמה בירושלים.
• שרה - אשת הרב אברהם דב (בער) ליטמנוביץ, מו"ץ בעדה החרדית ומרבני ועד הכשרות של העדה החרדית.

 

[כתר]

כעשר שנים לאחר פטירתו של ר' יחיאל לדרמן שלח סבא, הסטייפלער זצוק"ל, אל הגאון רבי נתן קופשיץ וביקשו כי ימחול לר' יחיאל לדרמן. הוא בא בחלום לסבא ואמר לו כי המאורע טורד את מנוחתו​

הרבנית ר. צביון בתו של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל מספרת מעשה מופלא על מייסד בית כנסת 'לדרמן' בבני ברק, המלמד על חומרתו של ביטול תורה


את בית הכנסת שיועד למרן החזון איש, בנה ר' יחיאל לדרמן ז"ל, יהודי יקר ובעל אמצעים שעסק בקבלנות בניין. ר' יחיאל ורעייתו עלו לארץ מפולין לפני השואה, ובמרוצת השנים התקרב ר' יחיאל לחזון איש ודבק בו בכל מאודו. משנפטר החזון איש, עברו כל אלו שהתפללו עם החזון איש בקביעות לבית הכנסת, ועם הזמן דבק בו שמו של המייסד, והוא מכונה בפי כל 'בית הכנסת לדרמן'.

פעם הלך ר' יחיאל לדרמן עם החזון איש במקום הנקרא היום רחוב דבורה הנביאה. החזון איש הצביע בפניו על גבעת עפר קטנה ואמר לו: "מקום זה – ראוי שתיבנה בו ישיבה!" ואכן, מספר שנים לאחר מכן בנה ר' יחיאל במקום את בניין ישיבת 'בית מאיר'.

הישיבה נוסדה על ידי רבי זלמן רוטברג זצ"ל, תלמידו של הגאון רבי שמעון שקופ זצ"ל וחתנו של רבי מאיר קרליץ זצ"ל, ועל שמו של רבי מאיר נקראה. הישיבה נפתחה מתחילה בבית הכנסת 'לדרמן', אולם מאחר שהמקום היה צר מהכיל, וסדרי הישיבה הפריעו לסדרי בית הכנסת, הועברה לאותו בניין שבנה ר' יחיאל. ר' יחיאל לדרמן עצמו, עזב את עיר מגוריו תל אביב, וקבע את דירתו מעל בית הכנסת. לאחר שנפטר, המשיכה אלמנתו להתגורר במקום עד שנותיה האחרונות. עוד בחייה בנתה בביתה בית כנסת נוסף, הנכלל עתה בהיכל רחב הידיים שבקומה השנייה.

בית הכנסת מכיל כיום מאות מתפללים, אבל באותן שנים היה מספר המתפללים מועט ביותר. עדיין זוכרת אני את ר' יחיאל לדרמן עומד ברחוב, תר אחר עשירי למניין וצועק: 'א צענטער!' 'א צענטער!' (עשירי! עשירי!)…

בין המתפללים הקבועים של מניין הוותיקין בשנותיו הראשונות, היה רבי ביינוש פינקל, ראש ישיבת מיר וחתנו של רבי שמואל גריינמן, שהיה גר אז בקרבת מקום.

סיפר הרב צבי מינקוביץ': "אבי זצ"ל היה ממתפללי מניין הנץ הקבועים. פעם ב'בין- הזמנים' חפצנו אחי ואני לנסוע לטיול, ומשום כך השכמנו להתפלל עם הנץ החמה. השמחה בבית הכנסת היתה רבה – שהרי בלעדינו לא היה מניין…" (הדברים נשמעים מוזרים לאור המציאות היום, שבה בית הכנסת שוקק חיים משעה שלוש לפנות בוקר ועד השעות הקטנות של הלילה, ומתקיימים בו עשרות מניינים הכוללים מאות מתפללים).

ר' יחיאל בא לסבא בחלום

ר' יחיאל היה מסור לבית הכנסת ואף טרח בניקיונו במו ידיו. גם אותנו זיכה במצוה: כאשר ראה אותנו משחקות בחצר, היה קורא לנו לסייע ולטאטא את בית הכנסת.

בהקשר זה של נקיון בית הכנסת, ידוע מעשה נורא, המלמדנו על חומרתו הגדולה של עוון ביטול תורה: כעשר שנים לאחר פטירתו של ר' יחיאל לדרמן שלח סבא הסטייפלר, רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק"ל, אל הגאון רבי נתן קופשיץ מבית שמש, וביקשו כי ימחול לר' יחיאל לדרמן. התברר כי בבחרותו למד רבי נתן בהיכל בית הכנסת, ור' יחיאל ביקשו לצאת כדי שיוכל לנקות כראוי. אחר פטירתו בא ר' יחיאל בחלום לסבא וסיפר לו על כך, ואמר לו כנראה, כי המאורע טורד את מנוחתו. סבא הזכיר לרבי נתן סיפור זה והורה לו לומר בפה כי הוא מוחל לר' יחיאל לדרמן על ביטול התורה שגרם לו.

סיפור זה מלמד על הזהירות הגדולה שעלינו להיזהר בבואנו לבטל לומדי תורה. גם כאשר הסיבה מוצדקת לחלוטין!

אבא זצ"ל אף היה זוכר את ר' יחיאל לדרמן לטובה, והוא נוהג לספר גם 'ווארט' טוב ששמע מפיו: יש מצוות, כגון קריאת שמע, שכשאדם אומר אותן, עליו להשמיען לאוזנו. נשאלה השאלה: מה הדין אם הוא משמיע את אותן אמירות בקול שיכול להגיע לאוזנו, אולם רעש חיצוני מפריע לו לשומען? כשנשאל אבא שאלה זו, ענה: 'ר' יחיאל לדרמן כבר הביא לכך ראיה ברורה מ'השפתי חכמים', שם נאמר שמשה צעק אל ה' על דבר צפרדעים. מדוע היה לו לצעוק? מסביר השפתי חכמים: מפני שרעש הצפרדעים הפריע לו להשמיע את תפילתו לאוזניו'. (למעשה, אין פוסקים כך להלכה).

(מתוך הספר 'בית אמי')

 

[מנורה בדרום]

הבנתי שיש לו קשר הדוק עם ר' אביעזר פילץ שליט"א מהיכן זה בא?
[אולי @פרוש ידע]

 

[פרוש]

הבנתי שיש לו קשר הדוק עם ר' אביעזר פילץ שליט"א מהיכן זה בא?
[אולי @פרוש ידע]

לחץ כדי לכווץ...

עוד הספיק להיות בחברון עם ר' אביעזר לפני שהתחתן

 

[פרוש]

המוטו של מרן זו שפלות ענווה ותורה
לדעת מרן אסור לבקש ממי שלומד, עט וכדומה משום ביטול תורה ואין בזה היתר
מרן אוחז משמירת סדרים
מרן נותן סכום מכובד דורון דרשה לבני תלמידיו
מרן שונא שקר
מרן עולה שליח ציבור בימים נוראים ומראה פניו כמלאך אלוקים
מרן ממעט לדרוש בקהל
לדעת מרן עדיף בכוללים לא ללמוד שביעית
מרן שולט בכל מכמני התורה בלי שום גוזמא
מרן איש רך נעים הליכות. אבל על שקר וחילול השם יוצא בתוקף
מרן שונא חנפנים שונא יחצנים שונא שקר
ואנוכי הקטן מעיד נאמנה שמעולם לא שמעתי את מרן צועק
מרן לא אוכל באירועים שמזמינים אותו בקושי שותה
רוב כתבי מרן נמצאים אצל בנו הצעיר
מרן מרא דאתרא דבית שמש וגלילותיה על פיו יישק כל דבר (ליטאים חסידים ספרדים)
מרן בורח מן הכבוד והיה סונט בי אילו היה קורא מה שנכתב עליו
מרן נגד מחשבים בבתי מדרשות
מרן מעריך לומדי תורה שאין לה אח ורע
לא קם בחברון גדול כמו מרן והראב"ד

 

[פרוש]

מרן מגנה בכל פה מי שטוען שגדולי ישראל לא יכולים לטעות
מרן לא נותן הסכמות

 

[פרוש]

מרן מעודד ראשי מוסדות ולא חס על כבודו להיות מוקד בירורים
מרן עוזר לבני עדות המזרח להכניס את ילדיהם למוסדות ליטאים
פעם אחד החיידרים הגדולים ביותר סירב ומרן שלח את איש אמונו שיקח את הילד וישב בגן
מרן מקובל על כל הציבורים
מאות ואלפים עשו אצל מרן שימוש
מרן מעודד אברכים שלמדו הלכות ד' מינים להורות לציבור
מרן לא אוהב שמתעכבים על סוגיות
מרן ער עד לשעות הקטנות של הלילה
במוצאי שבת יש לו 3 4 חברותות

 

[פרוש]

מרן בעל תפיסה גאונית שאין בדור (לא בבני ברק ולא בירושלים)
שואלים אותו בכל חלקי התורה, והוא עונה כלאחר יד עד לסימן קטן
מרן שולט במשנה ברורה ישר והפוך
כמעט ולא מש חיוך מפניו של מרן כשמשוחח עם כל אדם
מרן מעולם לא הוציא דבר שקר מפיו, ומי שנתפס על שקר סר חינו בעיניו

 

[פרוש]

מרן מתנגד לציונות הארורה
מרן יצא במלחמות נגד תחבורה הקרויה מהדרין
מרן אסר לרכוש מוצרים בסופר בשכונה מעורבת
מרן מתנגד לחיסונים
מי שלא היה בפורים אצל מרן לא ראה שמחה מימיו
מרן מכבד כל אדם. מורה נהיגה מזרחניק היה מגיע להתיעץ עם מרן בעניני הלכה
שכונתו של מרן זו השכונה הכי שמורה רוחנית בבית שמש (בשכונות אחרות הרבנים הליטאים לא הצליחו)
אפשר לפגוש את מרן כל יום בבית הוראה או לפני מנחה
מרן קבע מקום מושב לימוד בכולל בראשותו באחד המושבים ולא בשכונה שלא יפריעו לו בלימודו
אבל מרשה לילדי חיידר לבקר