הגייה (מבטא) קדום מלפני הפילוג (1 צופה)

[איש עברי]

מצורף שלב ראשון

 

[אבא ביתך]

מצורף שלב ראשון

לחץ כדי לכווץ...

נא להסביר.
המצורף הוא כמובן ההגיה השומרונית המקובלת היום, שקשה מאוד לקרוא לה 'הגיה מקורית', אחר שיש בה הבלעות רבות של אותיות. נכון שהיא שונה לחלוטין מהכיוון שאליו התפתחה שפת לשון הקודש היהודית, אבל ברור שגם היא לא 'מקורית'.

 

[אריק]

מצורף שלב ראשון

לחץ כדי לכווץ...

אתה איש עברי או קראי?

 

[אבא ביתך]

עברי...
מה הצד 'קראי'? למיטב ידיעתי זו קריאה שומרונית. קריאה קראית אינני מכיר, ורחוק בעיני שהיא תשמע כך, אחרי שנפלגו להם בזמן מאוחר בהרבה.

 

[אש להבה]

מהיכי תיתי שיש להם מסורת טובה יותר מכל חכמינו?

 

[אבא ביתך]

מהיכי תיתי שיש להם מסורת טובה יותר מכל חכמינו?

לחץ כדי לכווץ...

לא זו בלבד, יש במסורתם פגמים ניכרים, הקשיבו היטב.

 

[איש עברי]

ההבדלים הכלליים בין קריאתם לשל מסורתנו:

1. הרבה אותיות גרוניות הם משמיטים (לא החליפו את ח בכ כאשכנזים אלא השמיטוהו וכן הלאה). [מה שגרם להם בהמשך טעויות גם בכתיב].

2. אין להם כפל של שין ושל בגדכפת אלא כל ש ימני (השמאלי הוא ס) [ובכזה כבר מוזכר שינויי הגייה במקרא על בני אפרים שלא אמרו ש רק ס הם הפוך והם מייחסים עצמם לאפרים...] וכל בגדכת דגוש וכל פ רפה (כמעט). [יש עוד שפות כאלו אבל האם הכתיב שלנו שהוא צורה אחת מוכיח שבעבר היו רק צורה אחת ? וכן ביוונית לא היה אלא צורה אחת ואח"כ נוסף h לסימן הרפה כמו באנגלית כיום ph (-f)].

3. הרבה אותיות שהם שוא או לניקוד אצלם הן נקראות (כמו שאצלנו יש לוח והרבים הם לוחות או לווחים, שור שוורים, עיר והרבים ערים או עיירות, וכן יש און שהוי"ו היא רק חולם ויש און שנקר בקמץ סגול באותה משמעות. וכן עוד).

4. גם ניקוד יש להם רק 5 תנועות (כקריאה הספרדית שלהיום, אלא שיש ארוך וקצר) ולא כטברני (7) ולא כבבלי (6).

ברור שקריאתם בפרט 1 לפחות אינה משקפת את המקור אבל אולי זה יעזור לשיחזור (כמו שכל קהילות ישראל לא קוראים בדיוק כמו המקורי וכולם שונים זה מזה]

 

[איש עברי]

הייחס המיוחד אמור להיות על פרטים שבה סביר שלא הושפעו מההגייה הערבית שסביבם. שלכן סביר שזו מסורת אישית קדומה.

כגון: (לפי סדר הנ"ל)

1. זה להפך מהערבים שיש להם מבטא גרוני עוד יותר, וכן זה וודאי אצלם כבר הרבה שנים כי על פי זה השתבשו קצת בהעתקת התורה והרבה בתרגומים שלהם בארמית (וכן בפיוטיהם בארמית) [השימוש בארמית היה לפני תפוצת האיסלאם שאז עברו לערבית].

2. העדר צורת סין אינה בגלל קשיי שפה שהרי הם קוראים סמ"ך אלא שמע מינה שמסורתם שסין שמאלית או שהיא כמו ימנית (ואין כלל שמאלית) או שהיא הייתה קרובה מאד

3. בגד כפת דגוש בלבד כך דעת החוקרים שהיה בעברית הקדומה (פיניקית כנענית), ובערבית כל האותיות הנל יש 2 סוגים למעט ב שאין רפה ופ שאין דגושה, כך שבאותיות ב פ השומרונים כמו הערבים ובשאר הם שונים (ואכן גם בעוד שפות קדומות לא היה כפל צורות הנ"ל ועד היום הרבה עולים מאפריקה לכאן לא יודעים לומר פתב רפים ועוד)

4. גם זה לא כערבית שיש להם רק 3 (אלא שיש ארוך וקצר)

 

[חד מבתראי]

איזה ערך יש למסורת שלהם?
יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?
(דהיינו אם לטמיך כל קהילות ישראל השתבשו, למה לחשוב שרק אצלם לא?)
או שתביא הקלטה של דוד המלך קורא במעמד 'הקהל' או שלא תביא בכלל...

 

[איש עברי]

איזה ערך יש למסורת שלהם?
יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?
(דהיינו אם לטמיך כל קהילות ישראל השתבשו, למה לחשוב שרק אצלם לא?)
או שתביא הקלטה של דוד המלך קורא במעמד 'הקהל' או שלא תביא בכלל...

לחץ כדי לכווץ...

אף אחד לא אמר שרק מישהו לא השתבש, אלא הידוע שיש שינויים בין קהילות הישראל כיום ובעבר בהרבה פרטים, וככל הנראה חלקם שיבושים שנגרמו עקב שפות אחרות של מי שגרו ביניהם. וכל פרט נוסף יש לדון בו

 

[בן הגולה]

איזה ערך יש למסורת שלהם?
יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?
(דהיינו אם לטמיך כל קהילות ישראל השתבשו, למה לחשוב שרק אצלם לא?)
או שתביא הקלטה של דוד המלך קורא במעמד 'הקהל' או שלא תביא בכלל...

לחץ כדי לכווץ...

לפי האמור לעיל

1. זה להפך מהערבים שיש להם מבטא גרוני עוד יותר, וכן זה וודאי אצלם כבר הרבה שנים כי על פי זה השתבשו קצת בהעתקת התורה והרבה בתרגומים שלהם בארמית (וכן בפיוטיהם בארמית) [השימוש בארמית היה לפני תפוצת האיסלאם שאז עברו לערבית].

לחץ כדי לכווץ...

אם כך יש להם עדיפות על 'בני הגולה' שבודאות הושפעו מהתרבויות השונות.

 

[אסיא דמגן]

קריאתם היא מלעיל בעוד שכפי שמקובל בכל כת"י מוטעם אצלנו בלשון הקודש רוב המילים הם מלרע