סוכות, שמח"ת ושמ"ע הושענא רבה - עניינו, כללי

[שיח יצחק]

קונטרס שערי יוסף
הלכות ומנהג יום הושענא רבא

 

[ישעיהו מנחלת דן]

והנה, ידוע[5] שהזהר (סוף מאה הי"ג וראשית מאה הי"ד) לא חידש הלכות ומנהגות מאפס, אלא לקח הלכות ומנהגות ידועות, והוסיף או עשה מהן עיקר, ופירש בהן רעיונות חדשות וכדו'. וע"כ יש לעיין איך השתלשלו הדברים

לחץ כדי לכווץ...

לפי המקובל בכלל ישראל (וכן נראה מעיון מקיף מתוכן כתבי הזוהר) לפחות יסודות הספר הם מסורות קדמוניות ואינם פרי יצירת המאה הי''ג והי''ד.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

לגופו של אשכול האריכו פה באופן מקיף ונפלא
ואוסיף מה שחשבתי בבאור הירושלמי שהביאו פה שמקשר בין הקפת המזבח ז פעמים להקפת יריחו שבע פעמים וכן מה שהביאו על סיום הקרבת פרי האומות והנה עיקר השבעים אומות אמרו עליהם שמתמעטים והולכים אבל העולם צריך שלא יהיה שומם מהם והמיעוט האחרון של יום ערבה הוא שבע
ויש בזה דמיון לשבע אומות כנען שהיו בא''י שעליהם נצטוינו לא תחיה על נשמה ויסודותיהם היו ביריחו כמבואר בסוף יהושע וילחמו אתכם בעלי יריחו וגו'
והנצחון עליהם ביריחו יש בו מן השייכות לנצחון השנתי על האומות ביום ערבה ע''י הקפת המזבח ז פעמים ויש לקשר לזה ענין חביטת הערבה שמשלוה במדרש לרשעים שאין בהם טעם ולא ריח שמחד זהו יום שמכבדים את הערבה מאוד ומאידך לבסוף חובטים אותה שאמנם כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית וא''א לאבד הרשעים שמוסיפים לעולם פיתוח ושגשוג שיש מה ללמוד מהם בזה אבל מסקנת המעמד לגדע קרנות הרשעים ולרומם קרן הצדיקים הערבה תחבט בקרקע והאתרוגים יאכלו כמו ששנינו מיד התינוקות שומטים לולביהם ואוכלים אתרוגיהם.
ואמנם כל זה בדרך דרש אבל בדרך פשט כמו שהאריך רבינו בעצתך תנחני באופן משובח ביותר ענין ריבוי התחנונים הוא על המים שכל חיי האדם תלויים בזה כמוש''כ הפוסקים וכנראה זה השורש למבואר בנסתרות על הצלם ועל גמר החיתום הכללי של החודש השביעי, כי התבואה ופרות האילם אינם יסודיים בנפש כמו המים ואף שלכאורה החיתום על תהלוכות האדם נקבע ביו''כ מ''מ קצבת המים העולמית מאוד משפיעה עליו.
וכמו שהעירו כיום מתקשים אנו להיות שייכים לדין על המים שבימי אבותינו סערו נפשותיהם בענין שבעת ימים ואנו לא מבינים על מה הסערה בכוס מים...
אבל יש לידע שגריעותא היא לנו ולא מעליותא וזה שמימינו מגיעים מהברז ללא נשיאת עינים למרום הוא כמעשה ארץ מצרים אשר שותים מהנילוס ואמר להם הקב''ה תנו לו מזונותיו בכל עת ואל אשמע קולו וכמו שאמר ירמיהו על מצרים קולה כנחש ילך שדומים לנחש שעפר לחמו ומזונו מצוי לו
אבל ישראל עם קרובו לא כן ענינם אלא בארץ אשר עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה ודרך היושר שהמים תלויים במעשינו בפרשת והיה אם שמוע אלא שמפני חטאינו גלינו מארצנו ולקינו מיד ה' כפלים בכל חטאתינו וכהיום הזה אנו מקבלים נחמה של שפע עצום אבל בושנו ונכלמנו שאיננו בקשר ישיר עם ה' אלא מנותק ומרוחק ועיקר תפילותינו בהושענות הקרבות צריך להיות על ענין ה''חיות'' שבמים ובערבה המלבלבת שצמאה למים ואנו צמאים וכמהים למקור מים חיים את ה' אלהינו נפשנו כארץ עיפה לו סלה צמאה נפשנו לאלהים לאל חי מתי נבוא ונראה פניו כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשנו תערוג אליו ויהי רצון שנזכה למים חיים יצאו מירושלים כנבואת יחזקאל במהרה בימינו אמן