לכאו' בפשיטות נראה, דהזיק חולצה יד שניה, ישלם כמו השוויות של חולצה יד שניה אמנם לפי המסקנא שייצא בסופו של דבר נראה דלא כך,
דידוע מה שכתב הגר"ח בשני ספרים שכל אחד שוה חמש מאות והזיק ספר אחד ומכוח זה השני קפץ לאלף, דהנה יש לדון שמעשה הזק היה פה כלפי הבול הראשון, אבל הבעלים לא התחסר שהרי קפץ לו לאלף, וכתב הגר"ח שכיון שלא היה חיסור זה לא מוגדר מעשה היזק, [פי' שלא שאי"נ היה מעשה היזק רק שכדי שיתחייב צריך לחסר, אלא זה לא מוגדר מעשה היזק שכל מהותו של הזק זה לחסר] וממילא כתב שלפי"ז אם הבול השני קפץ לתשע מאות יהא חייב חמש מאות שזה מוגדר מעשה היזק וכלפי הבול הזיק חמש מאות.
ולכאו' יש להקשות שזה נסתר מזרק חץ על כלי ובא אחר ושברו, שבשעה שבא אחר ושברו, לא היה לא שוויות בשוק וממילא לא חיסר, שמבואר בתוס' בב"ק שחייב.
ותירצוני שבכלי שנזרק עליו חץ ועומד להישבר יש לו שוויות כין שבשוק יקנו את הכלי כיון שיודעים שגם אם ישבר הזורק ישלם על הכלי וממילא יוצא שלא הפסידו כלום ולכן שבא אחר ושבר שהוריד את השוויות חייב.
והשבתי להם שלפי"ז בחץ של הפקר או שקוף זרק שלא ישלמו אם הכלי נשבר, ולכן אין לכלי שוויות, ייצא שבא אחר ושברו יהא פטור, וחידוש גדול הוא, ולא נראה.
ואולי י"ל שהחילוק הוא שבכלי, המעשה עצמו חיסר רק שהיא משהו חיצוני שעשה שלא יתחסר, אבל בספרים במעשה עצמו הוא לא חיסר, אך גם בספרים לכאו' המעשה עצמו של הזק ספר מחסר רק היה משהו חיצוני שהיה עוד ספר שהיה שוה אותו הדבר וכו'. (ואולי עדיין אפשר שבספרים זה נעשה מכוח ההזק עצמו הספר השני עלה משא"כ בחץ שלא וצ"ב יותר.
ונראה שהייסוד הוא שבחץ למרות שכלי שעומד להישבר אין שוויות אבל ערך כן יש לו שערך נקבע לפי המצב העכשוי שעכשיו יש לו שימושים, ואפי' שבעוד זמן הוא ישבר זה רק חיסרון בשוק שאנשים ישלמו יותר על חפץ שישאר יותר לטווח הרחוק אבל כלפי הערך הבעלים מעריך אותו עכשיו כמו השוויות בשוק ובמזיק חייבים על הורדת הערך ולא השווי ולכן בחץ על כלי חייב משא"כ בספרים שהוריד גם את הערך.[הדברים נכתבו בקצרה מקוצר הזמן ויש עוד הרבה מה להאריך ולפלפל בזה בעזרי"ת]
ולפי"ז בנידון דנן, בחולצה יד שניה יהא חייב כפי הערך שיש לחולצה מצד הבעלים דהיינו שזה ברור שהחולצה יורדת באיכות בעצם ורק לפי"ז הוא ישלם, ואפי' שבשוק ירד השווי יותר כפי שמצוי היום שיד שניה יורד המחיר אפי' שבאיכות בעצם ירד פחות, ישלם את הערך ולא את השווי .
דידוע מה שכתב הגר"ח בשני ספרים שכל אחד שוה חמש מאות והזיק ספר אחד ומכוח זה השני קפץ לאלף, דהנה יש לדון שמעשה הזק היה פה כלפי הבול הראשון, אבל הבעלים לא התחסר שהרי קפץ לו לאלף, וכתב הגר"ח שכיון שלא היה חיסור זה לא מוגדר מעשה היזק, [פי' שלא שאי"נ היה מעשה היזק רק שכדי שיתחייב צריך לחסר, אלא זה לא מוגדר מעשה היזק שכל מהותו של הזק זה לחסר] וממילא כתב שלפי"ז אם הבול השני קפץ לתשע מאות יהא חייב חמש מאות שזה מוגדר מעשה היזק וכלפי הבול הזיק חמש מאות.
ולכאו' יש להקשות שזה נסתר מזרק חץ על כלי ובא אחר ושברו, שבשעה שבא אחר ושברו, לא היה לא שוויות בשוק וממילא לא חיסר, שמבואר בתוס' בב"ק שחייב.
ותירצוני שבכלי שנזרק עליו חץ ועומד להישבר יש לו שוויות כין שבשוק יקנו את הכלי כיון שיודעים שגם אם ישבר הזורק ישלם על הכלי וממילא יוצא שלא הפסידו כלום ולכן שבא אחר ושבר שהוריד את השוויות חייב.
והשבתי להם שלפי"ז בחץ של הפקר או שקוף זרק שלא ישלמו אם הכלי נשבר, ולכן אין לכלי שוויות, ייצא שבא אחר ושברו יהא פטור, וחידוש גדול הוא, ולא נראה.
ואולי י"ל שהחילוק הוא שבכלי, המעשה עצמו חיסר רק שהיא משהו חיצוני שעשה שלא יתחסר, אבל בספרים במעשה עצמו הוא לא חיסר, אך גם בספרים לכאו' המעשה עצמו של הזק ספר מחסר רק היה משהו חיצוני שהיה עוד ספר שהיה שוה אותו הדבר וכו'. (ואולי עדיין אפשר שבספרים זה נעשה מכוח ההזק עצמו הספר השני עלה משא"כ בחץ שלא וצ"ב יותר.
ונראה שהייסוד הוא שבחץ למרות שכלי שעומד להישבר אין שוויות אבל ערך כן יש לו שערך נקבע לפי המצב העכשוי שעכשיו יש לו שימושים, ואפי' שבעוד זמן הוא ישבר זה רק חיסרון בשוק שאנשים ישלמו יותר על חפץ שישאר יותר לטווח הרחוק אבל כלפי הערך הבעלים מעריך אותו עכשיו כמו השוויות בשוק ובמזיק חייבים על הורדת הערך ולא השווי ולכן בחץ על כלי חייב משא"כ בספרים שהוריד גם את הערך.[הדברים נכתבו בקצרה מקוצר הזמן ויש עוד הרבה מה להאריך ולפלפל בזה בעזרי"ת]
ולפי"ז בנידון דנן, בחולצה יד שניה יהא חייב כפי הערך שיש לחולצה מצד הבעלים דהיינו שזה ברור שהחולצה יורדת באיכות בעצם ורק לפי"ז הוא ישלם, ואפי' שבשוק ירד השווי יותר כפי שמצוי היום שיד שניה יורד המחיר אפי' שבאיכות בעצם ירד פחות, ישלם את הערך ולא את השווי .