בהעלותך הטוחן רגיל לרעש (1 צופה)

[התורה]

וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם (במדבר יא, יז) התנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם טורח בני, שהם טרחנים וסרבנים (רש"י).​

בפסוק זה מלמד אותנו רש"י הקדוש את מידתם ומדרגתם של מנהיגי ישראל, לנהוג בסבלנות מרובה ובארך רוח כלפי כל אדם, גם כלפי אנשים טרחנים וסרבנים המטרידים את שלוותם. כמובן שמידה זו אינה נחלתם רק של מנהיגי ישראל, אלא כל יהודי ראוי שיסגל לעצמו את מידת הסבלנות כלפי יהודים נדכאי רוח הזקוקים לאוזן קשבת.
מופלא היה מרן החזון איש זי"ע במידת הסבלנות לכל יהודי, גם לאלה שדעתם קצרה, טרדנים וקשי יום המחפשים אוזן קשבת, אף שהכבידו מאד. פעם העיד על עצמו ואמר: 'אני מסוגל להקשיב לאדם שמספר לי אותו סיפור שלש פעמים מראש ועד סוף מבלי שאפסיק אותו עד כלותו לדבר!'.

כה היה רגיל לשמוע תדיר את דבריהם של טרחנים שונים עד שפעם אחת כאשר אחד ממקורביו הביא את פליאתו איך הוא מסוגל להקשיב לפטפוטו של טרדן מסוים שמטיח דברים בקול צעקני ומאריך בשיחו, השיב לו החזון איש: הטוחן בטחנת קמח רגיל לרעש הטחנה שלו, להיפך כאשר הגלגלים נעצרים ושותקים יפריע לו הדבר...'
תורה שבכתב​