תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה), לא מתכשר עד דעביד ליה ארעי. ופשטות דברי התוס' כפי שהעמיד הגרש"ק בשו"ת האלף לך שלמה (או"ח סי' שס"ו) שהפסול הוא רק בהצטרף ב' התנאים, שלא נכנס גשם, וגם הנסרים קבועים - אז נפסל הסכך. אך מאידך רהיטת לשון המג"א (סי' תרכ"ז סק"ב) בשם האגודה (הו"ד בשעה"צ סי' תרל"ג סק"ו) מורה שלמד, שעצם זה שהנסרים מחוברים וקבועים פסול, ולא הזכירו מאומה מענין מניעת הגשמים.אמנם בד' האחרונים מצינו מספר דרכים: בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' צ"ג) במענה לשאלת הג"ר מתתיהו דייטש האם מותר לקשור הסכך, נענה הגר"ש ווזנר להתיר, וכתב דלא מבעיא לשיטת הגרש"ק דמותר היכא שנכנס גשם, אלא אף לשיטת המג"א מותר, והוא מכיון דרק בנסרים שהיה דרך לעשות בהם קירוי בתים ולכן כאשר קובע אותם במסמרים יש חשש שנראה כעין קירוי בית, ולכן אימת שקובעם במסמרים יש חשש מעין קירוי בית, אך במחצלות דאין דרך לעשותם קירוי לבתים, דהלא הוא דבר ארעי, ממילא ל"ש בהו חשש תקרה. וביותר, שהרי התרוה"ד (סי' פ"ט) מיקל אפי' בנסרים (כפי שהו' בב"י וב"ח ומג"א), ורק כאשר קובעם במסמרים יש לחוש לכתחילה משום 'מעמיד' בדבר המקבל טומאה. וכן ראיתי מביאים משמי' דהגר"נ קרליץ (פסקי שמועות סוכות עמ' ל"ד) להתיר לקשור הסכך בחוטים הכשרים לסיכוך ואין בהן חשש צורת בית, מכיון שאין דרך לבנות בית ע"י קשירת חוטים. וע"ע שם מה שהביאו ממרנא הגריש"א בזה.
אכן בשו"ת אבן ישראל (ח"ח סי' מ"ד) מעיר על אותם הקושרים את המחצלת לסוכה בכדי שלא תיפול ע"י הרוח, משום דיש לחוש לדינא לדברי המג"א בשם האגודה בדעת התוספות הנ"ל והר"ן, והוא משום שעיקר הסוכה ע"ש הסכך היא, ובעינן דירת ארעי, והא ליכא, [ויעוי' בד' שהביא סתירה, דמחד גיסא השעה"צ (סי' תרל"ג סק"ו) בשם התוס' והר"ן נקטו כשי' המג"א בשם האגודה לפסול לקבוע סכך במסמרים וכל דבר מחובר. ומאידך המ"ב (סי' תרכ"ט סקל"ו) הביא את ד' הב"י בשם התרוה"ד שדוקא מחובר מעיקרו כגון גפן ודלעת פסול, אבל תלוש ולבסוף חיברו כשר, וקשה, שהרי תלוש ולבסוף חיברו דומה לקבעו במסמרים. ואה"נ הגרש"ק כתב ליישב, שכל מה שנאסר היינו בצירוף ב' חסרונות מסמרים ומניעת גשם. והגר"ש וואזנר ביאר, שהחסרון הוא רק במסמרים שאז נראה כתקרה].
ויש לציין, שהמ"ב (סי' תרכ"ט ס"ק כ"ו) בדיני 'מעמיד' כתב, שאין לקשור את הסכך בדבר הפסול לסיכוך משום שמקבל טומאה, ומשמע שמותר לקשור את הסכך בדבר שאינו מקבל טומאה. וע"ע להג"ר מתתיהו דייטש בשו"ת נתיבות אדם (או"ח סי' ט"ז) שהסיק דאין כל חשש בקשירת הסכך, ואדרבה היכא שהסכך אינו ראוי לעמוד ברוח מצויה, יתכן וללא קשירה אין יוצאים יד"ח אף לא מה"ת, והביא שהסכים עימו הגר"ש ואזנר.