סוכות, שמח"ת ושמ"ע קדושת הסכך (1 צופה)

[אחד יחיד]

ה״חתם סופר״ ראה קשר הדוק בין ההקפדה על התייחסות האדם לכל דבר שבקדושה לבין יראת שמים הטבועה בו. ומעשה שבאו שני בחורים להתקבל לישיבתו המפורסמת של ה״חתם סופר״, אחד מהבחורים היה ידוע כעילוי מבריק בשכלו ואילו השני היה בחור מצוין אך לא הגיע לדרגתו של חברו. הבחורים הגיעו מיד לאחר חג הסוכות על מנת להתקבל לזמן החורף. ה״חתם סופר״ בחן את שניהם, ולתדהמת כולם קיבל דווקא את הבחור הפחות מעולה בחוכמתו. הדבר, כאמור, עורר את פליאתם של כמה מהבחורים שהכירו היטב את מעלת הבחור שנדחה, ולכן הם נכנסו לשאול את ה״חתם סופר״ כדי להבין למה קיבל אחד ודחה את השני. התברר כי בשעה שהגיעו הבחורים לשערי הישיבה עמד ה״חתם סופר״ והשקיף מהחלון. והנה ראה שבהגיעם לערימת סכך של אחת הסוכות שזה עתה הורדה, דרך הבחור העילוי על הסכך ופילס לו דרך, ואילו חברו הקיף את הסכך מבלי לדרוך עליו.

״זה היה בשבילי הכל״, סיים ה״חתם סופר״ לספר לתלמידיו, ״בחור שדורך על סכך קדוש מי יודע על מה הוא עתיד לדרוך בעתיד!״ אמרו חז״ל: תלמיד חכם שאין בו דרך ארץ נבלה טובה ממנו. ואכן לימים נשמע בעיר שאותו בחור יצא לתרבות רעה, ונתן דוגמא אישית רעה לבריות וחילל שם שמים ברבים.

(אור פני חיים)