נמצא בספר עשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו שישי פרש מאשתו משום שנסתפק בדין מואבי ולא מואבית, ושמא הוא אסור לבוא בקהל.
אך אחר ג' שנים נתאוה לדין לערב זרע את זרעך, מה עשה?
היתה לו שפחה ושחררה על תנאי. אם הדין הוא מואבי ולא מואבית והוא מותר לבוא בקהל הרי הוא משחררה, והילדים ישראלים.
ואם הדין מואבי ואפי' מואבית ואסור לבוא בקהל הרי אינו משחררה, ומואבי מותר בשפחה שהרי אסור לבוא בקהל, והילדים עבדים, וישחררם אחר לידתם ושוב הם ישראלים גמורים, (הלך אחר פסולן).
ושפחתו שידעה את הדין שמואבי ולא מואבית הלכה ומסרה את הסימנים לאשת ישי האמיתית (שלא גירשה רק פירש הימנה), ובא ישי על אשתו.
אחר ג' חדשים, והנה אשת ישי מעוברת, באו הבנים אל ישי ואמר להם בנה זה ממזר הוא, שאשת איש היא.
אך היא ידעה שהיא מעוברת מאשתו. ואחר כך כשבא שמואל למשוח את דוד למלך סיפר להם כל ענין זה ויהי לפלא.
ענין זה נפסק להלכה בפתחי תשובה אבן העזר סי' ד ס"ק כה שמואבי מותר בשפחה כמו שכתב בספר עשרה מאמרות.
(דרך אגב הוא דן שם על בני תמורה -והקדים מה שדן המג"א בראובן שנתעבר מביאת יעקב בלאה שחשב שהיא רחל, וכ' שהקב"ה סיבב כן בדווקא שיבואו לעולם בחשאי.)
אך אחר ג' שנים נתאוה לדין לערב זרע את זרעך, מה עשה?
היתה לו שפחה ושחררה על תנאי. אם הדין הוא מואבי ולא מואבית והוא מותר לבוא בקהל הרי הוא משחררה, והילדים ישראלים.
ואם הדין מואבי ואפי' מואבית ואסור לבוא בקהל הרי אינו משחררה, ומואבי מותר בשפחה שהרי אסור לבוא בקהל, והילדים עבדים, וישחררם אחר לידתם ושוב הם ישראלים גמורים, (הלך אחר פסולן).
ושפחתו שידעה את הדין שמואבי ולא מואבית הלכה ומסרה את הסימנים לאשת ישי האמיתית (שלא גירשה רק פירש הימנה), ובא ישי על אשתו.
אחר ג' חדשים, והנה אשת ישי מעוברת, באו הבנים אל ישי ואמר להם בנה זה ממזר הוא, שאשת איש היא.
אך היא ידעה שהיא מעוברת מאשתו. ואחר כך כשבא שמואל למשוח את דוד למלך סיפר להם כל ענין זה ויהי לפלא.
ענין זה נפסק להלכה בפתחי תשובה אבן העזר סי' ד ס"ק כה שמואבי מותר בשפחה כמו שכתב בספר עשרה מאמרות.
(דרך אגב הוא דן שם על בני תמורה -והקדים מה שדן המג"א בראובן שנתעבר מביאת יעקב בלאה שחשב שהיא רחל, וכ' שהקב"ה סיבב כן בדווקא שיבואו לעולם בחשאי.)
