דעת הפמ"ג סי' קמ"א א"א אות ט', מביאו המשנ"ב סי' ל"ב, ובסי' ש"מ ס"ק י' שאם מצאו בשבת אות או תיבה מכוסים בשעווה, בגוונא שאין התיבה ניכרת דאפשר לקרותה בעל פה,
"כפי המסורה - ר"ל הקבלה שקבלנו לקרותה ולא אזלינן בתר הכתיבה (דנקרא מסורת בעלמא אם למסורת) וליכא משום איסור לקרות בתורה אפילו אות אחת שלא מן הכתב דשאני הכא שכך היא הלכה למשה מסיני [מטה יהודה]".
דעת הפמ"ג סי' קמ"א א"א אות ט', מביאו המשנ"ב סי' ל"ב, ובסי' ש"מ ס"ק י' שאם מצאו בשבת אות או תיבה מכוסים בשעווה, בגוונא שאין התיבה ניכרת דאפשר לקרותה בעל פה,
"כפי המסורה - ר"ל הקבלה שקבלנו לקרותה ולא אזלינן בתר הכתיבה (דנקרא מסורת בעלמא אם למסורת) וליכא משום איסור לקרות בתורה אפילו אות אחת שלא מן הכתב דשאני הכא שכך היא הלכה למשה מסיני [מטה יהודה]".