הלכה כללי הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד - אשכול מרכזי

[תלמיד הרב]

באשכול זה ב"ה ארכז ונרכז הלכות יומיות מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א, לתועלת חברי הפורום.

 

[תלמיד הרב]

יום שישי | כח תשרי תשפ"ז

תזכורת חשובה לסעודה שלישית בשבת זו:

בכל ערב ראש חודש, נכון להימנע מלאכול כזית פת לאחר השקיעה קודם צאת הכוכבים, בכדי שלא להיכנס לספק יעלה ויבוא.

דין זה נאמר גם בסעודה שלישית בשבת ערב ר"ח. ולכן השבת, פרשת בראשית, נכון להימנע מלאכול כזית פת לאחר השקיעה, בכדי שלא להיכנס לספק האם צריך לומר "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא". אך מאכלים אחרים [ואפי' מיני מזונות] אפשר לאכול.

אם אכל כזית פת בסעודה שלישית לאחר השקיעה קודם צאת הכוכבים [כלומר שאכל תוך 40 דקות לשקיעה] – לא יזכיר יעלה ויבוא, אלא רק "רצה והחליצנו".

אך אם אכל כזית פת לאחר 40 דקות שלאחר השקיעה, דעת המשנ"ב שיאמר רק "יעלה ויבוא". בני עדות המזרח נוהגים לומר רק "רצה והחליצנו". ורבים מקהילות החסידים נוהגים כדעת שו"ע הרב לומר גם "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא".

 

[מכנדבי]

באשכול זה ב"ה ארכז ונרכז הלכות יומיות מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א, לתועלת חברי הפורום.

לחץ כדי לכווץ...

כמו"כ ניתן להעלות הערות וקושיות על ההלכות באשכול זה.

 

[תלמיד הרב]

יום ראשון | ל' תשרי תשפ"ז

דיני כיבוס ותפירה בראש חודש:

נשים רבות נוהגות שלא לתפור בראש חודש [ואפי' תפירת כפתור ומכפלת אסורה, אא"כ תעשה זאת בשינוי], וכן נוהגות שלא לכבס בראש חודש, אך אפשר שהאישה תכין את הבגדים לכביסה, והאיש יכניסם למכונה ויפעיל.

גיהוץ מותר בראש חודש.

נשים שאין להן מנהג אבות בזה, יקבלו על עצמן את אחד משני האיסורים הנ"ל, או שלא לכבס בראש חודש, או שלא לתפור בראש חודש.

אישה התופרת לפרנסתה, מותרת לעבוד בראש חודש.

 

[תלמיד הרב]

יום שני | א חשון תשפ"ז

דין ריבוי סעודה בראש חודש:

טוב לאכול פת לשם סעודת ראש חודש אך אינו חיוב.

מצוה להרבות בסעודה בראש חודש, ודי להוסיף מאכל אחד יותר ממה שרגילים לאכול בכל יום. ואף בראש חודש שחל בשבת, יוסיף מאכל נוסף מעבר לתבשילי השבת הרגילים.

דין השוכח 'יעלה ויבוא' בברכת המזון:

השוכח יעלה ויבוא בברכת המזון, יצא יד"ח ואינו חוזר.

אם נזכר לפני שהתחיל ברכת הטוב והמטיב, לבני אשכנז יאמר "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם, שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון", וימשיך ברכת הטוב והמטיב כרגיל. ולבני ספרד יאמר [בלי שם ומלכות] "ברוך אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון", וימשיך ברכת הטוב והמטיב כרגיל. אך אם נזכר לאחר שהתחיל כבר ברכת הטוב והמטיב, לא יחזור, אלא יסיים כרגיל.

אם נזכר לאחר שאמר את שם השם שלפני 'בונה ברחמיו ירושלים', לא יאמר "למדני חוקיך", אלא יסיים את הברכה, ולפני ברכת הטוב והמטיב יאמר את הנוסח המוזכר בסע' הקודם.

 

[תלמיד הרב]

יום שלישי | ב חשון תשפ"ז

שבוע הבא, יום שני ח' חשון, נוהגים לומר סליחות בה"ב. בהלכות הקרובות נביא מקצת מדיני בה"ב (דינים נוספים, וכן דינים הנוגעים למי שמתענה, התבארו בקו בית ההוראה שלוחה 116):

סליחות בה"ב (חלק א):

מנהג אמירת הסליחות נהוג בעיקר בקהילות הליטאים, וכן יש מהחסידים הנוהגים. הספרדים לא נהגו במנהג זה.

אמירת הסליחות אינה חיוב גמור, אך היא מנהג שנהגו בו ישראל, ויש להשתדל לנהוג כן אף שע"י כך לומד פחות.

המנהג הוא לומר את הסליחות בתפילת שחרית לאחר חזרת הש"ץ [ואפשר אף לאומרם במשך כל היום עד השקיעה]. אם רוצים לומר סליחות בלילה, אפשר לאומרם לאחר חצות הלילה, וסדר אמירתם בלילה הוא כדלהלן: אשרי, חצי קדיש, סליחות, נפילת אפיים וקדיש תתקבל.

אשכנזי שהתפלל במניין ספרדי אינו חייב להשלים, אך אם הוא רוצה, הוא יכול לאומרן ביחידות במשך היום [עד השקיעה].

 

[תלמיד הרב]

יום רביעי | ג חשון תשפ"ז

סליחות בה"ב (חלק ב):

בעניין המילים שמוזכר בהן "צום" בסליחות:

המנהג הנפוץ הוא לומר מילים אלו ולא לדלגם, אף כשלא מתענים (עי' א"א לגאון בוטשאטש סי' תצב).

אולם יש המדקדקים שלא לומר מילים אלו (עי' משנ"ב סי' תצב ס"ק ה).

ובלוח א"י כתב שיחליף מילת "צום" ב"תפילה", כדלקמן: במקום "תענית ציבור קבעו" יאמר "תפילת ציבור קבעו". במקום "הקדשנו צום" יאמר "הקדשנו תפילה". במקום "צום שני וחמישי ושני" יאמר "תפילת שני וחמישי ושני", ויש המדלגים על כל סליחת "אפפונו מים" [במקום "פוקדיך תקנו צומות לקבוע" יאמר "פוקדיך תקנו תחנות לקבוע"].