פִּתָרוֹן
אולי פלוגתת האחרונים בנוסח האיחול בראש השנה?
המג"א (תקפ"ב סק"ח) כתב לומר לחברו לשנה טובה תכתב ותחתם, ונימוקו, "וכן נכון שיחזיקו לצדיק שנחתם לאלתר לחיים". וכן דעת הלבוש (אלא שנחלקו אם עד חצות או עד ג' שעות ראשונות) ואילו לדעת הגר"א אין לומר תחתם, משום שהחתימה היא ביום הכיפורים. נמצא שההלכה יסודה בכבוד הזולת, להחזיקו לצדיק שלא לפגוע בו, והמחלוקת קשורה לזמן החתימה בעשרת ימי תשובה ויום כיפור.
לגבי לשה"ר אם לפרט את החטא באזני מי שנאמר עליו?
לא.
זה קשור להלכות תשובה, שאמנם תקפים בעיקר בימים אלו.
אבל אני מדבר על הלכה שהיא מהלכות ראש השנה! ובפרטיה נחלקו הפוסקים.
וציינתי שהנידון עליו נחלקו הפוסקים [לא ההלכה - אלא שורש ההלכה] נוגע גם לגבי עשי"ת, אבל ההלכה עצמה לא תקפה לעשי"ת.
 
אולי פלוגתת האחרונים בנוסח האיחול בראש השנה?
המג"א (תקפ"ב סק"ח) כתב לומר לחברו לשנה טובה תכתב ותחתם, ונימוקו, "וכן נכון שיחזיקו לצדיק שנחתם לאלתר לחיים". וכן דעת הלבוש (אלא שנחלקו אם עד חצות או עד ג' שעות ראשונות) ואילו לדעת הגר"א אין לומר תחתם, משום שהחתימה היא ביום הכיפורים. נמצא שההלכה יסודה בכבוד הזולת, להחזיקו לצדיק שלא לפגוע בו, והמחלוקת קשורה לזמן החתימה בעשרת ימי תשובה ויום כיפור.
 
פִּתָרוֹן
אמנם אני התכוונתי לרישא של הדברים שכתבו שאין לאחל לשנה טובה תכתב לאחר חצות או לאחר ג' שעות, משום שגנאי הוא להחזיקו כבינוני שעתיד להכתב ביום הכיפורים, והט"ז חולק וסובר שבליל שני מאחלים כי זה עדיין שייך לדין של ר"ה.
וע"ז הוסיפו הפוסקים שמה שאנחנו אומרים בעשי"ת נכתב ונחתם, כתבנו לחיים וכו', כי אדם על עצמו אכן יש לו להחזיק את עצמו כבינוני, אבל לומר כך לחברו זה פגיעה.
ודא ודא אחת היא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון