הלל במתינות

[איישר חילי]

9.10. הסתיימה חזרת הש''ץ, כולם נוטלים לולביהם, ונעמדים במקום ממתינים לש''ץ.
ר' יוסל החזן המיתולוגי פוצח בקול ערב ''ברואאאוך אתה.. וציוווווונו לקרויייא את ההההלללללל..'' אמן! רועם קולם של מאות המתפללים ב'חניכי' בשכונת 'קרן עולם התורה' בעיר החרדית 'חזון למועד'.
יענקל, תוהה בלבו: ''אויש, שוב נפלנו על הקראצער הזה שמחפש לשיר כל מה שזז.. לא הספיק לו ימים נוראים.. מה הוא חושב לעצמו, טירחא דציבורא!!!!''
זונדל לעומתו מהרהר בקורת רוח: ''חסד ה' גדול עלינו! איזה חזן נפלא שבזכותו אני יכול לומר הלל מתון 20 דק' ולהודות לקב''ה לשבחו לפארו לרוממו, הרי בטרדות היומיום כמה אני חושב על הקב''ה? סוף סוף עד שאני בא להתפלל לא אגיד הלל ואנצל את ימי החג כדבעי?! ב''ה שיש כזה חזן נפלא!

כמה כאלו יש בציבור? זה אתה תקבע!!! ונפק''מ לטרחא דצבורא!

ומכאן תצא קריאה של חיבה, כמה עלינו לשים לב למילות ההלל הנשגבות, לשיר לפחות חלק מהקטעים בנעימה וזמרה, ולשבח שמו של מלך מלכי המלכים כראוי. לומר אותו מתון מתון כמו שצריך, ולנצל את הזכות עד הסוף- שהרי ''ציוונו לקרוא את ההלל''!!!

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מצטרף בכל פה
אני מחכה שנים למנינים של הלל שהוא באמת הילול ולא קריאת טקסטים מונוטונית.