בהעלותך הלל על נס של רבים (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאויביכם, וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם (י ט-י)

בחידושי תלמידי רבינו יונה על הרי"ף ברכות ח. הביא דברי בה"ג דעל כל צרה וצרה שנעשה לישראל נס עליה, אם הוא בכינופיא של כל ישראל אומרים הלל על אותו הנס. וכתב שם "ועיקר התקנה לא היתה אלא בנס שנעשה לכל ישראל, דכתיב וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם וגו', אבל בנס שנעשה ליחיד לא התקינו לומר הלל", ע"כ. ולכאורה יפלא מה השייכות של האי קרא ד"וכי תבואו מלחמה" וגו' להלל, הרי האי קרא מיירי בתקיעת חצוצרות בשעת הצרה עצמה בתורת בקשה ותפילה.

ואולי תלמידי הר"י מפרשים על דרך מש"כ האבן עזרא דפשטיה דקרא ד"וביום שמחתכם ובמועדיכם" וגו', קאי על המקרא הקודם של "וכי תבואו מלחמה", ואתי למימר דכאשר שבתם מארץ אויב או נצחתם האויב הבא עליכם, וקבעתם יום שמחה כימי פורים, תוקעים בחצוצרות. וענין תקיעת החצוצרות הנאמר בהאי קרא שייך להלל, כמו שכתב הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות שורש א' בדעת בה"ג, שהלל של מועדים הוא מן התורה מהאי קרא ד"וביום שמחתכם וגו' ותקעתם בחצוצרות", דתקיעת החצוצרות היינו לבסומי קלא ועיקר השיר הוא בפה, עי"ש.

וראיתי שציינו על דברי האבן עזרא, לכתובים בדברי הימים ב כ כז "וישובו כל איש יהודה וירושלים ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלים בשמחה כי שמחם ה' מאויביהם, ויבאו ירושלים בנבלים ובכנורות ובחצוצרות אל בית ה'". והיינו דזה היה מדין תקיעת חצוצרות של הלל על נצחון המלחמה, וכנ"ל.

ושוב ראיתי בפירוש המיוחס לרמב"ם על מגילת אסתר פ"ח שכתב שכאשר תלו את המן התאספו כל ישראל והכהנים בחצוצרות, ורמז לנו אלקים יתעלה רמז על זה בדין התורה, "על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות", "על הצר" הוא איש צר ואויב, "הצורר אתכם" הוא צורר כל היהודים, ע"כ. נראה מזה דבכלל המצוה של והרעותם בחצוצרות הוא בין בתפילה בעת הצרה, ובין אחר כך בתקיעות של הלל של שמחה בשעת הנצחון, וכמו שנתבאר.
​

◆ ◆ ◆​

ולפי דברי תלמידי רבינו יונה מבואר היטב הא דאמרינן במגילה יד. שאין אומרים שירה על נס שבחוץ לארץ [ורק עד שלא נכנסו לארץ או לאחר שגלו, אז הוכשרו כל הארצות לומר שירה], ולכאורה לא מצינו שום מקור לדין זה, אמנם להנ"ל מבואר, כיון דמקור מצות שירה על הנס הוא מהאי קרא דכתיב ביה וכי תבואו מלחמה "בארצכם", ועי' בכל זה.​

 

[י"ג מידות]

אומר ר' שיעלה בעלזאר כתוב (בפרשת השבוע פרשת בעלותך) "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם" שליהודי יש מלחמה בלב (לב באידיש זה ארץ)עם היצר הרע שצורר כל יהודי "וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת" תתפללו להשי"ת שיעזור לכם לגבור עליו "וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם." ואז מובטח שתנצחו אותו.

עיינו עוד בפוסט הזה.