התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,715
תודות
17,132
נקודות
895
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ (מה, כד).
הרה"ק בעל ה'דברי יואל' מסאטמאר זי"ע הגיע פעם לביקור אצל הרה"ק בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע, וכיבדו שישב לימינו.
הצטדק הרבי מסאטמאר על שיושב לימינו, אך ורק יען שהאהב"י כיבדו, והעיר מה שאיתא בגמרא (יומא לז, א) המהלך לימין רבו הרי זה בּוּר, לכאורה מדוע לא גרס לשון 'היושב' וכדומה אלא כנראה שבהליכה תליא מילתא, ורק בכגון דא גינו חז"ל.
שאל כ"ק אדמו"ר ה'אמרי חיים' (בנו של האהב"י) זצ"ל הלא יהודי צריך להיות תמיד בבחינת 'הולך', פנה הס"ק זי"ע אל הרבי מסאטמאר זי"ע והפטיר: "נו, אדרבה, נשמע מה בפיכם בנדון זה".
ענה ה'דברי יואל' ואמר, שכפי הנראה בעיניו הוא - דבאמת יש הרבה הלכות ודינים הנוהגים בין התלמיד והרב, ובשעת הלימוד אין מקפידים כל כך עליהם, כי אם שלא בשעת הלימוד, כגון בשעת הליכה שאז אין לומדים, כפירוש רש"י ז"ל על הפסוק "אל תרגזו בדרך" שיוסף צוה לאחיו שלא יתעסקו בדבר הלכה, הרי שאין לומדים בשעת הליכה. ולכן מדייקת הגמרא ה"מהלך" לימין רבו, היינו דוקא הולך, שאז אינו לומד - רק זה נקרא בור.
וכאשר נפרד אמר הרבי מסאטמאר למרן האהבת ישראל "ב'כן צ'דיקים י'ראו" (ראשי התיבות י'שראל ב'ן צ'פורה) ענהו האהב"י זי"ע: ח'סידים ב'רינה י'גילו (ר"ת יואל ב"ן חנה).
קדוש ישראל (ח"ב - עמ' תקסא), גליון מחוברים​
 
והעיר מה שאיתא בגמרא (יומא לז, א) המהלך לימין רבו הרי זה בּוּר, לכאורה מדוע לא גרס לשון 'היושב' וכדומה אלא כנראה שבהליכה תליא מילתא, ורק בכגון דא גינו חז"ל.
עירובין נד, ב
נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן, נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר.
רש"י
ישב לשמאל משה - דתניא: המהלך לימין רבו הרי זה בור, וכל שכן יושב בזמן שאין שני לישב בשמאל.

וכעת צ"ע.
 
בשעת הליכה שאז אין לומדים, כפירוש רש"י ז"ל על הפסוק "אל תרגזו בדרך" שיוסף צוה לאחיו שלא יתעסקו בדבר הלכה, הרי שאין לומדים בשעת הליכה.
וכי הרבי לא ידע פסוק מפורש בתורה "ובלכתך בדרך"?
ויוסף לא אמר לאחיו "אל תתעסקו בתורה" אלא אל תתעסקו בדבר הלכה - לא שלא ילמדו כלל בשעת ההליכה בדרך.

[וכנראה שהתשובה היא שאין משיבין על הדרוש]
 
הצטדק הרבי מסאטמאר על שיושב לימינו, אך ורק יען שהאהב"י כיבדו, והעיר מה שאיתא בגמרא (יומא לז, א) המהלך לימין רבו הרי זה בּוּר, לכאורה מדוע לא גרס לשון 'היושב' וכדומה אלא כנראה שבהליכה תליא מילתא, ורק בכגון דא גינו חז"ל.
ועוד מצאתי
ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות חליצה
וישבו הדיינים יחד הרב באמצע והגדול מימינו וחברו משמאלו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון