המטה מושלך לפני פרעה ונהפך לנחש • מכות דם וצפרדע

[התורה]

מטה לנחש:
לפני הליכת משה ואהרן לפרעה, אומר להם ה': אם פרעה ידבר אליכם ויאמר: 'תנו עבורכם אות וסימן להוכיח שיש חשיבות וצורך במי ששולח אתכם'. אזי אתה משה תאמר לאהרן: 'קח את מטך, והשלך אותה לפני פרעה!'. והמטה יהפך ויהיה לנחש.

לחש המכשפים:

הם אכן הולכים אל פרעה, וכאשר הוא מבקש מהם מופת השליך אהרן את מטהו שנהפך לתנין-נחש. מיד קרא פרעה לחרטומים, הם החכמים והמכשפים של מצרים, וכל אחד מהם השליך את מקלו והוא נהפך לנחש, באמצעות לחש של כישוף הנקרא 'להט' [כך אנו מוצאים ביטוי זה בפסוק 'להט החרב המתהפכת', שנדמה שהחרב מתהפכת על ידי לחש].

בליעת המטות:

אך מטה אהרן, לאחר שחזר והפך מנחש למטה, בלע את מטות החרטומים. וכפי שהודיע ה' למשה ואהרן שכך יהיה, אכן לבו של פרעה התחזק, והוא לא שמע למשה ואהרן.

המכה הראשונה:

המכה הראשונה היתה מכת דם, בה הוכה הנילוס, יען כי מצרים עבדו לנילוס, מאחר ואין גשמים במצרים ורק הנילוס עולה ומשקה את הארץ. על כן הכה ה' תחילה את האליל של מצרים, ואחר כך אותם.

האליל המזויף:

לקראת מכת דם, אומר ה' למשה: לבו של פרעה כבד, והוא ממאן לשלח את העם, על כן, לך אליו בבוקר בצאתו אל הנילוס לנקביו, כי עשה עצמו אליל שאינו צריך להתפנות, והיה משכים ללכת שם בבוקר באין רואה.

לא שמעת:

שם אצל הנילוס תתייצב לפניו, כאשר בידך המקל שנהפך לנחש, ואמור לו: 'כבר דיברתי אליך שה' אלקי העבריים שלח אותי אליך לאמר, ועד עכשיו לא שמעת בקולו'. ומדרשו: לא תשמע בקולו עד מכת בכורות כשאגיד 'כה' אמר ה'.

רפואה לנהר:

'כה אמר ה'! במכה הזאת תדע כי אני ה'! הנה אני משה, שליחו של ה', מכה במטה אשר בידי על המים אשר בנילוס, וכל המים הללו יהפכו לדם • הדגה ביאור תמות • הנילוס יתעפש ויסריח • ואנשי מצרים יתעייפו מרוב הטורח שיטרחו לבקש רפואה ליאור לשתות ממנו'.

הכרת הטוב:

כעבור שלשה שבועות בהם היה משה מתרה בפרעה מדי יום, הגיעה השעה להביא את מכת דם. אך היות והיאור הגן על משה כשהושלך לתוכו בתיבה, לא לקה היאור על ידי משה במכות דם וצפרדע, אלא ידי אהרן.

נהרות ואגמים:

לכן, אמר ה' למשה לומר לאהרן: קח את מטך, ונטה את המטה על כל מי מצרים, על הנהרות – הזורמים מעצמם, היאורים – תעלות שאנשים משכו לשדות והנילוס משקה אותם, והאגמים – מאגרי מים העומדים במקום אחד. ועל כל מקום בו יש מים מכונסים.

כלי אבן:

ואז יהפכו לדם כל המים שבכל ארץ מצרים, לרבות גם המים שבמרחצאות, והמים הנמצאים בכלי עץ ואבן.

הנהר התעפש:

משה ואהרן עשו כדבר ה', כאשר אהרן הרים את מטהו והכה את מי הנילוס לעיני פרעה ועבדיו, וכל מי הנילוס הפכו לדם, עד שכל הדגה שבנילוס מתה, והנילוס התעפש והסריח, כך שלא היתה אפשרות לשתות ממנו. כך גם כל המים שבמצרים נהפכו לדם.

מעשה שדים:

חרטומי מצרים עשו גם הם כן להפוך מים לדם, על ידי לחשים של מעשה שֵׁדים הנאמרים בלט ובחשאי, הנקראים 'לטיהם'.

עיר 'עפריים':

ולכן התחזק לב פרעה כי אמר שמשה ואהרן עושים כן על ידי כישוף, בזמן שכל מצרים מלאה כישופים, והרי זה כמו המכניס תבן לעיר הנקראת 'עפריים' שהיא מלאה תבן. אשר על כן, פנה פרעה לביתו ולא שת פרעה את לבו גם למכה הזאת של דם, וגם לאות של המטה שנהפך לנחש.

חפירות סביב לנילוס:

המכה נמשכה שבעה ימים, במהלכם חפרו המצריים סביב לנילוס על מנת למצוא מים, כי לא היו יכולים לשתות ממי הנילוס.

איש סרבן:

ה' נתן קצבה לכל מכה שבעה ימים, ובמשך שלשה שבועות היה משה מתרה בפרעה. כעת כאשר הושלם המניין של שבעת ימי מכת דם, נשלח משה להתרות בפרעה: 'אם אתה איש סרבן הממאן לשלח את העם, הנה אנכי מַכֶּה את כל שטח ארצך בצפרדעים'.

בתנור ובבצק:

'הנילוס יוציא מתוכו הרבה צפרדעים, והמה יעלו מהנילוס ויגיעו בביתך תחילה, כי אתה התחלת בעצה הרעה לכן הפורענות תתחיל בך, ואחר כך יבואו בבית עבדיך ועמך. הם יכנסו אל תוך בני המעיים שלך ושל עבדיך ועמך ויקרקרו שם, וכן יכנסו בתנוריך ובכלי לישת הבצק!.

נחילים-נחילים:

עם תום שלשת שבועות ההתראה, אמר ה' למשה שיאמר לאהרן: 'נטה את ידך עם המטה על הנהרות והיאורים והאגמים, ובכך תעלה את הצפרדעים על ארץ מצרים'. אהרן אכן עשה כך, ואז עלתה ויצאה מהנילוס פעולת ההשרצה של הצפרדעים שכיסו את כל ארץ מצרים. ומדרשו: צפרדע אחת עלתה, וכשהכו אותה התיזה נחילים-נחילים מהיאור על כל מצרים.

צפרדע של חרטומים:

גם הפעם עשו החרטומים כך בלחש של מעשה כשפים, והעלו צפרדעים על כל ארץ מצרים.

העתירו בעדי:

לאור זאת, פרעה קורא למשה ואהרן, ומבקש מהם: 'הרבו בתפילה אל ה' שיסיר את הצפרדעים ממני ומעמי, ואחר כך אשלח את העם לשחוט קרבנות לה''.

ארבה בתפילה:

ענה לו משה: 'אתה יכול להתנשא עלי ולבקש דבר גדול שנראה לך שאיני יכול לקיים, קְבַע לי מועד מתי אתה חפץ שיסורו הצפרדעים, ואני ארבה בתפילה היום, שבאותו זמן ייכרתו הצפרדעים ממך ומבתיך, ורק ביאור תישארנה, ונראה אם דבריי יתקיימו'.
תורה שבכתב​