פורים הנחיות מיוחדות ליושבים בערי הפרזים – המקיימים פורים ממוצאי שבת (1 צופה)

[שיח יצחק]

א. מגילת אסתר אינה מוקצה בשבת, כשם שכל כתבי הקודש אינם מוקצה (משנ"ב שח, כב), מכל מקום, כתבו חיי אדם קנה, י קיצור שו"ע קמא, יז וכף החיים שח, מח: "אם חל פורים ביום א', אין להביא בשבת את המגילה לבית הכנסת, אפילו בעיר המתוקנת בעירובין, משום דהוי מכין משבת לחול". כמובן, אפשר להביא את המגילה בערב שבת, ואף בשבת "אם יביאנה מבעוד יום לבית הכנסת ומעיין בה שם קצת דרך לימוד, אז אינו נראה כל כך כהכנה" (שערי תשובה תרצ"ג, א). אבל אסור להכינה ולא להביאה לבית הכנסת [אפילו במקום שיש עירוב] – לפני צאת השבת. אלא אם כן, מתכוננים ללמוד בה קצת מבעוד יום. ועצם העיון במגילת אסתר בשבת, אפילו כדי להתכונן לקריאתה במוצאי שבת – מותר (שדי חמד פורים אס"ד דינים, ה).

 

[שיח יצחק]

ב. אין ללבוש בעוד שבת, תחפושות או בגדים המיוחדים לפורים, אלא לאחר צאת השבת, לאחר שמבדילים בתפילה, או שאומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול". ואין צריך לומר שאסור בעוד שבת, ללבוש תחפושות המשמיעות קולות או המאירות אורות. גם האומר "ברוך המבדיל וכו' לפני תפילת ערבית – צריך להבדיל בתפילה באמירת "אתה חוננתנו". לעניין ההבדלה במוצ"ש זו – להלן.

הערה: ספק אם תחפושות או בגדים של פורים, הינם מוקצה, בדומה לבגדי קיץ בחורף או להיפך, וכן שמלת כלה בשבת שלפני החתונה, ואפילו כלי פסח בשבתות השנה, שהרי שם בגד וכלי עליהם, אף שמיועדים לשימוש מסוים – דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל.

 

[שיח יצחק]

ג. נמשכה סעודה שלישית ללילה, אומרים בברכת המזון "רצה" אבל לא "על הניסים", אפילו אכלו פת בלילה. ומשמע שאין להימנע מלהמשיך ולאכול סעודת שבת, אף שהגיעה מחצית השעה שלקראת קריאת המגילה.

 

[שיח יצחק]

ד. לאחר קריאת המגילה בלילה, לפני "ואתה קדוש" מוסיפים "ויהי נועם" כבכל מוצאי שבת.

 

[שיח יצחק]

ה. קידוש לבנה: אם הציבור עדיין לא ברכו על הלבנה עד ליל פורים, יברכו מיד אחרי תפילת ערבית, לפני קריאת המגילה [שתדיר ואינו תדיר – תדיר קודם]. יחידים שעדיין לא ברכו על הלבנה, לא יקדימו קידוש לבנה לקריאת המגילה, כאשר יתכן ויאחרו מלשמוע את התחלת הקריאה. אבל אם לאחר סיום הקריאה, יעבור זמן קידושה – יברכו על הלבנה ואח"כ יקראו המגילה, אפילו ביחידות.

 

[שיח יצחק]

ו. הבדלה: אין לשכוח להבדיל על הכוס לאחר התפילה וקריאת המגילה. מי שבדעתו לקרוא את המגילה בביתו, עדיף שיבדיל קודם הקריאה כדי שלא יבוא לעשות מלאכה קודם הבדלה. יש שנהגו לברך על אבוקה "בורא מאורי האש" לפני קריאת המגילה בבית הכנסת, והעומד להוציא בני ביתו, יכוון שלא לצאת בברכה ששומע בבית הכנסת. בפרט לבני אשכנז, לדעת המשנ"ב, שאישה המבדילה לעצמה לא תברך ברכת "בורא מאורי האש".