קידושין - הערה בענין אין שליח לדבר עבירה | ים התלמוד קידושין - הערה בענין אין שליח לדבר עבירה | ים התלמוד

קידושין הערה בענין אין שליח לדבר עבירה (2 צופים)

צריך ביאור

משתמש חדש
הודעות
19
תודות
25
נקודות
5
האם הכלל ש"אין שליח לדבר עבירה נאמר רק בזמן שהעבירה היא גם על השליח וגם על המשלח או שגם אם רק המשלח עובר איסור והשליח לא עובר איסור נאמר הכלל ש"אין שליח לדבר עבירה"?
 
איני מונח בסוגיא כרגע
אך כמדומני שיש בזה נידון רחב בראשו' ב"מ י'
נראה לי הריטב"א שם אומר שאם השליח לא עובר אז יש שליחות ותוס' פליג
וזכורני שיש נתיה"מ בזה
 
האם הכלל ש"אין שליח לדבר עבירה נאמר רק בזמן שהעבירה היא גם על השליח וגם על המשלח או שגם אם רק המשלח עובר איסור והשליח לא עובר איסור נאמר הכלל ש"אין שליח לדבר עבירה"?
עי' ב"מ י: דרבינא אמר דהיכא דשליח לאו בר חיובא יש שלד"ע,
וע"כ כהן ששלח ישראל לקדש לו גרושה, או איש שאמר לאשה להקיף לאחר פאת הראש, יש שליחות.
(וצ"ת שם אי רב סמא פליג ע"ז עיי"ש).
 
האם הכלל ש"אין שליח לדבר עבירה נאמר רק בזמן שהעבירה היא גם על השליח וגם על המשלח או שגם אם רק המשלח עובר איסור והשליח לא עובר איסור נאמר הכלל ש"אין שליח לדבר עבירה"?
סמ"ע
 
איני מונח בסוגיא כרגע
אך כמדומני שיש בזה נידון רחב בראשו' ב"מ י'
נראה לי הריטב"א שם אומר שאם השליח לא עובר אז יש שליחות ותוס' פליג
וזכורני שיש נתיה"מ בזה
אם יש שיטה שאין בזה שליחות יש לי קושיה על דעה זו מגמ' נדרים מ"ג. ומכל הראשונים שם ותהיה סתירה בדברי הריטב"א
 
נערך לאחרונה:
אם יש שיטה שאין בזה שליחות יש לי קושיה על דעה זו מגמ' נדרים מ"ג. ומכל הראשונים שם ותהיה סתירה בדברי הריטב"א
מה הקושיה?

המחלוקת בב"מ היא בכהן ששלח כהן אחר לקדש לו גרושה, דלתוס' מיקרי בר חיובא בקדושי גרושה ואשלד"ע,
ולרמב"ן ריטב"א וכו' לא מיקרי בר חיובא כיון שאינו מקדשה לעצמו.
 
בגמ' בנדרים מ"ג. מבואר במשנה המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל החנוני ואומר איש פלוני נודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והוא נותן לו ובא ונוטל מזה וכתב הר"ן:וז"ל ובא ונוטל מזה אם רצה קאמר ולומר דאף על גב שלבסוף נוטל מזה ודעתייהו בהכי לאו שליחותיה קעבידו כו' ע"כ דברי הר"ן ובמפרש כתב וז"ל:המודר הנאה מחבירו וכו' אבל בפירוש אסור לומר לו דאם כן הוה ליה החנוני שליח ושלוחו של אדם כמותו. עכ"ל. ויל"ע הרי גם אם יאמר לו בפירוש הוא לא יהיה שליח משום שזה שליחות לדבר עבירה כי הרי אם הוא יהיה שליח אז המדיר יעבור על איסור "בל יחל" (לפי חלק משיטות הראשונים עי' נדרים ט"ו. בר"ן ד"ה הלכה אסורה בהנאתו ולוקה) וא"כ תתבטל השליחות ולכאורה מוכח מכאן שאם רק המשלח עובר איסור ולא השליח כן תהיה שליחות בדבר עבירה.
 
בגמ' בנדרים מ"ג. מבואר במשנה המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל החנוני ואומר איש פלוני נודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והוא נותן לו ובא ונוטל מזה וכתב הר"ן:וז"ל ובא ונוטל מזה אם רצה קאמר ולומר דאף על גב שלבסוף נוטל מזה ודעתייהו בהכי לאו שליחותיה קעבידו כו' ע"כ דברי הר"ן ובמפרש כתב וז"ל:המודר הנאה מחבירו וכו' אבל בפירוש אסור לומר לו דאם כן הוה ליה החנוני שליח ושלוחו של אדם כמותו. עכ"ל. ויל"ע הרי גם אם יאמר לו בפירוש הוא לא יהיה שליח משום שזה שליחות לדבר עבירה כי הרי אם הוא יהיה שליח אז המדיר יעבור על איסור "בל יחל" (לפי חלק משיטות הראשונים עי' נדרים ט"ו. בר"ן ד"ה הלכה אסורה בהנאתו ולוקה) וא"כ תתבטל השליחות ולכאורה מוכח מכאן שאם רק המשלח עובר איסור ולא השליח כן תהיה שליחות בדבר עבירה.
עי' מחנ"א שלוחין ט' שהק' כעי"ז מכתובות ע:, ועיי"ש מה שתלה בסוגיא בב"מ, ועוד.
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון