מסכת סוכה הערות קצרות ז: (1 צופה)

[יואל שילה]

סוכה ז':
"על גבי פסי ביראות" - אע"ג דאין בור ולא בבהמתן של עולי רגלים - בסוכה התירו. רא"ש; הרי"ף הביאה, דס"ל דהיא רה"י גמורה, ומדרבנן אסורה, והתירו לעולי רגלים שלא ימנעו מלעלות, וה"נ שרי שכל אדם יזכה בסוכה, והר"ן חולק, דא"כ אינו ענין לסוכך ע"ג מבוי שיש לו לחי. הר"ן.

שם
"רבי ורבי יאשיה..." - י"א דבכה"ג אינה 'שיטה', דמודים זה לזה, ו'שיטה' היא דוקא כשהם בשיטה אחת, אך אין דבריהם שווים, דבכל חד פליגי רבנן עליה.

שם
"סוכה דירת קבע בעינן" - אע"ג דאין הלכה כשיטה - בכ"ז הלכה דפסול אם עשה כצריף, דשיפוע אהלים לאו כאהלים, ומחלוקת ראשונים גבי סוכתו בבית. רא"ש.

שם
"מי שהיה ראשו ורובו בסוכה" - היינו, רוב גופו שגם ראשו עם רוב זה, ולא כפי שהבינו - ראשו ועוד רוב הנשאר, דמה מקום לשיעור זה? ולשון הר"ן - ראשו או רובו.

שם
"כמין צריף או שסמכה לכותל" - דלא הוי השיפוע אהל כלל, דאז היה לגמרי אהל בשבת שגם אהל עראי אסור, והרי מותר לנטות כילת חתנים בשבת, אלא שפועי אהלים כדופן עקומה ולית בהו סכך ואהלים כלל. הר"ן, עיי"ש ג':

שם
"לפי שאין לה זויות" - אין דרך דירה בכך.

שם
"סוכה העשויה ככבשן" - לאדם ללא גבולות ברורים בינו לעוה"ז ='סוכה עגולה', צריך שכ"ד כתבי הקדש יהיו סביבו, ואם הם 'יושבים עם הרגלים לתוך הסוכה' - כלומר כשמתאים אותם לצרכיו - פסולה .

שם
"אם יש בהקיפה" - לרש"י - הם יושבים בהיקף לצד פנים (ולמסקנא - חוץ להיקף), ולתוס' הם יושבים בכל פנים שטח העיגול, ולמסקנא - בהיקף בלבד.

שם
"לישב בה כ"ד בני אדם " - יש"ש - קוטרו י' אמות והקיפו ל' אמות, איך יכול להיות? ב'ילקוט מעם לועז' מתורץ שי' מתייחס לקוטר החיצוני, ול' להיקף הפנימי, שלמה רמז בפסוק שלמעשה ההיקף האמיתי אינן ל' אלא 'פי', כלומר בערך שלש ושביעית 3.14; הכתיב 'וקוה שלשים באמה' והקרי 'וקו', שלמה הוסיף 'ה'' של 'וקוה' לרמוז שהקוטר האמיתי יותר משלשים; קוטר כתוב מתייחס לקרי כמו שהקוטר האמיתי מתייחס לכתיב: היחס של הכתיב לקרי הוא כיחס בין האמת לכתוב, שהוא היחס בין 30 ובין קו, וגם היחס בין האמת ובין קוה, שהוא היחס בין 30 ובין 106 שהוא גם היחס בין האמת ובין 111 , שהוא 3.14