לפני קידוש לבנה אומרים פסוקי תהילים מפרק קמ"ח (ועה"מ גם מפרק י"ט).
אחרי הברכה וההוספות שאחריה אומרים תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא (לא) זכו וכו' ומימרא דאביי הלכך צריך וכו' (שניהם בסנהדרין מ"ב. קצת בשינוי).
ולכאורה היה צריך לאמרם קודם הברכה גם בגלל שכך הסדר בגמרא שם, וגם שזו הכנה ראויה לברכה - להכיר בערכה, ומה הטעם להזכיר זאת לאחר מעשה?
אחרי הברכה וההוספות שאחריה אומרים תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא (לא) זכו וכו' ומימרא דאביי הלכך צריך וכו' (שניהם בסנהדרין מ"ב. קצת בשינוי).
ולכאורה היה צריך לאמרם קודם הברכה גם בגלל שכך הסדר בגמרא שם, וגם שזו הכנה ראויה לברכה - להכיר בערכה, ומה הטעם להזכיר זאת לאחר מעשה?
