כמעט ששת אלפים שנה שבכל לילה, כשהשמש שוקעת, מפציע אור הירח.
לפעמים הוא דק, לפעמים הוא מלא, אבל הוא תמיד נמצא שם, מפיץ סביבו אור בהיר.
האם העובדה הזו סותרת את המציאות הידועה לכל מי שיש לו טיפת אינטלגנציה - שהירח הוא בעצם כוכב חשוך ונטול אור עצמי?
ברור שלא.
אבל למה? אתה הרי רואה כמה הוא מאיר, לילה...
זכור לי שיש איזה אימרה בעניין שאם הירח נקי מוצאי יוה''כ, זה סימן טוב לכל השנה, אשמח למקור או ציטוט.
[זכור לי שאומרים בשם המגיד לבית יוסף]
וכן אם זה מתייחס על נקי בזה שאין עננות, או מליקוי לבנה וכדו'.
הנה כ' המ"ב בסי' תכ"ו סק"י בשם הרמ"א בדרכי משה שאם חל תשעה באב ביום ה' יש לו להמתין עד מו"ש שהוא י"ב לחודש. ע"כ.
והדבר פלא שהרי הרמ"א באותו הסעיף כ' שכ"מ שיש להמתין למוצ"ש הוא רק אם הוא קודם י' לחודש, ולמה כאן ימתינו למוצ"ש שהוא י"ב,
והמבואר בזה וכן ריהטת ד' הדרכ"מ גופיה שאזיל לשיטתיה שם שאין...
בסיומו של סדר קידוש לבנה נהגו ישראל לרקוד מעט. אולם קודם לכך מסיימים את הסדר בתפילת "עלינו לשבח" ומשננים שוב את מילות האמונה, שהם משתחוים להבל וריק, ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים.
רבינו החפץ חיים בביאור הלכה פירש את הטעם לתפילת עלינו דוקא בסיום סדר זה, ושלא כדרכו בחיבור...
כתב ה"חכמת שלמה" למהר"ש קלוגר, או"ח תכ"ו סעיף ב':
"בחדושי תורה שלי במאמר על חג השבועות שנת תק"צ העליתי שם דאף לאלו הסוברים שאין ממתינים עד שבעה מעת לעת ומקדשין הלבנה קודם, מ"מ בחג השבועות ראוי להמתין בקידוש הלבנה עד אחר יום טוב כמו ביום הכפורים ותשעה באב, והטעם, דראוי להמתין עד אחר מתן תורה...
לפני קידוש לבנה אומרים פסוקי תהילים מפרק קמ"ח (ועה"מ גם מפרק י"ט).
אחרי הברכה וההוספות שאחריה אומרים תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא (לא) זכו וכו' ומימרא דאביי הלכך צריך וכו' (שניהם בסנהדרין מ"ב. קצת בשינוי).
ולכאורה היה צריך לאמרם קודם הברכה גם בגלל שכך הסדר בגמרא שם, וגם שזו הכנה ראויה לברכה - להכיר...
הנה, הובאה באשכול אחר ידיעה מעניינת
ובספר משנה ברורה (סימן תכו ס"ק יב) כתוב
שחל בו יו"ט ומכ"ש שאין מקדשין אותה בליל שבת והרבה טעמים נאמרו בזה ע"פ הקבלה ומ"מ אם לא קידשו עד שבת ויו"ט ויעבור הזמן בודאי מותר לקדש גם בשבת ויו"ט ואפילו ביחידי וכן הוא מסקנת הפוסקים:
וכאן הרי לא יעבור הזמן עד למחרת...
באורח נדיר כשהוא חורג ממנהגו האדמו"ר מתולדות אהרן קידש את הלבנה אמש לראשונה באמצע סעודה שלישית בבית מדרשו בשכונת מאה שערים בירושלים.
מדובר בשינוי חריג מהסדר שהיה נהוג עד עתה, בדרך כלל הרבי אומר 'תורה' באמצע הזמירות של סעודה שלישית (לאחר 'ברכי נפשי' לפני 'ויאתיו'), בשבת זו לראשונה המשיכו את...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והוא עד או ראה או ידע (ה א)
בראש השנה כה: מבואר שבית דין שראו את הלבנה יכולים לקדש את החודש על פי ראייתם, ואין צריך הגדת עדות, שלא תהא שמיעה גדולה מראיה. וכמו כן בדיני נפשות, בי"ד שראו באחד שהרג את הנפש יכולים לדון על פי ראייתם בלא עדות. אבל כל זה כשראו ביום, אבל כשראו...
מן הסתם הייתי היחיד שבירך קידוש לבנה במוצ"ש האחרון, כ-40 שעות לאחר המולד האמיתי [שהיה בליל ששי, בשעה שתים וחצי בלילה].
אנו קרובים לניסן, ובשל כך המילקה בזוית כמעט 90 מעלות לאופק [כפי שרואים שהלבנה שוכבת כמעט לגמרי], ודבר זה גורם שתהיה חשיכה גדולה יותר המאפשרת לראות טוב יותר את הלבנה, ואכן הלבנה...
שמעתי בשם הרב אי"ש גריינימן שליט"א שבמקום שאפשר [ישיבה, וכדו'] - יש להקדים הבדלה, כיון שתדיר קודם.
וכן שאלו את ר' ראובן פוזן מדוע לא נוהגים כן בבתי כנסיות [כמו ביו"כ, שמבדילים קודם]; והשיב, שהציבור שסיימו מעריב - יעשו קודם קידוש לבנה, כדי שיעשו כולם יחד.