- הודעות
- 464
- תודות
- 1,137
- נקודות
- 172
בגמרא בקידושין דף סג. מבואר שדעת רבי עקיבא שאם אמרה האשה קונם שאני עושה לפיך יפר שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו וביארה הגמרא שמדובר שהיא אמרה יקדשו ידי לעושיהם. והנה בתוספות ד"ה וידים איתנהו בעולם כתבו והוי כמקדיש דקל לפרותיו. והנה יש לעיין שאם כן שהיא הקדישה דקל לפירות מדוע יש חילוק בין מה שהיא מחוייבת לבעלה שלגבי זה לא חל ההקדש הרי ההקדש הוא בגוף ולא בפירות-המעשה ידים? והנה ברש"י כתב וז"ל: לעושיהם למי שבראם ומיהו במידי דמשתעבדי ידיה לבעל לא מצי לאקדושינהו.עכ"ל. ויל"ע והרי קי"ל שהקדש מפקיע מידי שעבוד ומדוע ההקדש לא יפקיע את שעבוד הבעל?