הקשר בין הארון לתורה

[גרינפלד]

הוריות י"ג א' "יקרה היא מפנינים" - תלמיד חכם גדול מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים;
וביאר בס' עלי שור ע"פ הגמ' ביומא ע"ב ב' שהארון הוא רמז לתלמיד חכם, וממילא הת"ח חשוב יותר כי הוא בבחינת הארון בעצמו.

עוד מצאנו בקשר למה שהארון רומז לתורה - שהנה רש"י כתב שבצלאל עשה שלש ארונות, שתים מזהב ואחד מעץ,
ונתן את העץ לתוך הזהב החיצוני, ועוד נתן זהב פנימי לתוך העץ;
וביאר הגר"א שהסיבה שרש"י כתב קודם את העץ לתוך הזהב, כי אם היה מכניס קודם את הזהב הפנימי לעץ - היה קשה יותר להכניס את שתיהם יחד לתוך הזהב החיצוני,
אלא שא"כ קשה לשון הפסוק "מבית ומחוץ", הרי יוצא לרש"י שקודם ציפו מבחוץ ולאחמ"כ ציפו מבית.

ולפיכך ביאר הגר"א שכוונת הפסוק שהעץ ציפה את הזהב החיצוני מבפנים [מבית], ואת הזהב הפנימי מבחוץ,
וזה רומז שהזהב החיצוני - הוא רמז לנגלה שבתורה, שבזה אפשר להבין גם את הפנימיות, שהעץ ציפה אותו מבפנים,
והזהב הפנימי - הוא רמז לנסתר שבתורה, שבזה אפשר להבין רק את החיצוניות.

 

[הצעיר שבחבורה]

ראה ברמזי המשכן למלבי"ם דברים נפלאים בזה.

 

[גרינפלד]

ראה ברמזי המשכן למלבי"ם דברים נפלאים בזה.

אולי יוכל מר להעלות לכאן,

 

[הצעיר שבחבורה]

אולי יוכל מר להעלות לכאן,​

מקצת מאריכות דבריו.
והארון שנתן בקה"ק היה רמז על החכמה הבאה ע"י שפע אלהית, כי בו נתנו לוחות העדות שבאו אליהם ע"י נבואה והודעה אלהית, וזה יחס בעצם אל הראש בגוף האדם הפרטי, ואל עולם הכסא באדם הגדול שהוא העולם:


וצוה לעשות עליו זר זהב לרמז על כתר תורה שהם תר"ך אורות היוצאות מתרי"ג מצות וז' מצות חכמים, וקראו כשם זר כי כולל בתוכו גם זר השלחן והמזבח שכתר תורה כולל כולם וג"פ זר עולה כתר עם הכולל, וצוה לעשות שני בדים לשאת את הארון, הוא עפ"י מ"ש (משלי כ') אוזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם, שלקבלת התורה צריך חוש הראות שיראה בעיניו ויעיין בספר התורה ושיראה מעשה ה' הגדול בעין הבחינה, ושישמע באזניו קבלת האבות ותורה שבע"פ והם הבדים הנושאים את הארון, וידוע שגידי הראות צומחים מן המוח עד העין, וכן גידי השמע צומחים מן המוח עד האזן, שבהם יקבל המוחשים ויביאם אל נפש האדם פנימה, והם שני מיני בדים, ולכל בד שתי טבעות, שבהם קבועים במוח מצד זה ובעין ובאוזן מצד זה, וצריך שלא יסורו משם רגע כמ"ש (דברים כט) ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע, (ישעיה ז) פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולמ"ש שהיו ארבע טבעות מכל צד, לרמז כפלות העינים והאזנים, שהם ארבע שהם שמונה, ואחר שתקבע הבדים בטבעות אז ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך, שאז יקרא בעיניו בספר התורה שבכתב וישמע באזניו קבלת תורה שבע"פ:


עוד צוה לעשות כפורת על הארון ועליו שני הכרובים, ומבואר בזהר בכ"מ שהכרובים הם תו"מ צדק ומשפט וכמ"ש בפרדס ערך כרובים, כי שורש התורה בא מעולם האצילות, תפארת תורה שבכתב, ומלכות תורה שבע"פ, ומשם מתפשטת למטה אל עולם הכסא שנגדו קה"ק ששם היה כסא ה' ושכינתו [שאל זה רמז בארון הנתון שם כנ"ל. וכמ"ש בב"ר (פ"א) שהתורה וכסא הכבוד קדמו לעולם, וה' אמר למשה אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה שנאמר (איוב כו) מאחז פני כסא, כמ"ש בשבת (דף פ"ז), אולם הכסא מקבל את התורה מן שני הכרובים שבעולם האצילות, שיורדים דרך המשך שבין עולם האצילות לעולם הבריאה כמ"ש בעץ החיים [שער אבי"ע] שבין עולם האצילות אל הכסא יש מסך, והמסך הזה מחבר עולם האצילות והבריאה והוא הכפורת שעל הארון ועליו שני הכרובים, ולכן צוה שיהיו הכרובים מן הכפורת כמלכות דאצילות שבה להיות עתיק דבריאה, וגג דבריאה הוא קרקע דאצילות כי רגלי בני עליה העליונה שהם זו"נ דאצילות דורכים ע"ג מסך ההוא כמ"ש בע"ח (שער אבי"ע פי"ב) והכנפים רומזים על השפע שמקבלים ממה שלמעלה מהם עת יגביהו עוף אל החכמה והבינה


ואמר שנית ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות שתחלה אמר זה להורות איך ישפיעו למוד התורה ע"י המקבלים אותה שיביאו את הבדים בטבעות היינו שיראו וישמעו ויקבלו דברי ה' ויכינו א"ע אליה ועי"כ יהיו למודי ה' וה' יקבע תורתו בלבם ויתן את העדות אל הארון, ופה באר ההשפעה הבאה מלמעלה שע"י שיאירו המאורות העליונים השמש והירח ויגיהו אורם אל הכפורת יתן את העדות, ומפרש שזה יהיה ע"י שאועד לך שם ודברתי אתך וכו', והנה נפש רוח ונשמה משכנם בג' חלקי הגויה והנשמה משכנה במוח, ויש עוד שתי נפשות הנקראות בשם חיה ויחידה שהם אין להם מקום מיוחד בגוף רק חופפים עליו למעלה, אחד גבוה במעלתו מחברו ומשפיע על חברו, ואליהם רמזו שני הכרובים שהיו על הארון [שהיה נגד הנשמה שמשכנה במוח] והם פורשי כנפים למעלה כי משכנם בעולם העליון בצרור החיים ומשלחים אורם משם על הזוכים להם שאז יחזו ברוה"ק ויתנבאו ויראו מראות אלהים, וכן פניהם איש אל אחיו, ומשה זכה לנפשות אלה ועל ידם דבר עמו מעל הכפורת שעז"א ונועדתי לך שם:​