- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,484
- נקודות
- 1,280
סיפר הרה"ג רבי יעקב שיש שליט"א:
באחד מלילות שישי של חודש אלול, הוזמנתי להרצות במסגרת כנס התעוררות, שנערך באולמי ברסלב בבני ברק.
במקום קיימים שני אולמות. אולם קטן מימין, ואולם גדול משמאל. כשנכנסתי למקום וראיתי בחורי ישיבות עומדים על יד פתח האולם הקטן, סברתי שבו מתקיים הכנס. העובדה שהשביל המוביל לאולם הקטן היה מואר, ואילו השביל המוביל לאולם הגדול היה חשוך במקצת, חיזקה את תחושתי שהגעתי למקום הנכון. אולם כששאלתי את הבחורים האם כאן מתקיים כנס ההתעוררות הם אמרו לי: 'ממש לא, פה זה טשולנטיה. בכל ליל שישי מוכרים כאן טשולנט, ובחורים באים לקנות ולאכול'.
אמרתי להם כי האר"י הקדוש כותב שחודש 'אלול' הוא ראשי תיבות 'אני לדודי ודודי לי'. אך כעת נוכחתי לראות שלמילה 'אלול' ישנם ראשי תיבות נוספים. כשפונים לאולם השמאלי ראשי תיבות 'אלול' הם 'אני לדודי ודודי לי', וכשפונים לאולם הימני ראשי תיבות 'אלול' הם 'אני לטשולנטיה והטשולנט לי'.
'ומי גילה לאר"י הקדוש כי אלו ראשי תיבות 'אלול'?' הקשו הבחורים. 'אולי כל אחד יכול לבחור לו ראשי תיבות כאוות נפשו?!'.
השבתי להם שלפני כארבעים שנה, כשלמדתי בישיבת פוניבז', שמעתי מפי הגרא"מ שך זצ"ל כי שאלתם נכונה. והתשובה היא שכל אדם יכול לבחור כיצד יראה ה'אלול' שלו. כל אחד בוחר אם ה'אלול' שלו יהיה בבחינת 'אני לדודי ודודי לי' או בגדר 'אני לטשולנטיה והטשולנט לי'.
כשאדם נכנס לחודש אלול במלוא הכוחות, ומייסד מציאות של 'אני לדודי', הוא זוכה שיתקיים בו 'ודודי לי'. אך כשאדם נותן לחודש אלול לעבור לידו, ואינו עובד על בחינת 'אני לדודי', הוא לא יחווה את בחינת 'ודודי לי'.
(מתוך הספר הנפלא 'לרומם' – מאוצרותיו של הרה"ג רבי יעקב שיש שליט"א)
באחד מלילות שישי של חודש אלול, הוזמנתי להרצות במסגרת כנס התעוררות, שנערך באולמי ברסלב בבני ברק.
במקום קיימים שני אולמות. אולם קטן מימין, ואולם גדול משמאל. כשנכנסתי למקום וראיתי בחורי ישיבות עומדים על יד פתח האולם הקטן, סברתי שבו מתקיים הכנס. העובדה שהשביל המוביל לאולם הקטן היה מואר, ואילו השביל המוביל לאולם הגדול היה חשוך במקצת, חיזקה את תחושתי שהגעתי למקום הנכון. אולם כששאלתי את הבחורים האם כאן מתקיים כנס ההתעוררות הם אמרו לי: 'ממש לא, פה זה טשולנטיה. בכל ליל שישי מוכרים כאן טשולנט, ובחורים באים לקנות ולאכול'.
אמרתי להם כי האר"י הקדוש כותב שחודש 'אלול' הוא ראשי תיבות 'אני לדודי ודודי לי'. אך כעת נוכחתי לראות שלמילה 'אלול' ישנם ראשי תיבות נוספים. כשפונים לאולם השמאלי ראשי תיבות 'אלול' הם 'אני לדודי ודודי לי', וכשפונים לאולם הימני ראשי תיבות 'אלול' הם 'אני לטשולנטיה והטשולנט לי'.
'ומי גילה לאר"י הקדוש כי אלו ראשי תיבות 'אלול'?' הקשו הבחורים. 'אולי כל אחד יכול לבחור לו ראשי תיבות כאוות נפשו?!'.
השבתי להם שלפני כארבעים שנה, כשלמדתי בישיבת פוניבז', שמעתי מפי הגרא"מ שך זצ"ל כי שאלתם נכונה. והתשובה היא שכל אדם יכול לבחור כיצד יראה ה'אלול' שלו. כל אחד בוחר אם ה'אלול' שלו יהיה בבחינת 'אני לדודי ודודי לי' או בגדר 'אני לטשולנטיה והטשולנט לי'.
כשאדם נכנס לחודש אלול במלוא הכוחות, ומייסד מציאות של 'אני לדודי', הוא זוכה שיתקיים בו 'ודודי לי'. אך כשאדם נותן לחודש אלול לעבור לידו, ואינו עובד על בחינת 'אני לדודי', הוא לא יחווה את בחינת 'ודודי לי'.
(מתוך הספר הנפלא 'לרומם' – מאוצרותיו של הרה"ג רבי יעקב שיש שליט"א)
