הרגשות שזועקות בתוכנו אולי הם פשוט הרגל (1 צופה)

[לחושבי שמו]

לי ממש מפריע שיש אנשים שלא מפריע להם לאחר לסוף זמן ק''ש, וכאחין שלי שמגיע אלינו לשבת קם מאוחר וקורא ק''ש ''חציו בפנים וחציו בחוץ'' [מבחינת זמן] כשלרגליו עורו, וידיו נקיות היטב על ידי נטילת הידים של תפילת מעריב אתמול, כיפתו כיפת נחמן, ושערו מבודר ברוח אף שהיא לא קימת, לא ארחיב בפירוט הבגדים שעליו, בתכלס' שלוש דקות לפני סוף זמן קריאת שמע הוא מתחיל לפהק ולפהק ולפהק כאילו זה אונס שינה, ואז ברגע האחרון הוא קורא שמעישראד' חד בשכמל''ו [אומר את זה יותר מהר מהר''ת] ובסוף פרשה ראשונה הזמן עובר לכל הדעות ולכל השיטות, רק שהוא פעם הסביר לי בלהט ש''מספיק רק פסוק ראשון בזמן''....
ואני אדם אם רגשות, ופשוט בסעודת שבת ישבתי בראש השולחן ולא רציתי להביט בו, בכלל הוא ניסה לספר לי בדיחה, משהו על מתיחה, שעשו במלחמה, ואני חושב לעצמי, די! שילך, הוא פוקר! אני כועס עליו,
וכמובן ניסתי להירגע, וקיבלתי אותו בסבר פנים יפות, וכו' וכו',

ונתבוננתי שהסיבה היחידה שיכלתי לכעוס על האחיין הזה, זה בגלל: שאני אוהב את הקב''ה אהבת נפש, ואני קופץ על כל מצוה ומקפיד לקימה בהידור ובדקדוק קלה שבחמורה, ותפילותי ממש בקשר ישיר אם בורא העולמים, וכיון שאני מאמין שאדם זה מכאיב לבורא עולם [מכיון שבורא עולם רוצה להיטיב לו והוא לא נותן לו], אז אני ממש כואב את כאב ד' יתברך, וכואב לי, ואני כועס על מי שמכאיב לי,

ואני לא מאמין שיש כזה אדם על פני הגלובוס,

במיוחד אני, לטאי קר מזג, תפילותי על הפנים, אני כל היום עסוק במצות באופן מציאותי, את הו' מצות תמידיו אני משאיר למישהו אחר,

אז למה אני כועס?

אולי כי התרגלתי? כי כך חונכתי?

נקודה למחשבה,

 

[נפקא מינא]

זה בגלל: שאני אוהב את הקב''ה אהבת נפש, ואני קופץ על כל מצוה ומקפיד לקימה בהידור ובדקדוק קלה שבחמורה,

לחץ כדי לכווץ...

אוהב להדר ולדקדק קלה כחמורה או שונא חומרות?

אני חושב שהסיבה שהתחלתי לשנאות חומרות זה כי אני מרגיש שזה מגיע ממקום לא מספיק נכון [כמו שהרחבתי בכמה מקומות לאחרונה].

לחץ כדי לכווץ...

במיוחד אני, לטאי קר מזג

לחץ כדי לכווץ...

ליטאי או חסיד?

ילד חסידי שובב גדול, אי שם בשנות החמישים.

לחץ כדי לכווץ...

 

[לחושבי שמו]

אוהב להדר ולדקדק קלה כחמורה או שונא חומרות?



ליטאי או חסיד?

לחץ כדי לכווץ...

זה מוזר שילד נולד במשפחה חסידית מחמירה, וברבבות השנים נהיה לטאי שפחות אוחז מחומרות, [כמובן עדיין לא אוכל שרויה וכדומה]
את שאר הפרטים האישים שלי אני מעדיף לא לחשוף........

 

[שירת העשבים]

לי ממש מפריע שיש אנשים שלא מפריע להם לאחר לסוף זמן ק''ש, וכאחין שלי שמגיע אלינו לשבת קם מאוחר וקורא ק''ש ''חציו בפנים וחציו בחוץ'' [מבחינת זמן] כשלרגליו עורו, וידיו נקיות היטב על ידי נטילת הידים של תפילת מעריב אתמול, כיפתו כיפת נחמן, ושערו מבודר ברוח אף שהיא לא קימת, לא ארחיב בפירוט הבגדים שעליו, בתכלס' שלוש דקות לפני סוף זמן קריאת שמע הוא מתחיל לפהק ולפהק ולפהק כאילו זה אונס שינה, ואז ברגע האחרון הוא קורא שמעישראד' חד בשכמל''ו [אומר את זה יותר מהר מהר''ת] ובסוף פרשה ראשונה הזמן עובר לכל הדעות ולכל השיטות, רק שהוא פעם הסביר לי בלהט ש''מספיק רק פסוק ראשון בזמן''....
ואני אדם אם רגשות, ופשוט בסעודת שבת ישבתי בראש השולחן ולא רציתי להביט בו, בכלל הוא ניסה לספר לי בדיחה, משהו על מתיחה, שעשו במלחמה, ואני חושב לעצמי, די! שילך, הוא פוקר! אני כועס עליו,
וכמובן ניסתי להירגע, וקיבלתי אותו בסבר פנים יפות, וכו' וכו',

ונתבוננתי שהסיבה היחידה שיכלתי לכעוס על האחיין הזה, זה בגלל: שאני אוהב את הקב''ה אהבת נפש, ואני קופץ על כל מצוה ומקפיד לקימה בהידור ובדקדוק קלה שבחמורה, ותפילותי ממש בקשר ישיר אם בורא העולמים, וכיון שאני מאמין שאדם זה מכאיב לבורא עולם [מכיון שבורא עולם רוצה להיטיב לו והוא לא נותן לו], אז אני ממש כואב את כאב ד' יתברך, וכואב לי, ואני כועס על מי שמכאיב לי,

ואני לא מאמין שיש כזה אדם על פני הגלובוס,

במיוחד אני, לטאי קר מזג, תפילותי על הפנים, אני כל היום עסוק במצות באופן מציאותי, את הו' מצות תמידיו אני משאיר למישהו אחר,

אז למה אני כועס?

אולי כי התרגלתי? כי כך חונכתי?

נקודה למחשבה,

לחץ כדי לכווץ...

מאוד אהבתי את הישרות והכנות שלך...
ולעצם העניין, פעם אמר לי יהודי חכם ש"כל הפוסל במומו פוסל" זהו מבחן לאדם כלפי עצמו, והיינו כאשר אדם כועס על דבר כלשהו, או שמשהו רוחני מציק לו, לעיתים רבות זה בגלל שהוא עצמו לקוי באותו העניין, ולאו דווקא באותו הליקוי, אלא באותו העניין (ולדוג' שהוא אמנם קורא ק"ש בזמן, אך ללא כוונה, וכדו').
ואמנם שאינני מכירך, אך כלפי עצמי שמתי לב הרבה פעמים שאני מקפיד על מישהו רק בגלל שאני לקוי באותו העניין...
(ואני מדגיש שאינני כותב את הדברים כלפיך, אלא כלפי הסיטואציה המתוארת.)

 

[לחושבי שמו]

מאוד אהבתי את הישרות והכנות שלך...
ולעצם העניין, פעם אמר לי יהודי חכם ש"כל הפוסל במומו פוסל" זהו מבחן לאדם כלפי עצמו, והיינו כאשר אדם כועס על דבר כלשהו, או שמשהו רוחני מציק לו, לעיתים רבות זה בגלל שהוא עצמו לקוי באותו העניין, ולאו דווקא באותו הליקוי, אלא באותו העניין (ולדוג' שהוא אמנם קורא ק"ש בזמן, אך ללא כוונה, וכדו').
ואמנם שאינני מכירך, אך כלפי עצמי שמתי לב הרבה פעמים שאני מקפיד על מישהו רק בגלל שאני לקוי באותו העניין...
(ואני מדגיש שאינני כותב את הדברים כלפיך, אלא כלפי הסיטואציה המתוארת.)

לחץ כדי לכווץ...

תודה רבה.
הדברים נכונים במידה מסוימת עלי. תודה שהארת את עיני.
ולגבי מה שכתב שים לב שלפי דבריך כנראה גם אתה לקוי בלהעיר ולהיות לקוי באותו נידון...............
יש''כ. תודה על התמונות היפות שהעלת.

 

[שירת העשבים]

תודה רבה.
הדברים נכונים במידה מסוימת עלי. תודה שהארת את עיני.
ולגבי מה שכתב שים לב שלפי דבריך כנראה גם אתה לקוי בלהעיר ולהיות לקוי באותו נידון...............
יש''כ. תודה על התמונות היפות שהעלת.

לחץ כדי לכווץ...

מודה, ומשתדל לעזוב....