השאלה היומית,
יום שישי כ"ב כסליו,
ידוע שעד אחד מחייב שבועה, ממ"ש בפסוק לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת,
ודורשת הגמ' (שבועות מ.) שדווקא לעוון ולחטאת הוא דלא קם, אבל לשבועה קם,
וזה בדיני ממונות, אבל בנפשות אין יכול עד אחד לחייבו מיתה, ולוקה ע"כ, עיין פסחים דף קי"ג, במעשה דטוביה חטא וזיגוד מינגיד,
ונשאלת השאלה ,
וזה ע"פ הרבינו יונה בב"ב ל"ד, שמסביר שבעיקרון עד אחד מחייב ממון, כי מתוך שאינו נשבע משלם,
ואם הוא רוצה להיפטר ולא לשלם, הוא יכול להפטר ע"י שבועה,
משא"כ בב' עדים שאפי' ע"י שבועה אינו יכול להפטר,
וא"כ, מדוע בנפשות אינו יכול לחייבו מיתה?
נאמר שעד אחד יחייב מיתה, ואפשר להיפטר מהמיתה ע"י שבועה,
הרי הפסוק בתורה מדבר גם על נפשות וגם על ממונות?
וא"ת שלא מצינו ששבועה מבררת איסור?
הרי כן מצאנו בסוטה שהשבועה מבררת את האיסור?
יום שישי כ"ב כסליו,
ידוע שעד אחד מחייב שבועה, ממ"ש בפסוק לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת,
ודורשת הגמ' (שבועות מ.) שדווקא לעוון ולחטאת הוא דלא קם, אבל לשבועה קם,
וזה בדיני ממונות, אבל בנפשות אין יכול עד אחד לחייבו מיתה, ולוקה ע"כ, עיין פסחים דף קי"ג, במעשה דטוביה חטא וזיגוד מינגיד,
ונשאלת השאלה ,
וזה ע"פ הרבינו יונה בב"ב ל"ד, שמסביר שבעיקרון עד אחד מחייב ממון, כי מתוך שאינו נשבע משלם,
ואם הוא רוצה להיפטר ולא לשלם, הוא יכול להפטר ע"י שבועה,
משא"כ בב' עדים שאפי' ע"י שבועה אינו יכול להפטר,
וא"כ, מדוע בנפשות אינו יכול לחייבו מיתה?
נאמר שעד אחד יחייב מיתה, ואפשר להיפטר מהמיתה ע"י שבועה,
הרי הפסוק בתורה מדבר גם על נפשות וגם על ממונות?
וא"ת שלא מצינו ששבועה מבררת איסור?
הרי כן מצאנו בסוטה שהשבועה מבררת את האיסור?