הרב
@ישעיהו מנחלת דן טען שני טענות.
א. גדרי עדות אישה נמצאים בכל חיי היומיום. ב. התורה שללה נאמנות אישה בצורה מוחלטת.
שני טענותיו אלו אינם עולים בקנה אחד עם המציאות.
בנוגע לטענה הראשונה, הרי שמי שיחיה את חייו רק ע"פ גדרי עדות, לא יחיה חיים תקינים,
גשמית - כי כשחמישים אחוז מהעולם הם נשים, אי אפשר לחיות כך בלי להיות חשדן ופרנואיד, החושד כמעט בכל סיפור שהוא אינו נכון.
ורוחנית - כי זה עלול להתנגש עם כיבוד הורים למשל, ועם מכבדה יותר מגופו, ואולי עם עוד כמה מצוות.
הטענה השנייה אינה עומדת במבחן ההלכתי המצוי בידינו,
כשלהלכה נפסק שנשים כשרות לעדויות רבות, ולמעשה המקרים בהם אישה אינה נאמנת פחותים מהמקרים בהם אישה נאמנת.
בנוגע לסיפור עליו מדבר האשכול - יש על זה בדיוק רמ"א מפורש שפוסק להלכה את דעת התרומת הדשן, שמתקנת הגאונים אישה נאמנת לומר מה היה בבית כנסת של נשים.