אב ה' אב - רבי דניאל מובשוביץ הי"ד, ר"י קלם (ועמו כל ישיבת קלם הי"ד) (3 צופים)

[שירת העשבים]

ה' אב - רבי דניאל ב"ר משה גרשון מובשוביץ הי"ד, ר"י קלם (ועמו כל ישיבת קלם הי"ד)
בה' אב ה'תש"א, נרצח בידי משטרת העזר הליטאית תחת פיקודו של גרמני נאצי, איש הגסטפו מקובנה. יחד עמו הובלו אל מותם: גיסו רבי גרשון מיאדניק, דודתם נחמה ליבה ברוידא, בני משפחתם, וכל תלמידיו ששהו באותה עת בישיבה. נמסר מפי עדי ראיה שהחבורה צעדה כששירת "אדון עולם" בפיה וכי רבי דניאל קיבל היתר ממנהיג הרוצחים לשאת נאום קצר על קידוש השם לפני ההוצאה להורג.

 

[אחד יחיד]

סיפר לי הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, שנשאל איך אמר הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל שההתהפכות מרע לטוב אינה אפשרית בלי לימוד מוסר. הרי היו בליטא חסידי קארלין וסלונים מרוממים שהיו יראים ושלמים, בלי לימוד המוסר.

והשיב בשם הגאון רבי דניאל מובשוביץ, ראש הישיבה של קלם, שאותם חסידים הראשונים היו מתפללים בהתלהבות בלהט קודש, בשפתיים דולקות ובעיניים דומעות, ותפילתם היתה לימוד המוסר שלהם!… (רבי משה שטרנבוך)

 

[אחד יחיד]

הגאון הצדיק רבי נתן מאיר ויכטפויגל זצ"ל, משגיח ישיבת לייקווד, סיפר פעם בשיחתו בישיבה, כי כאשר למד בבחרותו בקלם, היה פעם בדרכו לבית המדרש וחש כי השטן עומד לימינו, לוחם עימו ומבקש להכשילו בדבר מה. אולם מהרגע שנכנס לבית המדרש, לפתע חש כי אין ליצר הרע שליטה עליו וגם אין לו חפץ בו. כששיתף בכך את חבריו אמרו לו רבים מהם כי התחושה הזאת רווחת גם אצלם ואצל מרבית באי התלמוד תורה של קלם.

הוא שאל על כך את רבו, הגאון הצדיק רבי דניאל מובשוביץ זצ"ל, שהשיב: "דבר פשוט הוא, הרי אומרים חז"ל 'בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין', בהכרח שהתורה היא התבלין של היצר הרע, ומי שיש בו תורה אין היצר הרע שולט עליו. לכן כל הבא לבית המדרש שמקבלים שם עול תורה ברצינות, היצר הרע מאבד את שליטתו עליו, כי בתוך בית המדרש כזה אין לו דריסת רגל. רק בחוץ כשעדיין נמצאים במחיצתו מרגישים כי הוא חפץ ללכוד את האדם".

 

[אחד יחיד]

"זכות נפלה בחלקי לשהות זמן קצר במחיצת הרבנים של בית התלמוד בקעלם בתקופתו האחרונה, בימים הנוראים בשנת תרצ"ה" – כותב הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא זצ"ל, בספרו 'שם דרך' – "זכורני בפרט את הקדוש הגה"צ רבי דניאל מובשוביץ והקדוש הגה"צ רבי גרשון מיאדניק זכר צדיקים לברכה, הי"ד. קשה לתאר את ההתעלות והרוממות שהיו מורגשים בכל רגע ששהיתי במחיצתם. בכל תנועה מתנועותיהם והנהגה מהנהגותיהם ניכרה למדנותם בהבנת התורה והמצווה שנפחה בהם טוהר מידות ויראת שמים לעשות בכל מעשה את הטוב והישר בעיני ה', ובהנהגתם היו בבחינת מאמר חז"ל: "'ואהבת את ה' אלוקיך' – שיהא שם שמים מתאהב על ידך…". באותם ימים שמעתי מאמר נפלא מהג"ר דניאל זצ"ל…" ר' שמחה זיסל מעתיק את המאמר כולו בהרחבה שעיקרו לבאר שהתחבולה הטובה נגד היצר הרע, היא לא בחשבונות או במשא ומתן איתו, אלא בהכרה והבנה שעולמו של היצר הרע והצעותיו, הם כלל אינם בעולמו, וממשיל על כך משל נפלא למלך צעיר שיצא בבגדי מלכותו בראש פמליה מכובדת של כל שריו, קציניו ויועציו והתהלך ברחוב העיר, שהיה באותה עת מלוכלך ברפש ובוץ, והנה הוא רואה נערים משחקים בכדור. עז רצונו של המלך הצעיר להשתתף איתם במשחק הכדור, והתחבט קשות האם לעשות זאת…

אלו מחשבות עלו בליבו של המלך ברגעים אלו…? שאל ר' דניאל, האם הוא תהה אם כדאי לו ללכלך את בגדי המלכות המפוארים ברפש ובוץ…?! האם אבני הזהב והמרגליות שעיטרו את בגדיו הם אלו ששכנע אותו לא לשחק בבוץ…?! ודאי שלא! אלא מעמדו הרם והנישא הוא אשר הניא אותו ממחשבת הילדות הזו לשחק בכדור עם ילדי העיירה…! אני מלך ואין עסקיי במשחקים, לא כדאיות לכלוך הבגדים הם שיקוליו של מלך, אלא מעמדו המכובד הוא אשר מנהל את שיקוליו…

כך צריכה להיראות מלחמתנו עם היצר הרע, הסביר ר' דניאל את המשל, לא נכנסים איתו כלל לחשבונות של כדאי או לא. לא עושים איתו משא ומתן. אנחנו בני מלכים, וכמי שנושאים את כתר המלכות, עולמנו הוא כלל לא עולמו של היצר הרע…

 

[אחד יחיד]

סיפר הגה"צ רבי נתן מאיר ווכטפויגל זצ"ל מנהל רוחני ישיבת לייקווד שפעם פנה אליו רבו, המנהל רוחני של התלמוד תורה דקלם הגה"צ רבי דניאל מובשוביץ זצ"ל הי"ד ושאלו, לשם מה הלך יעקב לראות את יוסף, מה תוסיף לו ראיה זו? אין לומר שהיו אלו געגועים גרידא, כיוון שלא ראה את בנו עשרים ושתים שנה, וכלתה נפשו לראותו. שהרי מדברים אנו באבות העולם שבוודאי כל מעשה שלהם נעשה בחשבון מדוקדק.

לשם משל סיפר רבי נתן ששמע פעם מרבו רבי דניאל הנ"ל שתיתכן ביקורת מצידו ועל כל אדם שמעשיו אינם מחושבים דיים, אבל על רבו הסבא מקלם זצ"ל יתקשה לומר ביקורת, כי בימי שהותו בצילו, ראה איך כל תנועה שעושה מחושבת ואפילו את כובעו לא יזיז בלי מחשבה, אם כן קל וחומר, בן בנו של קל
וחומר שהיה ליעקב אבינו חשבון מדוע נסע לבנו? תשובתו של רבי דניאל לשאלה ששאל, היתה קצרה: "הוא רצה לראות איך יוסף מתנהג."

הסביר זאת רבי נתן, שהנה לכאורה למה נצרך לראותו בעולם הזה, הלא יראנו בעולם הבא, אלא רצה לראות איך הוא מצליח להתגבר על יצרו, ומזה ילמד הוא עצמו, שכן למרות שיעקב היה ודאי במדרגה גבוהה מיוסף, אולם הוא הרגיש שהוא יכול וצריך ללמוד ממדרגתו המיוחדת של יוסף הצדיק שנתנסה בכאלה ניסיונות ועמד בהם. (נועם המוסר עמ' ע"ה)