ה' שומר עיר, ולאו שווא שקד שומר (2 צופים)

[אושר ומנוחה]

מהללים על הניסים אנשי תקשורת עולמיים, ושרים:

הכתב הצבאי של CNN, בן וודמן (יהודי), באולפן:
נדהמתי. לדעתי — זו אחת ההתקפות המוצלחות והמתוחכמות ביותר שראיתי ב–30 השנים שאני מדווח ב‑CNN, וכל זאת — בלי אפילו נפגע אחד לצה״ל. ממש: זה נראה כאילו אלוקים בצד שלהם.
המגיש הגיב, אז זהו, בן – אנחנו מדמיינים את הצבא כהישג טכנולוגי, אבל עכשיו אתה אומר שזה כמעט נס.

השרה סטרוק:
היתה לי הזכות לשבת הלילה סביב שלחן קבלת ההחלטות, במקום בו נשקלו גם המחירים והקשיים שעוד צפויים לנו, והוצגו במלוא חומרתם השיקולים לכאן ולכאן. הזכות להיות שותפה לרגעים היסטוריים של לקיחת אחריות על חייו של עם ישראל, על קיומה של מדינת ישראל. רגעים של "עם כלביא יקום" – עם שיודע להתנער ולקום בזמן הנכון, לקום מיוזמתו ולזנק אל המטרה ללא עיכוב, לטרוף ולא להיטרף.
"אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא!" – אלה היו מילות הסיכום שלי, לפרוטוקול, ברגעי הסיום של ישיבת הקבינט. סיימנו יחד ספר תהילים, ובחלקי נפלו הפרקים של יום ששי. אלא שלקח לי ה-מון זמן להתקדם אתם. כל כמה רגעים הגעתי לפסוק שהתאים כל כך לסיטואציה, כאילו נכתב ממש לרגעים האלה, ומצאתי את עצמי קוראת אותו שוב ושוב ושוב...
הרי אחרי כל המודיעין המדויק, כל ההכנות, כל יכולות הביצוע הגבוהות, כל ה"הפתעות" המופלאות שהכינו גורמי הבטחון שלנו לאויבינו, וכל החשאיות וההטעיות המרובות שננקטו כדי לשבש את דעתם ולאפשר לנו לפגוע בהם פגיעה אנושה באמת, אחרי כל אלה – עדין נזקקנו גם לחסדי שמים כדי ש"לא יעלו עלינו", וזה הרי באמת בידי שמים. כיון שהתעכבתי על הפסוקים, נעניתי להצעתו הנדיבה של השר וסרלוף (שלמען הגילוי הנאות, אמר את רוב הפרקים) להעביר אליו את פרק קי"ט, וכך מצאתי את עצמי מסיימת אחרונה, בפרק י"ח עם הפסוק שכאילו נכתבו ממש למעננו: "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא!".
אנא ריבונו של עולם, גואלנו וגואל אבותינו, אנא שמור את כל טייסינו, את כל חיילינו, ושאר כוחות הבטחון שלנו, ושלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, והדבר שונאינו תחתיהם... אנא שמור והצל והגן על כל אזרחינו, כי גם הם יצטרכו לעמוד במערכה הכבדה הזו בה פתחנו, ואנא שלח לנו אורך ואמתך ותקננו בעצה טובה מלפניך, לכל אורכה של מלחמת-המנע הזו אליה יצאנו, מלחמת הצלה מיד אובינו הקמים עלינו לכלותנו.
שבת שלום, יחד ננצח בע"ה.