נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
711
תודות
2,840
נקודות
196
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יהודה קוק שליט''א שאל קושיא נפלאה
למה וביום השמיני דרשינן שמילה דוחה אפ' שבת, משא''כ וביון הראות בו בשר חי דרשינן יש יום שאתה רואה ויש יום שאין אתה רואה כגון חתן בשבעת ימי המשתה
וצ''ב למה דרשינן ביום השמיני בא לרבות אפ' בשבת, למה לא נימא דבא לדרוש יש יום שאין מילה דוחה והיינו בשבת?
 
המילה 'ביום' יכול להורות על ב' דברים, א. שיהיה ביום ולא בלילה [כי יום במובן המדויק הוא כנגד הלילה כמ"ש ויקרא אלוהים לאור יום], ב. שיהיה דווקא באותו יום ולא ביום אחר [כי יום במובן הרחב כולל הלילה כמ"ש ויהי ערב ויהי בקר יום אחד]. והנה ממה שכתוב 'בן שמונת ימים' הכוונה שיהיה ביום ולא בלילה כמו שלמדו חז"ל במסכת שבת דף קלב ע"א, ואם כן מדוע אומר כאן וביום השמיני ימול שהוא למותר? היה לו לומר ובשמיני ימול. על כן מוכרח שבא על הכוונה שיהיה באותו יום כשחל בו המניין השמיני, יען אפילו בשבת.

ואולם מה שכתוב וביום הראות בו בשר חי, אין הכוונה שיהיה באותו יום דווקא כי אינו מטמא עד שיראנו הכהן אפילו ביום שאחריו. וגם אין הכוונה ביום ולא בלילה כי כבר למדו זאת ממה שכתוב בתחילת הפרשה בפסוק וראה הכהן אותו ביום השביעי וגו', שיהיה ביום ולא בלילה. על כן מוכרח שבא על הכוונה על יום שבו רואים את הנגע כי יש ימים שלא רואים כמו חתן וגו'.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון