התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,726
תודות
17,160
נקודות
895
מרן ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע היה מרבה לספר בכל שנה את המעשה הידוע על כפרי אחד תמים. לאותו כפרי הייתה הגדה של פסח ישנה.
כידוע, לפני הקטע 'והיא שעמדה' מופיעה בהגדה הוראה לעורך הסדר: 'יכסה המצות ויגביה הכוס'. אולם, באותה הגדה ישנה של הכפרי נפלה טעות דפוס. במקום האות כ' במילה 'הכוס', נדפסה בטעות האות פ'. וכך, במקום 'הכוס', הופיעה המילה 'הפוס' – שפירושה בשפת היידיש הוא 'רגל'..
הכפרי התמים לא עמד כלל על טעות הדפוס. כשהגיע במהלך ליל הסדר לקטע 'והיא שעמדה' וקרא את ההוראה 'יכסה המצות ויגביה הפוס', הוא פעל בדיוק כפי שהיה כתוב.
ברוב תמימותו, הוא כיסה את המצות, התאמץ והרים את הרגל שלו באוויר, וכך – כשרגלו מונפת מעלה – אמר את הפיוט 'והיא שעמדה'.
ה'חקל יצחק' לא היה מספר זאת רק כמעשה משעשע. בכל שנה היה מוסיף על גבי סיפור זה פלפול שלם על דרך הקבלה. הוא היה מסביר באריכות איזה פעלים עצומים פעל אותו כפרי בשמים, שדווקא מתוך אותה תמימות טהורה ושלמה לקיים את מה שחשב להלכה, הרעיש עולמות עליונים.
גליון מחוברים​
 
מרן ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע היה מרבה לספר בכל שנה את המעשה הידוע על כפרי אחד תמים. לאותו כפרי הייתה הגדה של פסח ישנה.
כידוע, לפני הקטע 'והיא שעמדה' מופיעה בהגדה הוראה לעורך הסדר: 'יכסה המצות ויגביה הכוס'. אולם, באותה הגדה ישנה של הכפרי נפלה טעות דפוס. במקום האות כ' במילה 'הכוס', נדפסה בטעות האות פ'. וכך, במקום 'הכוס', הופיעה המילה 'הפוס' – שפירושה בשפת היידיש הוא 'רגל'..
הכפרי התמים לא עמד כלל על טעות הדפוס. כשהגיע במהלך ליל הסדר לקטע 'והיא שעמדה' וקרא את ההוראה 'יכסה המצות ויגביה הפוס', הוא פעל בדיוק כפי שהיה כתוב.
ברוב תמימותו, הוא כיסה את המצות, התאמץ והרים את הרגל שלו באוויר, וכך – כשרגלו מונפת מעלה – אמר את הפיוט 'והיא שעמדה'.
ה'חקל יצחק' לא היה מספר זאת רק כמעשה משעשע. בכל שנה היה מוסיף על גבי סיפור זה פלפול שלם על דרך הקבלה. הוא היה מסביר באריכות איזה פעלים עצומים פעל אותו כפרי בשמים, שדווקא מתוך אותה תמימות טהורה ושלמה לקיים את מה שחשב להלכה, הרעיש עולמות עליונים.
גליון מחוברים​
ומה איתנו, התמימים, הפועלים ע"פ ההוראות ללא טעויות דפוס?
מתי יסבירו גם במעשינו פלפולים שלמים ע"ד הקבלה?
ואולי זה עובד דווקא אצל איכרים נבערים?
(ח"ו אינני שואל מתוך התרסה, רק מעשים אלו קצת צורמים לי מסיבה זו...)
 
ומה איתנו, התמימים, הפועלים ע"פ ההוראות ללא טעויות דפוס?
מתי יסבירו גם במעשינו פלפולים שלמים ע"ד הקבלה?
ואולי זה עובד דווקא אצל איכרים נבערים?
(ח"ו אינני שואל מתוך התרסה, רק מעשים אלו קצת צורמים לי מסיבה זו...)
ברור לי שהיא לא ממש רעשה לכן אין צורך לומר שתנוח דעתך...
אבל בריא לי כי חלקך גדול מחלקו של אותו איכר שכל עניינו היה להרים רגל...

אבל לא ימלט שלפעמים יש מתיקות לבור ולנבער חסר הדעת, שבלא שכל נותן מעצמו
מאשר הבן החכם שרק אחרי שעשה לומד'ס ורטט כל גופו כשעשה מהלך להסביר את מה שהוא עושה - ורק אז הגיש לך כוס תה...

עכשיו בא נראה כמה דברים אתה - הפועל ע"פ ההוראות - עשית בדקות הראשונות של יומך:
הנה בקומך ממיטתך בוודאי נטלת ידיך נכון? אני האדמו"ר עכשיו [להבדיל]

"ראו נא חסידיי מה עשה יהודי נסתר - מכיוון שלא גילו בשמים את שמו, נקרא לו לצורך העניין הרב @שירת העשבים כיוון שבהזכרת מעשיו ישוררו אילנין ודשאין ועשבין דגנתא דעדן וכו'
עם שחר, הוא מילא ספל מים בידו הימנית, העבירה לידו השמאלית ושפך משמאלו לימינו [כמו שכתב מרן בב"י סימן ד ע"פ הזוהר] אבל הוא חושב שהוא קיים רק את מה שכתוב, אתם יודעים איזה רעש נעשה בשמיים? הוא ביטל את שיבת"א הקליפה מעל ידיו כאשר נטל ידיו [חולין קו:] לסירוגין [שבת קט.] וטיהר את י"ד פירקין שבידו וכו' וכאשר המשיך ונטל ג"פ בכל יד נכפלו אותיות י"ד ונעשה שם מ"ב אשר רק על ידו נתקנו עלילו"ת... בסוד י"ד הגדולה וי"ד החזקה וי"ד רמה...
לפתע הוא החל לברך כהרגלו את ברכת נטילת הידיים, אוי מה קרה בשמיים, הוא נכנס לעולם העשייה [כי נט"י היא בעשייה] והחל לבנות את י"ג המידות דרחמים! הוא חשב שהוא ממלמל סתם י"ג תיבות דאקב"ו אבל יש בזה [י]סוד עצום! הוא מיתק חמש גבורות (ה"ג) - אלו ה' אצבעות שהם ה' גבורות דמנצפ"ך כו' - ע"י המים שהם בחסד... וכו' וכו' והיהודי הזה באותה השנייה עביד איתכפיא לסיטרא אחרא והראה מי בעה"ב על גופו" וכו'
כתבתי ע"פ שעה"כ ומקווה שלא נשמע זלזול - אך רציתי לתת פרופורציה.
 
נערך לאחרונה:
ברור לי שהיא לא ממש רעשה לכן אין צורך לומר שתנוח דעתך...
אבל בריא לי כי חלקך גדול מחלקו של אותו איכר שכל עניינו היה להרים רגל...

אבל לא ימלט שלפעמים יש מתיקות לבור ולנבער חסר הדעת, שבלא שכל נותן מעצמו
מאשר הבן החכם שרק אחרי שעשה לומד'ס ורטט כל גופו כשעשה מהלך להסביר את מה שהוא עושה - ורק אז הגיש לך כוס תה...

עכשיו בא נראה כמה דברים אתה - הפועל ע"פ ההוראות - עשית בדקות הראשונות של יומך:
הנה בקומך ממיטתך בוודאי נטלת ידיך נכון? אני האדמו"ר עכשיו [להבדיל]

"ראו נא חסידיי מה עשה יהודי נסתר - מכיוון שלא גילו בשמים את שמו, נקרא לו לצורך העניין הרב @שירת העשבים כיוון שבהזכרת מעשיו ישוררו אילנין ודשאין ועשבין דגנתא דעדן וכו'
עם שחר, הוא מילא ספל מים בידו הימנית, העבירה לידו השמאלית ושפך משמאלו לימינו [כמו שכתב מרן בב"י סימן ד ע"פ הזוהר] אבל הוא חושב שהוא קיים רק את מה שכתוב, אתם יודעים איזה רעש נעשה בשמיים? הוא ביטל את שיבת"א הקליפה מעל ידיו כאשר נטל ידיו [חולין קו:] לסירוגין [שבת קט.] וטיהר את י"ד פירקין שבידו וכו' וכאשר המשיך ונטל ג"פ בכל יד נכפלו אותיות י"ד ונעשה שם מ"ב אשר רק על ידו נתקנו עלילו"ת... בסוד י"ד הגדולה וי"ד החזקה וי"ד רמה...
לפתע הוא החל לברך כהרגלו את ברכת נטילת הידיים, אוי מה קרה בשמיים, הוא נכנס לעולם העשייה [כי נט"י היא בעשייה] והחל לבנות את י"ג המידות דרחמים! הוא חשב שהוא ממלמל סתם י"ג תיבות דאקב"ו אבל יש בזה [י]סוד עצום! הוא מיתק חמש גבורות (ה"ג) - אלו ה' אצבעות שהם ה' גבורות דמנצפ"ך כו' - ע"י המים שהם בחסד... וכו' וכו' והיהודי הזה באותה השנייה עביד איתכפיא לסיטרא אחרא והראה מי בעה"ב על גופו" וכו'
כתבתי ע"פ שעה"כ ומקווה שלא נשמע זלזול - אך רציתי לתת פרופורציה.
השאלה היא האם כפרי פשוט אחר שלא היה לו טעות דפוס
ופשוט הרים את ה"כוס" (גלאז) ואמר והיא שעמדה
עשה רעש פחות בשמים???
 
ברור לי שהיא לא ממש רעשה לכן אין צורך לומר שתנוח דעתך...
אבל בריא לי כי חלקך גדול מחלקו של אותו איכר שכל עניינו היה להרים רגל...

אבל לא ימלט שלפעמים יש מתיקות לבור ולנבער חסר הדעת, שבלא שכל נותן מעצמו
מאשר הבן החכם שרק אחרי שעשה לומד'ס ורטט כל גופו כשעשה מהלך להסביר את מה שהוא עושה - ורק אז הגיש לך כוס תה...

עכשיו בא נראה כמה דברים אתה - הפועל ע"פ ההוראות - עשית בדקות הראשונות של יומך:
הנה בקומך ממיטתך בוודאי נטלת ידיך נכון? אני האדמו"ר עכשיו [להבדיל]

"ראו נא חסידיי מה עשה יהודי נסתר - מכיוון שלא גילו בשמים את שמו, נקרא לו לצורך העניין הרב @שירת העשבים כיוון שבהזכרת מעשיו ישוררו אילנין ודשאין ועשבין דגנתא דעדן וכו'
עם שחר, הוא מילא ספל מים בידו הימנית, העבירה לידו השמאלית ושפך משמאלו לימינו [כמו שכתב מרן בב"י סימן ד ע"פ הזוהר] אבל הוא חושב שהוא קיים רק את מה שכתוב, אתם יודעים איזה רעש נעשה בשמיים? הוא ביטל את שיבת"א הקליפה מעל ידיו כאשר נטל ידיו [חולין קו:] לסירוגין [שבת קט.] וטיהר את י"ד פירקין שבידו וכו' וכאשר המשיך ונטל ג"פ בכל יד נכפלו אותיות י"ד ונעשה שם מ"ב אשר רק על ידו נתקנו עלילו"ת... בסוד י"ד הגדולה וי"ד החזקה וי"ד רמה...
לפתע הוא החל לברך כהרגלו את ברכת נטילת הידיים, אוי מה קרה בשמיים, הוא נכנס לעולם העשייה [כי נט"י היא בעשייה] והחל לבנות את י"ג המידות דרחמים! הוא חשב שהוא ממלמל סתם י"ג תיבות דאקב"ו אבל יש בזה [י]סוד עצום! הוא מיתק חמש גבורות (ה"ג) - אלו ה' אצבעות שהם ה' גבורות דמנצפ"ך כו' - ע"י המים שהם בחסד... וכו' וכו' והיהודי הזה באותה השנייה עביד איתכפיא לסיטרא אחרא והראה מי בעה"ב על גופו" וכו'
כתבתי ע"פ שעה"כ ומקווה שלא נשמע זלזול - אך רציתי לתת פרופורציה.
כמה מתיקות!!!
"ידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר..."
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון