שיר ויערב החושך

[בן פטורא]

החמה חלצה שד
כסתה האדמה פניה
עמד ירח בדד
וימאסו בשפעת קרניה

הרעיפה רוב טוב
הרטיטה הישוב
ורגשי קודש החלו ממלאים
לבות, העלובים, המחכים
לקרנם, כי תרום ,
ומאפילה, לאור, יצאו נשכרים,

ותתעטף שוב בנרתיק
אור קרניה להמתיק
ותפליא להרחיק

ירח מה ערבה לך האפילה
בהיותך מושל בלילה
זוהר בין כוכבים
הלא משחרי טרף אהבוך
שחתו טרפם בין הצללים

והאדמה חרישית תאמר
הן באור ריחי נמר
האוכל להתחרות
במלאכי - רוחות

גבר החושך נתעמקה שוחתו
אהבוהו יושבי בצלו