• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

דברי התלמיד

משתמש רשום
gemgem
הודעות
105
תודות
292
נקודות
56
בגמרא בתחילת מס' שבת מובא כתימה גדולה 'וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך' ונראה מתוך דברי הגמרא שזה הנחה פשוטה וברורה
וכן מבואר להלכה במ"ב סי' רנד' ס"ק מ' גבי הא דפסק השו"ע שאם אדם נתן פת לתנור בשבת אפילו במזיד מותר לו לרדות קודם שיאפה שלא יבוא לידי איסור סקילה. וכתב המ"ב 'דוקא הוא בעצמו מותר לרדות. אבל אחרים אסורים לרדות בשבילו, בין כשהדביק במזיד ובין בשוגג ואפי' מי שהדביק את הפת איננו בפה שיודיענו, דאין אומרים לו לאדם עשה חטא קל כדי שלא יבוא חברך לאיסור חמור, כיון שחבירו פשע במה שהדביק ואפי' בתנורים שלנו שאין בהם איסור רידוי מצדד בא"ר שאסור לאחר לרדות משום דהבצק מוקצה הוא ואינו ראוי לטילטול,'

אבקש את עזרת הת"ח לפשוט הסתירה במ"ב שבתחילת דבריו כתב בין בשוגג בין במזיד ובסוף כתב שהסיבה שאין אומרים וכו' זה כיון שחברו פשע

ודבריו גבי שוגג נסתרים מדברי עצמו דהנה במ"ב סי' שו' ס"ק נו' כ' 'קיי"ל אם אינו פושע חייב לעשות איסורא זוטא כדי שלא יעשה חברו איסורא רבה'

וכן מבואר בהרבה מקומות ואביא מקצתם ממה שיש תחת ידי כעת
בתשובות הרשב"א ח"א סי' תרפ'ט 'דבר ברור שאין אומרים לו חטא כדי שיזכה חברך.... מיהו היכא דלא פשע והוא שוגג ויש בידו להצילו - מצוה להצילו דאפשר דאפי' לעבור איסור קל כדי שלא יעבור חברו איסור חמור'

הר"ן מס' שבת דף ד' מדפי הרי"ף 'אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך הני מילי היכא דפשע אבל היכא דלא פשע מצוה למיעבד איסורא זוטא כדי שלא יעבור חברו איסורא רבה'

חיי אדם כלל סב' סעיף יא' 'אם רואה אדם שחברו רוצה לעשות איסור דאו' בשוגג ואפשר להצילו ע"י שיעבור הוא איסור דרבנן מותר'
 
בגמרא בתחילת מס' שבת מובא כתימה גדולה 'וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך' ונראה מתוך דברי הגמרא שזה הנחה פשוטה וברורה
וכן מבואר להלכה במ"ב סי' רנד' ס"ק מ' גבי הא דפסק השו"ע שאם אדם נתן פת לתנור בשבת אפילו במזיד מותר לו לרדות קודם שיאפה שלא יבוא לידי איסור סקילה. וכתב המ"ב 'דוקא הוא בעצמו מותר לרדות. אבל אחרים אסורים לרדות בשבילו, בין כשהדביק במזיד ובין בשוגג ואפי' מי שהדביק את הפת איננו בפה שיודיענו, דאין אומרים לו לאדם עשה חטא קל כדי שלא יבוא חברך לאיסור חמור, כיון שחבירו פשע במה שהדביק ואפי' בתנורים שלנו שאין בהם איסור רידוי מצדד בא"ר שאסור לאחר לרדות משום דהבצק מוקצה הוא ואינו ראוי לטילטול,'

אבקש את עזרת הת"ח לפשוט הסתירה במ"ב שבתחילת דבריו כתב בין בשוגג בין במזיד ובסוף כתב שהסיבה שאין אומרים וכו' זה כיון שחברו פשע

ודבריו גבי שוגג נסתרים מדברי עצמו דהנה במ"ב סי' שו' ס"ק נו' כ' 'קיי"ל אם אינו פושע חייב לעשות איסורא זוטא כדי שלא יעשה חברו איסורא רבה'

וכן מבואר בהרבה מקומות ואביא מקצתם ממה שיש תחת ידי כעת
בתשובות הרשב"א ח"א סי' תרפ'ט 'דבר ברור שאין אומרים לו חטא כדי שיזכה חברך.... מיהו היכא דלא פשע והוא שוגג ויש בידו להצילו - מצוה להצילו דאפשר דאפי' לעבור איסור קל כדי שלא יעבור חברו איסור חמור'

הר"ן מס' שבת דף ד' מדפי הרי"ף 'אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך הני מילי היכא דפשע אבל היכא דלא פשע מצוה למיעבד איסורא זוטא כדי שלא יעבור חברו איסורא רבה'

חיי אדם כלל סב' סעיף יא' 'אם רואה אדם שחברו רוצה לעשות איסור דאו' בשוגג ואפשר להצילו ע"י שיעבור הוא איסור דרבנן מותר'
זו גמרא מפורשת, (עירובין לב:) "ניחא ליה לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה"
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון