ידוע מה שדנו האחרונים בגדר שכירות ושאלה, אם יש לשוכר ולשואל קנין פירות, או שאין להם כי אם שעבוד על המשכיר להשתמש בשלו.
ובקובץ הערות סי' נ"ג הביא שנחלקו בזה תוס' והרמב"ן, דלשי' התוס' אין לשוכר כי אם שעבוד על המשכיר להשתמש בשלו, ולשי' הרמב"ן יש לשוכר קנין פירות בדבר המושכר, ושפיר נחשב שמשתמש בשלו עי"ש.
ולכאורה יל"ע לשי' הרמב"ן דס"ל דיש לשוכר קנין פירות בדבר המושכר, א"כ לר' יוחנן דס"ל קנין פירות כקנין הגוף דמי, אמאי אינו יוצא יד"ח בשאול, והרי יש לשואל קנין פירות, ושפיר נחשב לכם.
ובקובץ הערות סי' נ"ג הביא שנחלקו בזה תוס' והרמב"ן, דלשי' התוס' אין לשוכר כי אם שעבוד על המשכיר להשתמש בשלו, ולשי' הרמב"ן יש לשוכר קנין פירות בדבר המושכר, ושפיר נחשב שמשתמש בשלו עי"ש.
ולכאורה יל"ע לשי' הרמב"ן דס"ל דיש לשוכר קנין פירות בדבר המושכר, א"כ לר' יוחנן דס"ל קנין פירות כקנין הגוף דמי, אמאי אינו יוצא יד"ח בשאול, והרי יש לשואל קנין פירות, ושפיר נחשב לכם.