אלול ו' אלול יום פטירת בעל ה"זרע שמשון" (1 צופה)

[לב טוב]

אמר הגאון הגדול רבי אשר אריאלי שליט''א
וז''ל המיוחד בסגולה של לימוד בספר זרע שמשון יותר משאר סגולות שזהו סגולה מכח התורה וסגולה מכח התורה גדול יותר עכ''ל

רבי שמשון חיים נחמני בעל הזרע שמשון חי לפני ג' מאות שנים בתקופת האור החיים והרמח''ל ולא השאיר אחריו זש''ק וביקש מאוד שילמדו בספריו הקדושים ולכן קרא הספר זרע שמשון שדרך ספריו ראה את המשך זרעו בעולם.

 

[אחד יחיד]

פרקי תולדות-הרב שמשון חיים נחמני-מהאיגוד העולמי להפצת תורת זרע שמשון.pdf

drive.google.com

 

[גרינפלד]

רבי שמשון חיים נחמני – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[גרינפלד]

חכם שמשון חיים נחמני נולד לאמו ולאביו חכם נחמן מיכאל בשנת תס"ו במודינה שבאיטליה.
אמו היא בתו של חכם יהודה מצליח, רב העיר מודינה. ראשית תורתו בעיר מודינה מפי החכם אפרים כהן, משם עבר לעיר רג'ו אמיליה ולמד מפי רב העיר, החכם בנימין הכהן ויטאלי, בהמשך עבר למנטובה, שם למד מפי המקובלים החכם דוד פנצי, ורב העיר, החכם אביעד שר שלום באזילה. ממנטובה עבר לפיזה ולסיינה שם לימד תורה. כשחזר לעירו מודינה, שימש כרב קהילה, ועמד בראש בית כנסת.
בשנת תצ"ד נשא לאשה את דבורה בת החכם אברהם פונטאנילה, אך ילדיהם נפטרו בקטנותם. חכם שמשון חיים נחמני קרא לספריו 'זרע שמשון' ו'תולדות שמשון', והבטיח ללומד בספריו, בפרט אחרי מותו, 'כי לימודם יהיה לי להשיב נפש ולעידון רוח, ולזכות נשמתי, וצדקה תהיה להם, וצדקתם תעמוד לעד, לאכול בעולם הזה ולשבוע בעולם הבא, ובעל הגמול ישלם שכר טוב לגומלי חסד של אמת במוות, בשלושה בני חיי ומזוני'.
בשנת תצ"ט, לאחר פטירת החכם ישעיהו מרדכי באסאן, רב העיר רג'ו אמיליה, החל לשמש רב העיר רג'ו אמיליה. בשנים אלו שקד על ספריו. ספרו 'זרע שמשון' יצא לאור בליוורנו בשנת תקכ"ו, ספרו 'תולדות שמשון' יצא לאור במנטובה בשנת תקל"ח.
בתשעה באב שנת תקל"ט, חכם שמשון חיים נחמני נפל ונפצע. הוא נפטר ביום ו' אלול תקל"ט, ונקבר ברג'ו אמיליה, אך עצמות בית הקברות בו נטמן, הועבר לבית קברות אחר, ולא נודע מקום ציון קברו.
ספריו הם 'תולדות שמשון' על פרקי אבות ו'זרע שמשון' על התורה. תשובותיו, תפילות ופיוטים, שחיבר לא נדפסו.​

 

[גרינפלד]

מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
'יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך' - היותר טוב הוא שלא יהיה דלת כלל, ויהי ביתך פתוח לרווחה, כדי שאם יבוא העני לא יצטרך להתעכב לפתוח הדלת. או לא יהיה פותחת כלל, מהטעם הזה ממש. ואפילו אם תרצה לעשות דלת ופותחת, היזהר שתהיה הפותחת מבחוץ, כדי שיוכל העני לפתוח גם הוא את הדלת, כמו שעושים בני ביתך, וזהו 'ויהיו עניים בני ביתך'.​

חכם שמשון חיים נחמני, מוסרי תולדות שמשון, עמ' כג, הוצאת מכון מאיר עיני חכמים, קרית ספר, תשע"ה​

 

[גרינפלד]

מלמד היאך בן חורין, מי שעוסק בתורה, והרי הוא עבד ליוצרו.
'אין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתורה' - ואם תאמר: היאך הוא בן חורין מי שעוסק בתורה?! - והלא כשם שמי שאינו עוסק בתורה הוא עבד ליצרו, כך מי שעוסק בה הוא עבד ליוצרו. על זה אמר: 'וכל העוסק בתורה הרי זה מתעלה, שנאמר: וממתנה נחליאל ומנחליאל במות' - אף על פי שבין כך ובין כך נקרא עבד, זה – העבדות גדוּלה היא לו, שאומרים אנשים: 'עבד מלך - מלך'. ולא די שהתורה היא מתרצת להינשא לו, אלא אף הוא מושל בה כמלך, שהרי ניתנה לו במתנה לעשות מה שירצה, שנאמר 'וממתנה'.​

חכם שמשון חיים נחמני, תולדות שמשון, אבות ו ב, עמ' שט, הוצאת האוצר, ירושלים, תשע"ב​

 

[גרינפלד]

מלמד ברכות התורה בכל יום, שמתחדשת הנשמה, ומחדש קידושיו.
כוונת רבי יהושע בן לוי היא להודיע למי שעוסק בתורה, שלא יתבטל מלימודו ושלא יסיח דעתו לדברים בטלים, שהתורה היא ארוסה לנו, והלימוד שאנו לומדים בה הוא כסף הקידושין. וכשם שבכל יום הקדוש ברוך הוא מחזיר לנו נשמותינו, ומחדשנו לבקרים, כמו שכתוב: 'חדשים לבקרים רבה אמונתך', וכמו שכתבו הפוסקים, שהאדם נעשה כבריה חדשה, ומשום כך חייב לברך ברכות השחר. כך אנו חוזרים ומברכים על התורה, מפני שבכל יום הנשמה חדשה, אנו מחדשים לה הקידושין.​

חכם שמשון חיים נחמני, תולדות שמשון, אבות ו ב, עמ' שז, הוצאת האוצר, ירושלים, תשע"ב​

 

[גרינפלד]

מלמד גמילות חסדים בזמן בית המקדש אי אפשר לעשותו בגלות.
הגמילות חסדים, שהיו עושים בזמן הבית אי אפשר לעשותו עוד בגלות, אפילו אם לא יהיה טרחת הדעת בעול הגלות. שמובא בפרקי רבי אליעזר: ראה שלמה שמידת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה בית המקדש, בנה שני שערים, אחד לאבלים ולמנודים, ואחד לחתנים. והיו כל ישראל, הולכים בשבתות ויושבים בין שני שערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעים שהוא חתן, ואומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות. והנכנס בשער אבלים והיה שפמו מכוסה אז היו יודעים , ואם לא היה שפמו מכוסה היו יודעים שהוא מנודה, ואומרים לו וכו', כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתם בגמילות חסדים. עד כאן לשונו. וזה הגמילות חסדים היה נעשה במעמד כל ישראל, ובפרט כשהיו ברגל, והיתה המצווה נעשית בשבח גדול לבורא עולם בחסדו הגדול כי 'ברוב עם הדרת מלך', ועוד כי תפילת הרבים נשמעת, שהיו כולם ביחד מתפללים עליהם. אמנם כשגלו ישראל, מעט כאן ומעט כאן, אין עוד הידור למצווה זו, ואינו ניכר פארה וחשיבותה, אף אם כל יחיד ויחיד יקיים אותה כהלכתה.​

חכם שמשון חיים נחמני, מוסרי תולדות שמשון, עמ' יז, הוצאת מכון מאיר עיני חכמים, קרית ספר, תשע"ה​

 

[גרינפלד]

מלמד הברכה על הלולב ולא על האתרוג, שרומז על בעלי התשובה.
'כפות תמרים' - רומז לבעלי תשובה, שהרי הלולב יש בו טעם ואין בו ריח, ובפרק ב' של ערובין אנו אומרים: 'הדודאים נתנו ריח - אלה בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא'. שאם חטא - יחזור בתשובה בעודו בכוחו ובנערותו, כמו שאמרו זכרונם לברכה: אשרי עושה תשובה כשהוא איש, שהלולב דומה לשדרה, והשדרה רומזת לכוחו של אדם. ועוד, הוא גבוה מאוד, לרמוז שהתשובה עולה ומגעת עד כיסא הכבוד. וכל העלים של הלולב הם כל אחד כפול לשניים, שאם עשה חבילות של עברות יעשה כנגדן חבילות של מצוות. ויש חציים של העלים מצד אחד של השדרה, וחציים השני מצד האחר, ולבסוף נעשים כולם עלה אחד, לרמוז שיש לו לעשות תשובה גמורה, שהעברות יתהפכו לזכויות, ומלאך רע יענה אמן בעל כורחו, ולא יהיה לו עוד אלא לב אחד לאביו שבשמים. ולכן אנו מברכים על נטילת לולב, אף על פי שהאתרוג חשוב ממנו, שיש לו טעם ויש לו ריח, ואף הכתוב הקדימו שכתוב 'פרי עץ הדר'. מפני שבמקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ובעלי תשובה חשובים מצדיקים. אמנם הכתוב הקדים האתרוג, מפני שהקדוש ברוך הוא חפץ יותר שלא יחטאו האנשים, פן לא ישובו מחטאם.​

חכם שמשון חיים נחמני, זרע שמשון – ענייני תשובה מאהבה, עמ' עט-פ, הוצאת תולדות שמשון, ערד, תשע"ו​

 

[גרינפלד]

מלמד שנותן לאביון אחת ולרעו שניים, שלא לביישו, שאין מזלו טוב.
'משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים' - אמרו זכרונם לברכה: שתי מנות לאיש אחד, אבל לאביונים צריך ליתן שתי מתנות לשני עניים, דהיינו מתנה אחת לאביון אחד, לפי שהעשירים והבינוניים כל אחד מהם יש לו מזל טוב, שאיזהו עשיר השמח בחלקו, ויש לו גם ההשתדלות, וכיוון ששניים אלו הוצרכו בנס של פורים, לכן איש לרעהו ישלחו שתי מתנות, לזכר הנס שנעשה בשתי דברים אלו, אבל לאביון שאין לו מזל טוב ואין לו אלא ההשתדלות להרוויח מזונותיו בצמצום, אם היו שולחים לו שתי מתנות לזכר ההשתדלות והמזל יהיה לו לבושת פנים ולזכר דאגתו שאין לו מזל טוב, ולכן אין שולחים לו, רק מתנה אחת זכר להשתדלות, ולפי שמי ששולח יש לו לעשות זכר טוב אף לסימן המזל, משום כך שולח לשני אביונים, שלגביהם הם כנגד ההשתדלות לבד, ולגביו הם כנגד המזל טוב וההשתדלות.​

חכם שמשון חיים נחמני, זרע שמשון, עמ' 94-93, הוצאת פאר הכתב, ניו-יורק, תש"ע​

 

[לב טוב]

מלמד שיותר טוב שלא יהיה דלת כלל, שלא יצטרך העני להתעכב.
'יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך' - היותר טוב הוא שלא יהיה דלת כלל, ויהי ביתך פתוח לרווחה, כדי שאם יבוא העני לא יצטרך להתעכב לפתוח הדלת. או לא יהיה פותחת כלל, מהטעם הזה ממש. ואפילו אם תרצה לעשות דלת ופותחת, היזהר שתהיה הפותחת מבחוץ, כדי שיוכל העני לפתוח גם הוא את הדלת, כמו שעושים בני ביתך, וזהו 'ויהיו עניים בני ביתך'.​

חכם שמשון חיים נחמני, מוסרי תולדות שמשון, עמ' כג, הוצאת מכון מאיר עיני חכמים, קרית ספר, תשע"ה​

לחץ כדי לכווץ...

מספרים שדירתו של הגר''ח מבריסק היה במצב של הפקר...
והיו עניים וכל מי שצריך נכנסים ואוכלים וישנים...
ואחד אמר פעם לפני בנו הגרי''ז את העובדה הזאת והוסיף אותו אחד ואמר שהיה זה כמו רשות הרבים...
ואמר לו הגרי''ז זה היה יותר מרשות הרבים שהרי אין אפשרות לאדם לשים שולחן וכסא באמצע המדרכה
אבל כאן אם היה אחד מתיישב במעבר ואוכל לא היו מוזיזים אותו משם

והיו אומרים שלהגר''ח מבריסק היה רק דבר אחד שהיה שלו
וזה האתרוג ביום הראשון

ושאלו את הגר''ח מדוע עשית דלת לביתך הלא בין כה וכה הכל הפקר
ואמר משום שדעת הרמב''ם שאין חיוב מזוזה ללא דלת..........

 

[גרינפלד]

שח הגאון רבי יצחק זילברשטיין:

את הסיפור המופלא שלפנינו סיפר לנו יהודי אוהב תורה:

הייתי מועסק בחברה מפורסמת בתחום הטכנולוגיה במשך 21 שנה(!), וזכיתי בס"ד למשכורת מכובדת.

בבוקר בהיר אחד, הודיע לי מנהל החברה, כי נאלץ, בצער רב, לפטר אותי!

הרגשתי שהשמים נפלו עלי. הייתי נתון בצער ובדכדוך, ולא ידעתי להשית עצות בנפשי – כיצד אדאג מעתה לפרנסת ביתי?…

ימים ארוכים ישבתי בביתי שבור ורצוץ. בנכאות-רוח ועצבות בכיתי על מר גורלי. חשתי שהנהלת החברה בגדה בי, הלוא מסרתי את נפשי כל כך הרבה שנים למען החברה, והפקתי עבורה תועלת כה מרובה, וכעת עזבו אותי לאנחות וטרקו את הדלת בְּפָנַי…

עד שביום אחד, רעייתי הפצירה בי לפנות אל אחד מצדיקי הדור שליט"א, כדי להתברך מפי קודשו.

מדוכא ושפוף, נכנסתי לבית הצדיק, ושחתי לפניו את צערי…

"תמתין רגע אחד", הגיב הרב. הוא ניגש לארון הספרים, ושלף מאחד המדפים את הספר "זרע שמשון" של המקובל רבי שמשון חיים נחמני זי"ע, שכידוע הלימוד בספר זה מסוגל לישועות ונפלאות בבני חיי ומזוני.

"ברצוני ללמוד עמך קטע קטן בזרע שמשון", אמר הרב, והחל להקריא בפני את הנאמר בספר הקדוש בפרשת וארא שם מבואר שלפעמים מחמת המכה עצמה זוכים לטובה מרובה לאחר מכן.

הרב סיים את פירושו המדהים של הזרע שמשון, ופנה אלי בדברי חיזוק ועידוד: הבה ונפיק את הלקח העצום – ליהודי נדמה שהנה פתאום אפסה תקוותי – פיטרו אותי מהעבודה, אבדה פרנסתי, מעתה לא תהיה יכולת בידי לפרנס את משפחתי… הוא שבור ומיואש, בוכה על מר גורלו… אבל מה האמת? – דווקא בגלל "מכה" זו, ממש ברגעים אלו, עסוק הקב"ה להביא לו שפע של טובה וברכה!

ממשיך היהודי ומספר: קיבלתי את הדברים באהבה, ויצאתי מבית הרב מרוגש ומעודד עד למאוד.

והנה, לא חלפו ימים רבים, וקיבלתי הצעת עבודה חדשה…

מן הסתם כולם בטוחים שסיום הסיפור הוא שבעבודה החדשה זכיתי לשכר גבוה בהרבה… אבל זה ממש לא סוף הסיפור…

שכר עבודתי החודשי הינו נמוך במקצת מהשכר בשורות החברה הקודמת (אם כי יש בה די בכדי להתפרנס בכבוד), אבל האמת היא, שנפלה בחלקי זכייה עצומה לאין-ערוך משכר כספי…

הכיצד?! – הנה מזה שנים רבות היה לי (וגם לרעייתי) חלום: להיכנס וללמוד באופן מסודר בבית המדרש. אלא שמחמת חוסר זמן וטרדות העבודה, החלום לא התממש. עתה, עבודתי החדשה מתחילה רק בשעה 11:00, כך שלאחר תפילת וותיקין, אני זוכה להיכנס לבית המדרש, וללמוד בשקידה כמה שעות, ואין לתאר את שלוות-הנפש והאושר ששכנו בביתנו, שהפך ל'בית של תורה'!

לאחר תקופה של לימוד גמרא בהתמדה, זכיתי כבר לסיים כמה מסכתות, וסוף סוף אני מסוגל לשבת וללמוד עם ילדיי גמרא עם מפרשים בהבנה!

זכיתי לראות במוחש, כיצד דברי קודשו של הזרע שמשון התקיימו בי באופן המושלם ביותר…

מן השמים גלגלו שאזכה לפיטורין, ובכך בחלקו הראשון של היום הנני נמנה על חובשי בית המדרש, שזו הזכות הגדולה ביותר בעולם, ואני רואה, בסייעתא דשמיא, ברכה גדולה, הן בעמל התורה, והן בפרנסת הבית.
​

(ע"פ 'ופריו מתוק')​

 

[זריז]

רבי שמשון בן נחמן מיכאל נחמני ונכד לר' יהודה מצליח פאדובה,רב קהילת מודינה. נחשב לבקי בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. לימד תלמידים רבים. ביניהם רבי ישראל בנימין באסאן (בנו של רבי ישעיהו באסאן). וכן אחיינו, רבי דוד זכות, מגדולי רבני איטליה.

היה רב בכמה ערים באיטליה, ביניהן מודינה, סיינה ורבה של יהדות רג'ו אמיליה. גישתו הכללית בהלכה הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה".

עסק גם בשירה, וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונתו של הרמח"ל.

בנו היחיד נפטר בחייו, וכדי להותיר שם אחריו קרא לספריו "זרע שמשון" ו"תולדות שמשון". והבטיח שמי שילמד בספריו, יזכה לברכות וישועות מופלגות. עקב כך ספריו נדפסים במהדורות חוזרות בשנים האחרונות, כסגולה להיפקד בצאצאים.

החיד"א מזכירו בספרו שם הגדולים: "שמעתי שהוא היה בקי בקבלה מעשית וציווה לגנוז כל ספריו בקברו".

נקבר בעיר רג'ו אמיליה שבאיטליה שם כיהן ברבנות, אולם לאחר כ-30 שנה מפטירתו הועברו כל העצמות לבית קברות אחר ובו לא צוין מקום קבורתו.

מקור