הסיפור הבא סוּפּר מפי המגיד מישרים הרה"ג ר' יוסף חיים גרינוואלד שליט"א, והתפרסם בגליון מעדני מלך: כל הפרטים דלהלן הם מעדות נאמנה.
בלונדון בירת הממלכה הבריטית, החליטו כמה מעסקני התורה ועמליה על רעיון נשגב לפתוח כולל לאברכים, כאשר הכולל ייקרא על שמו של הרה"ק משאץ זי"ע, שהתגורר בלונדון ושם מנוחתו כבוד. מכיון שאם אין קמח אין תורה, נרתמו העסקנים ויצאו במסירות נפש לאסוף נדבות מבעלי יכולת ומוקירי תורה.
בין הבתים שפקדו לצורך זה, באו גם לביתו של גביר חשוב, כאשר שטחו לפניו את מטרת בואם – קרי, החזקת כולל על שם אותו צדיק שקברו ידוע כמקום לפעול ישועות קטע אותם האיש ואמר: "אין לכם מה לספר לי. אני עצמי עד נאמן לכוחו של הרה"ק משאץ זי"ע".
והוא סיפר: "נודע לי על תקנתו הקדושה של בעל תוספות יו"ט זי"ע, אשר בעקבות מאורעות הדמים בשנות ה'ת"ח–ת"ט, כאשר צרות קשות באו על עם ישראל מאת שונאיהם, עשה שאלת חלום לברר טעם הצרות. ובשמים השיבו לו כי הדבר נגרם עקב פחיתת הערך והזלזול בקדושת בתי כנסיות ומדרשות, ושיחות בטלות בבית ה' גרמו ש'דבר' נהפך ל'דבר' – ר"ל מגפה. והוא תיקן נוסח 'מי שברך' מיוחד, המיועד לאותם ששומרים את פיהם ואינם משיחים שיחה בטלה בשעת התפילה וקריאת התורה. ואמנם היכן שאני מתפלל אומרים את אותו 'מי שברך' מדי שבת בשבתו, ואני נזהרתי בזהירות יתירה בעניין זה.
כאשר הגיע בני היקר לפרקו, החלה תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות, הרגשתי בעצמי כמי שהברכה הזו אמורה לחול עליו – מדוע אין היא פועלת ישועה?
עלה בלבי לעלות ולהשתטח על ציונו של מרן התוספות יו"ט זי"ע בעיר קראקא, אולם בשל ריחוק המקום וטרדת הדרך הדבר לא התאפשר.
ישועה מיידית
לבסוף החלטתי לעלות אל ציון הרה"ק משאץ זי"ע כאן בלונדון, הידוע כמקום ישועות, ובמיוחד בערבי שבתות. בערב שבת, עמדתי בתפילה ובתחינה, ליד הציון הקדוש, וביקשתי שיהא מליץ יושר עבורי, ולעורר זכות התוספות יו"ט זיע"א שאזכה מאת הקב"ה, להוושע בשידוך הגון לבני, במהרה ובשמחה'.
חזרתי הביתה וכעבור שעה! הטלפון צלצל. מעבר לקו – שדכן ותיק שנעלם זמן רב, והציע שידוך מיוחד עם בת מיוחסת בעלת יראת שמים ומידות נאצלות. תוך כדי שהוא אומר: 'המדוברת היא… נכדת בעל התוספות יו"ט!'.
במוצאי שבת, עוד שיחה, הפעם ממנהל הסמינר בו לומדת הנערה, שמאשר את כל הפרטים ומוסיף גם הוא: 'בת מיוחסת, מצאצאי התוספות יו"ט…'. ובתוך זמן קצר נסתיים השידוך לטובה ולברכה, וממנו זכיתי לתענוג ונחת למכביר".
סיים אותו גביר ואמר: "אין לכם צורך לשכנע אותי על כוח הישועות של הרה"ק משאץ זי"ע – אני ראיתיו בעיניי, וחוויתי בבשרי. ובזכות אותה שתיקה בשעת תפילה – נתתי פי לה' וזכיתי לישועה כה נעלה – בדידי הוה עובדא!".
ויש לסיפור זה המשך: קבוצה של יראי ה' יצאה למסע תפילה על קברי צדיקים בעיר קראקא שבפולין. כשנכנסו לבית החיים הישן ונעמדו ליד ציונו של מרן בעל התוספות יו"ט זי"ע, עמד עמם במקום המגיד מישרים רבי יוסף חיים שליט"א ששיתף אותם בסיפור המרגש שסיפר הגביר מלונדון – אותו סיפור מפעים על השידוך המיוחד שנעשה בזכות ה'מי שברך' ששומרים עליו מדיבור בשעת התפילה.
הסיפור גרם להתרגשות עצומה בלבבות, והשתררה אווירה של התעוררות עמוקה ותפילה מכל הלב.
ישועות מקיפות
אלא שאז, בעודם סמוכים לקברו של הצדיק, אחד מהמשתתפים – שסבל במשך זמן ממושך מאבנים בכליות וייסורים לא פשוטים – החל לחוש כאבים חזקים במיוחד, כמעט בלתי נסבלים.
בתוך הכאב התעורר במה ששמע רגע קודם על הסגולה של שתיקה בשעת התפילה, ועל הישועה שפעל מרן התוספות יו"ט.
מיד קם, חזר לציון הקדוש, ובפשטות ובכוונה גדולה קיבל על עצמו קבלה חזקה – מהיום והלאה להיזהר בזהירות גמורה מלדבר אפילו מילה אחת בשעת תפילה וקריאת התורה, ולזכות בזכות כך לברכה הנאמרת ב'מי שברך' שתיקן התוספות יו"ט.
ולא עבר זמן רב – ממש לאחר שסיים את תחנוניו, וממש כמעשה פלא החלו לצאת מגופו אבנים קטנות שהיו מציקות לו זמן רב. אותו יום עצמו – נרפא כליל!
www.hamichlol.org.il
