קראנו זה עתה בתורה את הפסוק "אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"!
יעקב מגיע להבחנה, כי ישנו מקום מקודש במיוחד, והוא בית אלוקים! לא פחות.
אם כן צפה ועולה התמיהה, כיצד יתכן שמה שיעקב אבינו 'עלה עליו' לפני למעלה מ3,500 שנה, יש חרדים שלא הבינו?
ברצינות - הציבור החרדי זרק את בית ה' מהחלון!
אולי לא כמו משה דיין ימ"ש שקראו "ותיקן" אבל לא רחוק משם..
מבכרים הם לנסוע לעגלי הזהב שבמירון ובקרעסטיר, שכמובן מקומת קדושים הם, אבל האוירה היא כעצת ירבעם - שיש מקומות שהם תחליף לבית ה'.
ועד שנוסעים אליו, אז נוסעים ל'כותל'!
בלי לדבר על היומון החרדי הגדול ביותר, שללא בושה מכנה את המקום 'מתחם הכרת'!
מה חבל שלמוסף השבועי לא קוראים 'מוסף יום הכרת'...
וממש - אברהם קראו הר, יצחק קראו שדה, יעקב קראו בית, והעיתון קראו מתחם הכרת...
אכן, לדאבונינו איננו עולים להר עצמו בהוראת רבותינו, אבל היחס צריך להיות כאישה נידה. זה שיש טומאה, לא סותר אהבה.
עלינו לעמוד הכי קרוב שאפשר, ולבכות מפני חטאינו... אין אנחנו יכולים לעלות...
ועד שיש חרדים שעושים משהו צעקות ציונים נשלחים לכל עבר, רח"ל.
כלומר, מי שמעז להזכיר את המקום שהקב"ה הבטיחנו "והיו עיני וליבי שם כל הימים" הוא ציוני? אולי פשוט אהבת ה' יוקדת בליבו?
אבל מה לעשות, אנשים לא לומדים נ"ך, בת"ב הם רעבים מכדי להבין מה הם ממלמלים שם, אז מהיכן הם יבינו את חשיבות הר בית ה'?
ומכיוון שמדרכי להביא תמיכה לדברי מדברי הנ"ך, בפוסט זה ישנה התלבטות קשה מה לבחור, שהרי התנ"ך כולו מלא בחשיבות הר בית ה', מקצה לקצה.
על כן בחרתי להביא מקרא שעוסק בפירוש בצד השלילה, וכה מתנבא הנביא ישעיה (ס"ה, י"א):
יא וְאַתֶּם֙ עֹזְבֵ֣י יְ-הֹוָ֔ה הַשְּׁכֵחִ֖ים אֶת־הַ֣ר קׇדְשִׁ֑י הַעֹרְכִ֤ים לַגַּד֙ שֻׁלְחָ֔ן וְהַֽמְﬞמַלְאִ֖ים לַמְנִ֥י מִמְסָֽךְ׃ יב וּמָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם לַחֶ֗רֶב וְכֻלְּכֶם֙ לַטֶּ֣בַח תִּכְרָ֔עוּ יַ֤עַן קָרָ֙אתִי֙ וְלֹ֣א עֲנִיתֶ֔ם דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בְּחַרְתֶּֽם׃
וההמשך נורא מכל, הם פשוט לא יזכו להיות בנחמה:
ובפרק שאחריו (סו י'):
שִׂמְח֧וּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כׇּל־אֹהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙ מָשׂ֔וֹשׂ כׇּל־הַמִּֽתְאַבְּלִ֖ים עָלֶֽיהָ׃
ומכאן דרשו בגמרא (תענית ל' ע"ב):
מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה.
מי יתן ובקרוב בימנו נזכה כולנו לשמוח בגאולה השלימה, אכי"ר.
יעקב מגיע להבחנה, כי ישנו מקום מקודש במיוחד, והוא בית אלוקים! לא פחות.
אם כן צפה ועולה התמיהה, כיצד יתכן שמה שיעקב אבינו 'עלה עליו' לפני למעלה מ3,500 שנה, יש חרדים שלא הבינו?
ברצינות - הציבור החרדי זרק את בית ה' מהחלון!
אולי לא כמו משה דיין ימ"ש שקראו "ותיקן" אבל לא רחוק משם..
מבכרים הם לנסוע לעגלי הזהב שבמירון ובקרעסטיר, שכמובן מקומת קדושים הם, אבל האוירה היא כעצת ירבעם - שיש מקומות שהם תחליף לבית ה'.
ועד שנוסעים אליו, אז נוסעים ל'כותל'!
בלי לדבר על היומון החרדי הגדול ביותר, שללא בושה מכנה את המקום 'מתחם הכרת'!
מה חבל שלמוסף השבועי לא קוראים 'מוסף יום הכרת'...
וממש - אברהם קראו הר, יצחק קראו שדה, יעקב קראו בית, והעיתון קראו מתחם הכרת...
אכן, לדאבונינו איננו עולים להר עצמו בהוראת רבותינו, אבל היחס צריך להיות כאישה נידה. זה שיש טומאה, לא סותר אהבה.
עלינו לעמוד הכי קרוב שאפשר, ולבכות מפני חטאינו... אין אנחנו יכולים לעלות...
ועד שיש חרדים שעושים משהו צעקות ציונים נשלחים לכל עבר, רח"ל.
כלומר, מי שמעז להזכיר את המקום שהקב"ה הבטיחנו "והיו עיני וליבי שם כל הימים" הוא ציוני? אולי פשוט אהבת ה' יוקדת בליבו?
אבל מה לעשות, אנשים לא לומדים נ"ך, בת"ב הם רעבים מכדי להבין מה הם ממלמלים שם, אז מהיכן הם יבינו את חשיבות הר בית ה'?
ומכיוון שמדרכי להביא תמיכה לדברי מדברי הנ"ך, בפוסט זה ישנה התלבטות קשה מה לבחור, שהרי התנ"ך כולו מלא בחשיבות הר בית ה', מקצה לקצה.
על כן בחרתי להביא מקרא שעוסק בפירוש בצד השלילה, וכה מתנבא הנביא ישעיה (ס"ה, י"א):
יא וְאַתֶּם֙ עֹזְבֵ֣י יְ-הֹוָ֔ה הַשְּׁכֵחִ֖ים אֶת־הַ֣ר קׇדְשִׁ֑י הַעֹרְכִ֤ים לַגַּד֙ שֻׁלְחָ֔ן וְהַֽמְﬞמַלְאִ֖ים לַמְנִ֥י מִמְסָֽךְ׃ יב וּמָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם לַחֶ֗רֶב וְכֻלְּכֶם֙ לַטֶּ֣בַח תִּכְרָ֔עוּ יַ֤עַן קָרָ֙אתִי֙ וְלֹ֣א עֲנִיתֶ֔ם דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בְּחַרְתֶּֽם׃
וההמשך נורא מכל, הם פשוט לא יזכו להיות בנחמה:
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲ-דֹנָ֣י יֱ-הֹוִ֗ה הִנֵּ֨ה עֲבָדַ֤י ׀ יֹאכֵ֙לוּ֙ וְאַתֶּ֣ם תִּרְעָ֔בוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׁתּ֖וּ וְאַתֶּ֣ם תִּצְמָ֑אוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׂמָ֖חוּ וְאַתֶּ֥ם תֵּבֹֽשׁוּ׃ יד הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יָרֹ֖נּוּ מִטּ֣וּב לֵ֑ב וְאַתֶּ֤ם תִּצְעֲקוּ֙ מִכְּאֵ֣ב לֵ֔ב וּמִשֵּׁ֥בֶר ר֖וּחַ תְּיֵלִֽילוּ׃ טו וְהִנַּחְתֶּ֨ם שִׁמְכֶ֤ם לִשְׁבוּעָה֙ לִבְחִירַ֔י וֶהֱמִֽיתְךָ֖ אֲ-דֹנָ֣י יֱ-הֹוִ֑ה וְלַעֲבָדָ֥יו יִקְרָ֖א שֵׁ֥ם אַחֵֽר׃ טז אֲשֶׁ֨ר הַמִּתְבָּרֵ֜ךְ בָּאָ֗רֶץ יִתְבָּרֵךְ֙ בֵּא-לֹהֵ֣י אָמֵ֔ן וְהַנִּשְׁבָּ֣ע בָּאָ֔רֶץ יִשָּׁבַ֖ע בֵּא-לֹהֵ֣י אָמֵ֑ן כִּ֣י נִשְׁכְּח֗וּ הַצָּרוֹת֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹת וְכִ֥י נִסְתְּר֖וּ מֵעֵינָֽי׃ יז כִּֽי־הִנְנִ֥י בוֹרֵ֛א שָׁמַ֥יִם חֲדָשִׁ֖ים וָאָ֣רֶץ חֲדָשָׁ֑ה וְלֹ֤א תִזָּכַ֙רְנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹת וְלֹ֥א תַעֲלֶ֖ינָה עַל־לֵֽב׃ יח כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישֽׂוּ וְגִ֙ילוּ֙ עֲדֵי־עַ֔ד אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י בוֹרֵ֑א כִּי֩ הִנְנִ֨י בוֹרֵ֧א אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם גִּילָ֖הֿ וְעַמָּ֥הּ מָשֽׂוֹשׂ׃
וכו' וכו'.ובפרק שאחריו (סו י'):
שִׂמְח֧וּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְגִ֥ילוּ בָ֖הּ כׇּל־אֹהֲבֶ֑יהָ שִׂ֤ישׂוּ אִתָּהּ֙ מָשׂ֔וֹשׂ כׇּל־הַמִּֽתְאַבְּלִ֖ים עָלֶֽיהָ׃
ומכאן דרשו בגמרא (תענית ל' ע"ב):
מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה.
מי יתן ובקרוב בימנו נזכה כולנו לשמוח בגאולה השלימה, אכי"ר.
נערך לאחרונה: