זכרונות משנותיו הצעירות של האדמו"ר מבעלזא (2 צופים)

[על אם הדרך]

נתפרסמו זכרונות מעניינות משנותיו הצעירות של האדמו"ר מבעלזא. מפי החברותא שלו באותם שנים הרה"ח ר' חיים פריעד הי"ו.

 

[על אם הדרך]

הלימוד בקודש פנימה

ש. היאך הגעתם לזכות הנפלאה, ללמוד עם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א? האם היה זה כאשר שימשתם בקודש פנימה?
ת. תחילת הלימוד היה בשנת תשל"ד, ואני תלמיד מן המנין בישיבתנו הקדושה - אליה הגעתי ללמוד בתחילת שנת תשל"ב - ועדיין לא הייתי משמש בקודש. בזכות אבותי הייתי יוצא ונכנס לעיתים בבית כ"ק מרן שליט"א, וביום בהיר אחד שאל אותי מרן שליט"א לפתע: "חיים, דו ווילסט קומען לערנען?"
כמובן שעניתי מיד: "בוודאי!" והתחלנו ללמוד. כל השאר היסטוריה. באותה שעה התחיל מרן שליט"א ללמוד עמי מסכת קידושין, ומאז זכיתי ללמוד מפי כ"ק מרן שליט"א כל יום במשך כשש-שבע שעות ברציפות. השעות הללו לא היו קבועות, אלא בכל יום בשעה שמרן שליט"א ראה לנכון, שלח לקרוא לי, ואז למדנו.

לפני שהתחיל מרן שליט"א ללמוד עמי, הזהיר אותי שלא אוותר על שיעוריו של הגה"צ רבי משה שובקס זצ"ל, שהיה מוסר שיעורים נפלאים במסכת קידושין מבוססים על פי ה'חידושי הרי"מ', בנויים לתלפיות, גב על גב.

בתחילה ישבתי כעבדא קמיה מאריה, בחיל ובמורא ויראתי לפתוח פי. באחד הימים פנה מרן שליט"א אלי ואמר לי: "ראה נא, יש לי כאן ארבעה כתלים מלאים בספרים, ואיני צריך עוד אחד שישב מולי כמו קיר אטום, אם רצונך להמשיך ללמוד חייב אתה לשתף פעולה וללמוד כמו חברותא רגילה, להקשות ולתרץ וכן הלאה...".

עובדה נוספת היתה לי מיד בתקופה הראשונה: מרן שליט"א ביקש ממני להביא איזה ספר, ועד שהבאתי את הספר התעמק מרן שליט"א בסוגיא שלמדנו, וכך נותרתי לעמוד בצד במשך כעשרים דקות, עד שמרן תפס שהנני עומד לצידו. או אז אמר לי מרן שליט"א: "תנאי נוסף יש לי להמשך הלימוד, אם אמרתי לך בתחילת הלימוד לשבת, אינך צריך להמתין כל פעם מחדש שאומר לך לשבת...". תנאי שלישי היה גם הוא כנ"ל.

לפעמים הייתי יוצא באמצע הלימוד כדי להכין כוס קפה וכדומה, וכאמור, מרן שליט"א היה שקוע בלימוד ולא הבחין בכך שחזרתי. על כן ביקש מרן שבכל זמן שהנני חוזר ונכנס לחדר, עלי לדפוק תחילה על הדלת, כדי שיידע שהוא חוזר.

 

[על אם הדרך]

ש. מה היה סדר הלימוד?

"ת. סדר הלימוד היה כך: תחילה למד מרן שליט"א את הגמרא, רש"י ותוספות, ואחר כך עבר על דברי הרי"ף עם פירוש הר"ן, ולאחר מכן למד את דברי המהרש"א והמהר"ם שיף על אתר. היה זה סדר לימוד קבוע במשך שנים רבות, שבו עברנו על דברי הראשונים והאחרונים על הסוגיא.

"מרן שליט"א היה מתעמק הרבה בדברי רש"י ומדייק היטב בכל המחלוקות בין רש"י לתוספות, ולא אחת אמר לי מרן שליט"א: "אין שום תיבה מיותרת ברש"י!". כך היה מתעכב על דיבור ודיבור מדברי רש"י, ולא היה מושג כזה לדלג על דיבור של רש"י.

נזכר אני כאשר למדנו את התוספות בקידושין דף ב' עמוד א, ד"ה וכתיב התם, ומרן שליט"א הקשה דבר מה. אני אמרתי איזו סברא, אך היא לא הוטבה בעיני מרן שליט"א, ואף לאחר שאמרתי שאחד האחרונים מפרש כן, לא קיבל מרן שליט"א את הדברים. לאחר זמן מצאתי סברא זו בריטב"א, כמדומה שהיה זה בחידושי ריטב"א החדשים שיצאו אז לאור עולם, והוא מביא אסמכתא לסברא זו מן הפסוק. או אז קיבל מרן שליט"א את הדברים ואמר לי: "אתה רואה? זהו נוסח של ראשונים!". מרן שליט"א נישק את הספר ואמר: "זהו 'ראשון'! ואם לא הפסוק שהביא כאסמכתא, קשה היה לו לפרש כן, אלא שהפסוק הוא הסמך לדבר!".

לימודו של מרן שליט"א היה בבהירות ובהבנה עמוקה, ומרן שליט"א דרש שגם אני אבין הכל על בוריו. מרן הורה לי לשאול ולהבין אם חסר לי משהו בהבנה. פעמים רבות שאל אותי בעת הלימוד: "האם אתה מבין?", ואם לא הבנתי היה מרן חוזר ומסביר לי בטוב טעם. לפעמים, כשניסיתי לומר שהבנתי למרות שלא הבנתי, היה מרן שליט"א בוחן אותי כדי לראות מה הבנתי, ולא היה שייך להתחמק מכך....

בעניין לימודו הבהיר של מרן שליט"א חקוק בזכרוני מקרה מיוחד. היה זה כאשר למדנו הלכות תערובות, לאחר נישואיי, והגענו לקטע ארוך מאוד ב'בית יוסף'. לאחר שמרן שליט"א למד את דברי ה'בית יוסף', שאלוני: "האסט פארשטאנען?" [הבנת?] ועניתי שלא הבנתי כראוי. סגר מרן שליט"א את הספר ובמשך עשר דקות הסביר לי בטוב טעם ודעת ובבהירות עצומה את כל דברי ה'בית יוסף' לפרטי פרטים, עד שהבנתי הכל."

 

[על אם הדרך]

ש. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א למד עמך גם לימודים מיוחדים לקראת מועדי השנה וכדומה?

ת. כן, בודאי. זוכרני שנה אחת, לאחר עריכת השולחן הטהור ביום הפורים – 'טיש' שארך כארבע או חמש שעות – ליוו את מרן שליט"א בלפידים אל מעון קדשו בסמטת מזור, וליד הבית הסתובב מרן שליט"א לעבר הקהל ובירכם לשלום. מרן שליט"א הבחין בי, קרא לי ושאל אותי האם רצוני ללמוד, כמובן שהשבתי בחיוב.

מרן עלה לחדרו, הוציא גמרא מסכת פסחים, והתחלנו ללמוד כהכנה לחג הפסח למשך כמה שעות אל תוך הלילה עד לפנות בוקר.
כמו כן למדנו הלכות פסח לקראת החג.
גם כיום, מקפיד מרן שליט"א בכל שנה להתחיל בעצם יום הפורים ללמוד מסכת פסחים, פעמים עם הנכדים שיחיו ופעמים לבדו.

בכלל, לפני חג הפסח, ישב מרן שליט"א יומם ולילה ממש, למד ועיין בספרים, ובמשך שעות על גבי שעות היה כותב חידושי תורה. ראינו זאת גם בזמנים אחרים, כמו לפני הימים הנוראים, אבל לפני פסח זה היה באופן מיוחד.
בימים שלפני פסח לא היו יכולים לדבר עם מרן שליט"א בדברים אחרים. גם כשמרן שליט"א יצא מחוץ לביתו כדי לשאוב אויר צח, בעת שניקו את ביתו נאוה קודש, הייתי אני מתלווה אליו ומרן לא דיבר משום דבר אחר רק מעניני לימוד, הלכות פסח ושאר עניני החג.

 

[על אם הדרך]

איני יכול לשכוח גם את ההכנה דרבה בימי הסליחות, לקראת ראש השנה ויום הכיפורים. מרן שליט"א היה מגיע בליל א' דסליחות לחדרו בישיבה ונשאר שם לכל ימי הסליחות. פעם קרא לי מרן שליט"א וביקש להביא לו ספר דרשות חתם סופר, וכן היה שם על השולחן רמב"ם הלכות תשובה. מרן שליט"א היה יושב, ולפעמים נעמד, ולומד כמה שעות בקול ובהתלהבות אש קודש, רמב"ם הלכות תשובה ודרשות חתם סופר.

פעם אחת אחרי ראש השנה ביקש ממני מרן שליט"א להביא לו את החלק השני של דרשות חתם סופר, אך הכרך הזה לא היה אצל מרן שליט"א. לכן הצעתי שמרן שליט"א יתן לי במתנה את הכרך הראשון ואני אקנה עבור מרן סט חדש, וכך הוה.

ואם הזכרתי את הלימוד לאחר ה'טיש', היה למרן שליט"א מנהג מיוחד בכל מוצאי שבת, ללמוד חצי שעה ויותר גמרא עם פירוש הר"ן, לאו דוקא מסכת נדרים, אלא גם מסכתות אחרות. היה זה דבר קבוע, אחרי הבדלה כשעלה מרן שליט"א לביתו, היו מביאים לפניו גמרא כדי ללמוד ר"ן. מנהג זה היה קבוע בכל ארבע השנים שזכיתי להיות קרוב למחיצתו של מרן שליט"א.

אגב, לפי מה שראיתי, היה מרן שליט"א בקי בפירוש הר"ן על מסכת נדרים בעל פה. סיפרו לי אנשים נאמנים שלמדו יחד עם מרן שליט"א בישיבה, שם היה מרן שליט"א לומד בחדר מיוחד עם החברותא הגה"ח ר' משה ווייס זצ"ל, והיה למרן שליט"א ספר 'נדרי זריזין' שחיבר הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל. הספר לא היה בנמצא בישיבה, ולכן היו כמה בחורים ניגשים אל מרן שליט"א לאחר תפילת מנחה, ושואלים בעל-פה מה כתוב ב'נדרי זריזין' על הדף שלמדו היום. זה היה עוד בבחרותו של מרן שליט"א, שהיה בקי כל כך במסכת נדרים עם המפרשים, והבחורים.

 

[על אם הדרך]

הביקור אצל המקובל 'הסנדלר'

וכאשר עסקינן בהכנה לחג הפסח אספר, שזכיתי פעם להתלוות אל כ"ק מרן שליט"א לביקור מיוחד לפני החג. בימים ההם היתה עבודה רבה בנקיון וסידור ביתו נאוה קודש, והוצרכו בין היתר לנקות את אלפי הספרים שבבית מרן שליט"א, ואז יצא מרן שליט"א מביתו. כאמור, בניגוד לזמנים אחרים, שבשעה שיצא לשאוף אויר צח, היה מרן מדבר עמי גם במילי דעלמא, הרי שבאותם ימים נעלים, היה מרן עסוק עם עצמו ובעניניו של חג הפסח, וכשהיה מדבר היה מדבר רק בעניני לימוד.

פעם אחת כשהתלוויתי אל מרן לפני חג הפסח, אמר מרן: "לאמיר אריין גיין צום שוסטער" (=הבה נלך אל הסנדלר), ה"ה המקובל רבי שלום שמואלי שליט"א, מגדולי תלמידיו של המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, שהיה מקריא לפניו את דברי הזוהר ופרי עץ חיים בשיעורים שהיה מוסר ביום השבת, כאשר רבי מרדכי שרעבי היה מלמדם בעל פה (אף מרן שליט"א עצמו היה הולך לשיעוריו של רבי מרדכי, כנודע).
לפרנסתו עסק ברצענות ועמד בחנות ברחוב אגריפס ותיקן מנעלים, זכורני שהיה מביא כל שנה אתרוגים למרן שליט"א לחג הסוכות.

מרן נכנס אליו לחנות כשהוא מעיין באיזה ספר של קבלה. מיד כשהבחין שנכנסים אנשים, סגר את הספר והטמינו במגירה שלפניו מתחת לדלפק, שם היה עומד ושם היה קרש עץ עליו יכלו לשבת אלו שנכנסו אליו. מרן שליט"א הקיף את השולחן כדי לזהות באיזה ספר הגה, ושאלו: "היכן אחז הרב?", והרב שמואלי השיב שכעת עסוק הוא בענין שיעור חמץ אם הוא ככותבת או כביצה, שכידוע יש בזה מחלוקת בין ה'נגלה' ל'נסתר', ואף שתמיד הולכים אחר דעת הגמרא, ולא כדעת הזוה"ק, הרי שבענין זה פוסקים כדעת הזוהר והמקובלים. מרן שליט"א הורה לי לצאת מהחנות ולשמור מבחוץ שלא ייכנסו אנשים, ונשאר שם למשך כמחצית השעה ודיברו בענינים גבוהים שאין לנו עסק בהם.

אגב, לימים סיפר הרב שמואלי, כי כאשר השיא את בנו, שאל אותו מרן שליט"א מהי העלות של החתונה, וכשנקב בסכום הוציא מרן את כל הכסף וכיסה את כל הוצאות סעודת החתונה.

בצאת מרן מן החנות ישב שם אחד שנחשב גם הוא כמקובל, הוא חבש כיפה לבנה ולבש גלימה עד לרצפה, והוא נשק את ידו של מרן שליט"א. לאחר שמרן התרחק משם, הראה אות סלידה מהנ"ל.

העזתי לשאול את מרן שליט"א מה ההבדל בין הסנדלר לבין אותו מקובל נענה לי מרן: "הלה אינו ראוי ללמוד סתרי תורה, ואילו הסנדלר הוא חד מבני העליה ממש!".
והמשיך מרן ואמר לי: "ווען דער רב" – כך כינה מרן את המקובל רבי מרדכי שרעבי, "דאווענט מוסף, בעומדו על הבימה, מקיפים אותו עשרה תלמידים ומכוונים את השמות כאשר היה מאריך בכתר, והוא – הסנדלר - ראש המכוונים שבכל החבורה".

מרן שליט"א עצמו היה נוכח לא אחת בתפילת מוסף, וכן היה משתתף בשיעוריו עוד בצעירותו. הגר"מ שרעבי לא היה שבע רצון שבחורים ישתתפו בשיעורים, ולא היה מתייחס אליהם. פעם אחת הקשה מרן שאלה כבדה בענין הלימוד. פנה הרב אל תלמידו הרב שמואלי ושאלו אותו מי הוא השואל, ואז ענה לו שזה בן אחיו של כ"ק מרן מהר"א זי"ע. או אז פנה הגר"מ שרעבי אל מרן שליט"א, ואמר שמהיום והלאה לא יבוא להשתתף בשיעורים הכללים, אלא קבע עמו שיעור בפרטות במשך כשנה שלימה בשעות שלפנות בוקר.

לאחר שיצא מרן שליט"א מחנותו של הסנדלר, הלך מרן משם רגלית לעבר חנות הספרים של הרה"ח ר' מנדל הרשטיק ז"ל במאה שערים. מרן עבר את השוק כמי שהולך על גחלים ורץ במהירות בכל כוחו, עד שבקושי הצלחתי להשיגו.
היתה לו חנות עם ארונות ספרים שהגיעו עד לתקרת הבית, מרן עלה עם הסולם והוריד משם סט 'תכלת מרדכי' להגאון המהרש"ם מבערז'אן זצ"ל, ורכש אותם. מרן אמר לי אז: "תראה ללמוד בזה".
ואגב, זכורני על רב אחד שהיה בקי מאוד בספרי מהרש"ם שהגיע לבקר את מרן שליט"א, ואחר כך אמר לי: "מרן שליט"א מכיר את דברי המהרש"ם בעל פה, ואיני יכול לתפוס את מרן בשום דבר".

 

[על אם הדרך]

האם גם לאחר הנישואין המשכתם ללמוד כמקדם, באותה מתכונת?

ת. אכן, מיד לאחר נישואיי המשכנו ללמוד, ואז למדנו הלכות תערובות שהוא לימוד קשה, וגם הלכות בשר בחלב. אי אפשר לתאר את הדאגה האבהית שדאג לי מרן שליט"א כל הזמן, ובפרט שהייתי בירושלים לבד ואבי ואמי התגוררו באנטווערפן והורי זוגתי תחי' התגוררו בבני ברק.

לפעמים היה מרן שליט"א שואל אותי באמצע הלימוד באיזו שעה אני הולך הביתה לארוחת הצהריים - הרי הייתי אז אברך בשנה ראשונה, עניתי: בשעה 1:00-1:30 בצהריים, כמו אברכי הכוללים.

בינתיים המשיך מרן שליט"א ללמוד, אך מרוב התעמקות בלימוד נמשך הדבר כמה שעות נוספות, וכשנזכר מכך מרן שליט"א, היה מבקש ממני מחילה. כך היה הדבר חוזר ונשנה פעמים רבות, ועל פי רוב היו צריכים לחמם שוב את המאכלים שהספיקו להתקרר.

באחד הימים שלאחר ימי החנוכה שאל אותי מרן שליט"א אם קניתי מתנה לזוגתי תחי', אמרתי שלא קניתי, כי אין זה משלש הרגלים שמצוה לשמח את אשתו. אך מרן שליט"א הורה לי לקנות מתנה, וכשאמרתי שאין לי כסף, הוציא מרן מכיסו סכום של 500 דולר ונתן לי, באמרו: "כשיהיה לך, תחזיר לי". וכך הוה.
הרגשתי שמרן שליט"א רצה שאשמח את זוגתי תחי' באופן מיוחד, היות והלימוד בקודש פנימה לא היה קל עבורה, והיא היתה יושבת בבית שעות רבות לבד, ובפרט שהיא התגוררה שם הרחק מהוריה, שהתגוררו מחוץ לירושלים.

 

[על אם הדרך]

אי אפשר לעמוד עליו

עובדה מופלאה התרחשה בפעם אחרת בעת הלימוד בהלכות תערובות. למדנו שם שלפעמים כאשר מתערב מין במינו 'אי אפשר לעמוד עליו', כך הוא הלשון שם. לפתע נעשה מרן שליט"א נסער מאוד, ותוך כדי התעכבותו על המילים 'אי אפשר לעמוד עליו', אמר לי: "כ"ק דודי ז"ל, לא היו יכולים להבין את דרכיו ולרדת לסוף דעתו, אי אפשר היה לעמוד עליו, ומי אנו כי נתיימר להבין אותו".

בענוותנותו הגדולה המשיך מרן שליט"א לייסר את עצמו, כמי שאינו ראוי למלא את מקומו, והתבטא: "על כסאו לא ישב זר!", וכך המשיך שוב ושוב, שהרי אי אפשר לעמוד עליו... כאמור מרן היה נסער מאוד, עד שפנה אלי ואמר לי: "חיים, מ'גייט!". היה זה במעון הקודש ברחוב גשר החיים, ומרן שליט"א החל לצעוד הלוך ושוב בחניה שמאחורי הבנין כשכולו סוער ודוגש, והתחיל לדבר בגדלותו של כ"ק מרן מהר"א זי"ע.

התלוויתי לצד מרן שליט"א ולא ידעתי מה לומר. ניסיתי לומר כי ברוך ה' שלא השבית גואל וכדומה מסוג דברים אלו, שזכינו שמרן שליט"א ממשיך את דרכו בקודש בעוז ובתעצומות, אך מרן שליט"א לא קיבל את הדברים וביטל את עצמו בענוה יתירה, עד שכבר לא ידעתי מה לעשות. והנה לפתע הופיע אחר כבוד חותן המלך כ"ק האדמו"ר בעל "ישועות משה" מוויזניץ זצ"ל שבא לביקור אצל מרן שליט"א. מפני כבודו עצר מרן את השיחה ויחדיו עלו למעלה והתיישבו סביב לשולחן, דיברו מעניני לימוד מה שלמדנו עד כה, וכך נחה דעתו של מרן שליט"א...

תודה ציטוט הגב עם ציטוט
דווח

 

[על אם הדרך]

זכורני שהיתה תקופה אחת, כאשר מרן שליט"א נחבל ברגלו והרופאים אסרו עליו לדרוך על רגליו כששה שבועות. בשבועות אלו, כאשר מרן שליט"א לא יכול היה לצאת מן הבית, למד עמי כשתים עשרה שעות רצופות, בלי גוזמא, משעה עשר בבוקר ועד חצות הלילה, עם הפסקות לתפילת מנחה וטעימה קלה.
באותם ששה שבועות, נהייתי בן תשע עשרה, וביום הולדתי, לאחר הלימוד הארוך, העזתי עוז לומר שברצוני להגיש 'קוויטל'. מרן שליט"א הרהר קמעא ואחר אמר לי: "צא החוצה וחזור הנה בעוד עשר דקות". כששבתי הבחנתי כי מרן כמו פשט צורה ולבש צורה, התיישב על יד השולחן, הדליק בעצמו את הנרות (כנהוג בשעת קריאת ה'קוויטלעך') והתחיל לקרוא את ה'קוויטל'.

לפתע פנה מרן שליט"א אלי ובנימה נוקבת שאל אותי: "חיים, אתה כבר לומד בישיבה ארבע שנים, מה למדת מבעלזא?". מרן אחז בידי והמתין לתשובה. איברי היו דא לדא נקשן, לא ידעתי מה לענות וניסיתי לומר: 'בכל דרכיך דעהו', 'בעלזער תודות'. היתה זו שאלה נוקבת עד התהום, כאומר: מה עשית עד הלום?
מרן שליט"א לא קיבל את התשובה ואמר: "הכל טוב ויפה, אבל בבעלזא ישנם כמה יסודות שצריכים להוציא מכאן: אמונת השם, אמונת חכמים, שמחה" ועוד שני דברים שאינני זוכר כעת. לאחר מכן אצל לי מרן שליט"א את ברכת קדשו.

ראיתי אז בחוש, כי הלימוד הוא בסגנון אחד, וקריאת 'קוויטל' הוא ענין אחר לגמרי..

 

[על אם הדרך]

הכרת הטוב ל'תורה שרייבער'

בימים ההם שימשתי גם כ'תורה שרייבר' ורשמתי את כל דברות קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ומרן החזיק זאת בחשיבות. פעם אחת, לפני שהתחלנו ללמוד, הוציא מרן שליט"א ממגירתו עט 'פרקר' – שנחשב לעט יקר באותן השנים – ועליו היה חרוט שמי 'חיים פריעד', ואמר לי בחיבה: "אתה רושם דברי תורה, הא לך שי לכבוד כתיבת דברי התורה".

שנה אחת, בסעודת יום ראשון של חג הפסח, עבר מרן איתי על כל התורות שאמר בליל הסדר, היו אלו דברי תורה ארוכים בנויים לתפארת.

פעם אחת הכנתי מחברת עבור כ"ק מרן שליט"א, מתוך דברות קדשו במשך כשנתיים ימים בזמנים שונים, כמו בקידושא רבא וכדומה, והיו אלו פניני תורה שהיה מרן חוזר עליהם לא בשעת ה'טיש' אלא בזמנים אחרים. כאשר הגשתי את המחברת למרן שליט"א, נהנה מרן מן החיבור והודה לי, אמנם לאחר מכן ביקש ממני שלא לפרסם את המחברת הזו, ונימק את דבריו: "היו דברים שלא הייתי צריך לומר, וכן היו דברים שלא צריכים לכתוב". היו שם הרבה פרפראות נאים בדרך צחות והשקעתי בזה כוחות רבים שיצא מתחת ידי דבר נאה.

השבתי למרן שליט"א, שהרי גם בספה"ק 'אוהב ישראל' מביא דברים בדרך צחות וכדומה, ואין בכך שום חסרון ח"ו. מרן שליט"א נבהל לשמוע את דברי, ואמר לי: "מה אתה משווה בכלל? הרי צדיקים אמרו על האפטער רב שהיה לו משקל של זהב בפיו וכל מה שאמר היה מנופה בי"ג נפות, הוא לא אמר מה שחשב, אלא מה שהכניסו לו מן השמים, ולא הדפיסו כל מה שאמר. אל תבוא להשוות אותי אליו!...". כך אמר מרן שליט"א וביקש שלא להוציא ולא לפרסם את המחברת.

 

[על אם הדרך]

עם הבאבא סאלי

והנני נזכר בסיפור מופלא נוסף מאותן שנים. פעם אחת כאשר מרן שליט"א למד עמי, שמתי לב שעל השולחן מונח ספר חדש. פתחתי את הספר כדי לעיין בו, אך מרן שליט"א הורה לי לסגור ולהמשיך ללמוד, ורק לאחר שסיימנו ללמוד אמר לי מרן שליט"א: "הרי אתה סקרן לדעת אודות הספר, הבה ואספר לך...".

וסיפר לי מרן שליט"א, כי את הספר הזה קיבל במתנה מאת ה'בבא סאלי' הצדיק רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, שמרן שליט"א החשיבו והעריכו מאוד וגם זכיתי להתלוות אליו בכמה ביקורים בביתו. הוא נתן את הספר במתנה לאות הכרת טובה למרן שליט"א, שסייע לו בסכום כסף עצום לצורך מצוה חשובה, ומרן שליט"א אמר לשליחיו שבאו לבקש עזרה: "כיצד יכול אני לשבת בליל הסדר כאשר ה'בבא סאלי' שרוי בעגמת נפש?".

כאמור, לא יכולתי לעיין בתוך הספר, אך מהמעט שראיתי הבחנתי, כי הוא כתב הקדשה נפלאה וארוכה, כתובה לכל אורך ורוחב הדף, עם תארים נפלאים על כ"ק מרן שליט"א.

 

[על אם הדרך]

קמחא דפסחא

ש. סיפור זה מזכיר במעט את סיפורו של אביכם הרה"ח ר' סנדר ז"ל עם כ"ק אדמו"ר מסטראפקוב זצ"ל.

אכן, אבי ז"ל היה מספר זאת הרבה. שנה אחת, כאשר השתתף במעמד שאיבת 'מים שלנו' אצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, חיפש מרן את אבי והזמינו לעמוד לידו. לאחר השאיבה שאלו: "סנדר, יש לך כסף אצלך?", הוא ענה בחיוב ומיד הוציא מכיסו סכום הגון של 3,800 דולר ורצה לתת למרן שליט"א, אך מרן לא רצה לקבל, אלא שאלו: "אביך נסע אל רבי שלום אליעזר מראצפערט, נכון? אנחנו נוסעים אל צאנזער אייניקל...".

לאחר זמן לא רב נסעו אל כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב זצ"ל בשכונת 'בית ישראל', ולפני שעלה לביתו שלח את הגבאי לראות מה הוא עושה כעת, והוא חזר ואמר שהוא כעת באמצע מכירת חמץ. מרן שליט"א עלה לביתו ללא הודעה מראש, והוא נבהל ושאל: "בעלזער רב, וואס טוט איהר ביי מיר?", ומרן שליט"א ענה שבא לשאול בשלומו. מרן שליט"א הורה לכולם לצאת והוציא סכום כסף עצום מכיסו, ואחר כך אמר לאבי: "סנדר, יעצט קומסטו", וגם הוא נתן את הכסף שהיה באמתחתו.

כשיצא מרן שליט"א, שאל האדמו"ר את אבי: "היאך ידע הבעלזער רב את מצבי ואכן אין לי כעת אף לא פרוטה לפורטה?!".

 

[על אם הדרך]

בקשת מחילה מהסטראפקובער רבי

ועלי להוסיף, כי אני הקטן זוכה מזה כארבעים שנה ב"ה לשמש כשליח עבור כ"ק מרן שליט"א להביא מעות לאישים חשובים שונים פעמיים בשנה, לפני חג הפסח ולפני חג הסוכות. אחד מהם היה האדמו"ר מסטראפקוב זצ"ל, אשר מרן שליט"א שלח אליו כל שנה סכום הגון במיוחד, אשר בימים ההם נחשב להון רב.

היה לי מעשה פלא עמו. שנה אחת לפני חג הסוכות הלכתי כמה פעמים לביתו שבשכונת גאולה, אבל כל פעם לא היה בביתו ולא יכולתי למסור לו את הכסף. גם בערב החג הלכתי, ושוב לא היה בביתו. כתוצאה מכך שכחתי ממנו והכסף נשאר בכיסי.

אני יכול לומר לך דבר אחד: באותה שנה היה לי 'א פארשטערטע יום טוב'. הפיטם של האתרוג נשבר, מאכלי החג נשרפו וראיתי בחוש שיש איזו הקפדה עלי. ישבתי וחשבתי חשבון נפשי עד שנזכרתי שלא הספקתי להביא את הכסף לאדמו"ר מסטראפקוב. בלבו עלי על כך שמנעתי ממנו שמחת יום טוב, ביקשתי ממנו ואכן מיד במוצאי יום טוב ראשון רצתי אליו, וראיתי שאכן היה מחילה והוא סלח לי מעומק הלב ובהארת פנים.

 

[על אם הדרך]

ביקורים אצל צדיקי הדור

ש. האם יצא לכם במהלך השנים להשתתף בביקורים נוספים של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במעונות גדולי וצדיקי הדור?

ת. זכיתי להתלוות אל כ"ק מרן שליט"א בביקורים אצל רבים מצדיקי הדור הקודם, חלקם בימי ערב פסח, כאשר מרן שליט"א יצא מביתו בעת שניקו את הבית.

בין היתר זכור לי כעת ביקורים אצל האדמו"רים מביאלא, מרחמיסטריווקא, מסלונים ועוד. פעם אחת סר מרן שליט"א לביקור אצל הגה"צ רבי מתתי' לוריא זצ"ל מגדולי חסידי סלונים, שהתגורר בסמוך לבית המדרש סלונים. וכן הלך מרן שליט"א לראשי ישיבות, כגון הגאון רבי משה חברוני זצ"ל ראש ישיבת חברון, וכן ביקר בבית דודו הרה"צ רבי משה ארנסטר זצ"ל רב קרית מאור חיים.

פעם אחת בערבי פסחים, הלך מרן שליט"א לבקר אצל כ"ק האדמו"ר בעל 'חלקת יהושע' מביאלא זצ"ל. היה זה לאחר שעבר ניתוח והיה שרוי בחולשה יתירה. הוא קיבל את מרן שליט"א בבית מדרשו והוא ישב בראש השולחן, ומרן שליט"א התיישב בצד על גבי ספסל פשוט. התפתחה שיחה בענינים שונים ולקראת הסוף הבחנתי כי מרן שליט"א מחפש דבר מה.

מרן שליט"א קרא לי, ואמר לי: "גש בבקשה מן הצד השני ותזכיר עצמך אצל האדמו"ר". ואכן עשיתי כדברי מרן שליט"א, ניגשתי אליו, האדמו"ר הסתובב אלי ושמע את הזכרתי, וכשהסתובב בחזרה, העלה חיוך על שפתיו. הסתבר, כי מרן שליט"א לא רצה שהאדמו"ר מביאלא יצא ללוותו ברוב חולשתו, על כן ברוב חכמתו הסיח מרן את דעתו לרגע, כדי שבאותו רגע יוכל מרן לחמוק משם, מבלי שיבחין ולא יוכל ללכת אחריו. מרן הסתלק משם במהירות ונכנס לבקר את כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא זצ"ל שגר על ידו, ואכן עד שאני הגעתי לשם כבר היה מרן שליט"א באמצע השיחה, כל כך מהר הלך מרן לשם.

 

[על אם הדרך]

הבית ישראל זי"ע

מענין לענין אספר מה שידוע לי על הקשר בין כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לבין צדיקי בית גור זצ"ל.

כ"ק מרן שליט"א סיפר לי פעם, שכ"ק האדמו"ר בעל 'בית ישראל' זצ"ל היה מגיע לבקרו בבחרותו בעת שלמד בישיבה. מרן שליט"א התבטא: "הוא היה קורא לי ומדבר עמי רבות בענינים שונים ושימש עבורי כמו אב דואג ברוחניות ובגשמיות!".

בימי הפורים שנת תשל"ה הלכתי יחד עם ידידי הרה"ח ר' מנדל שיף שליט"א להביא 'משלוח מנות' ל'בית ישראל' זצ"ל, בשליחות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, וכן הלכנו לאדמו"רים נוספים. מרן שלח אליו במיוחד דברי מאכל שידע כי ה'בית ישראל' נוהג לאכלם, כמו 'לעקיך' משובח שנהג לשתות שהשיג ר' מנדל שיף מדודתו אשת הגבאי הרה"ח ר' חנינא שיף ז"ל שהייתה חזקתה לאפות עבורו 'לעקיך', וכן יין מתוק לקידוש.

הגשנו את המשלוח מנות וה'בית ישראל' נהנה לראות שזה נשלח במיוחד אליו, ותיכף הודה לאנשיו שיראו גם הם לשלוח מנות למרן שליט"א. טרם יצאנו מחדרו, נקש באצבע ואמר: "זאג איהם ער זאל זיך נישט זארגן, ס'וועט זיין גוט!" (=אמרו לו לבל ידאג, יהיה טוב!). היה זה בימים שטרם נפקד כ"ק מרן שליט"א בזרע של קיימא.
כך הסתובבנו בחדרו עד לזמן עריכת השולחן, ואחר חזרנו למרן שליט"א, שביקש לשמוע מה אמר ה'בית ישראל' זצ"ל. ולפלא, כי לתקופת השנה נולד הרה"צ רבי אהרן מרדכי שליט"א.

שמעתי ממקורבי כ"ק אדמו"ר בעל 'נתיבות שלום' מסלונים זצ"ל, ששאל פעם בעצמו את ה'בית ישראל' שהיו בזמנו עוד הרבה אדמו"רים בוגרים ומכובדים, ואילו כ"ק מרן שליט"א היה אז אברך צעיר, והעדיף להכניס את מרן שליט"א ל'מועצת גדולי התורה' על פני כולם. ענה לו ה'בית ישראל': "איהם דארף איך האבן לעבן מיר, ער זעהט צוואנציג יאר פאראויס!" (=אותו אני צריך לידי, הוא צופה עשרים שנה קדימה).

 

[על אם הדרך]

עם הלב שמחה זי"ע

קשרי הערכה נרקמו גם בין כ"ק האדמו"ר בעל 'לב שמחה' מגור זצ"ל לבין כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. והיה מגיע רבות אל מרן שליט"א.

באחת הפעמים הגיע ה'לב שמחה' ביום השבת, כאשר מרן שליט"א אחז בסעודת היום. מרן ישב לבדו, כאשר רק אנו המשמשים בקודש נוכחנו שם בבית. ה'לב שמחה' דפק בדלת וביקש להיכנס, אמרתי לו כי מרן אוחז באמצע סעודת היום, סנט בי ה'לב שמחה': "מה אתה חושש? אחטוף שיריים ביחד איתך!...".

ה'לב שמחה' נכנס, מרן שליט"א מזג לו כוס יין לבן משובח ששלח אז אבי ז"ל, וכפי שהבטיח לי לקח לעצמו שיריים ממאכליו של מרן שליט"א.

מרן שליט"א שוחח עמו בדברי תורה, ובאמצע הדברים שאל אותו על כך שלפני תקופה נפגשו יחד בעיר טבריה, ושם חזר על רעיון המובא ב'שפת אמת' כי יום שבת הוא סגולה לזכרון, ומרן שליט"א ביקש לדעת האם יש מקור קדום לכך. ה'לב שמחה' לא הגיב והמשיכו לשוחח עוד בדברי תורה. בצאתו ליווה אותו מרן לרחוב העיר, ולפני שנפרדו לשלום, מלמל ה'לב שמחה' דבר מה בלחש כדרכו, ואז ראיתי שמרן העלה חיוך על שפתיו. לאחר מכן פנה מרן אלי ושאל אותי: "האם הבנת מה שדיברנו כאן? שאלתי אותו על מקור והוא לא ענה, ורק לפני שנפרד אמר לי 'יום שבתון אין לשכוח', שהפייטן בזמר זה כבר רמז מקור לענין זה...".

 

[על אם הדרך]

משמש בקודש במעמד הברית מילה

ש. מתי זכיתם לשמש בקודש אצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א?

ת. סמוך לנישואיי, בשנת תשל"ו, זכיתי לשמש בקודש פנימה במשך תקופה. היו אלו ימים נעלים ומרוממים מאוד בדברי ימי חסידות בעלזא, כאשר אז נולד הרה"צ רבי אהרן מרדכי שליט"א, לאחר שנים של ציפיה ותפילה, ובימים ההם זכיתי לשמש בקודש ולחוות מקרוב את כל המאורעות ההיסטוריים הללו.

המשמש הראשון היה הרה"ח ר' מאיר דוב גרויז שליט"א ואני אחריו. בעת לידתו של הרה"צ רא"מ שליט"א עמד כ"ק מרן שליט"א בתפילה אצל הכותל המערבי ומשם נסע לבית החולים אסותא אל הרבנית תליט"א. אני חשבתי להצטרף לנסיעה, אך מרן שליט"א הורה לי להישאר בביתו נאוה קודש ולשהות בחדרו, כדי לענות לטלפונים.

הטלפון הראשון היה מכ"ק האדמו"ר בעל 'לב שמחה' מגור זצ"ל, אני עניתי לטלפון והוא אמר בזו הלשון: "דא רעדט שמחה בונם אלטר פון גור, געב איבער פאר'ן רבי'ן א מזל טוב, זאג איהם אז ס'איז מרומז אין די פרשה די וואך, 'וה' פקד את שרה'... ס'איז נישט קיין צייט צו באמיששען, געב איבער" (=מסור נא לרבי ברכת מזל טוב, אמור לו שזה מרומז בפרשת השבוע... זה לא זמן להטריד אותו, רק מסור את ברכתי) ובזה הסתיימה השיחה. לאחר מכן הגיעו טלפונים מעוד הרבה אדמו"רים ורבנים, אבל הוא היה הראשון.

 

[על אם הדרך]

כ'האב נישט אויסגעלאזט קיין איין שמונה עשרה

את השמחה שהיתה אז אי אפשר לתאר, ובודאי לא מה שהתרחש בבנין הישיבה. ממש רקדו ברחובות. אבי ז"ל רץ מיד אל כ"ק האדמו"ר רבי איציק'ל מפשעווארסק זצ"ל כדי לבשר את הבשורה. רבי איציק'ל אמר לו: "ס'איז א שמחה פאר די גאנצע וועלט" וקם לרקוד עם אבי ז"ל בבית המדרש, מרוב שמחה והתרגשות.

משם חזר אבי למשרדו בבורסת היהלומים, שם קיבל טלפון מאת הגבאי הרה"ח ר' אליעזר וינד שליט"א, שמרן שליט"א מבקש ממנו שילך לבשר את הבשורה לרבי איציק'ל. אבי לא אמר שכבר היה אצלו, אלא קיבל את פקודת הקודש והלך לבית רבי איציק'ל, לא לפני שלבש שוב בגד וכובע יפה. כשהגיע, שאלו רבי איציק'ל: "וואס איז יעצט", ענה אבי בתמימות: "כעת אני בא בשליחות מרן שליט"א לבשר את הבשורה". רבי איציק'ל קם שוב לרקוד עמו ואמר לו: "הרי בודאי אתה נוסע לברית, מסור נא באופן אישי ברכת מזל טוב, און זאג איהם אז איך האב נישט אויס געלאזט קיין שמונה עשרה איהם מיט'ן גערער רבי'ן" (=אמור לו שלא דילגתי שמונה עשרה אחד שלא כיוונתי עליו ועל האדמו"ר מגור).

 

[על אם הדרך]

הבית ישראל זי"ע בסנדקאות

היה מנין מיוחד שנסעו כל שבוע להתפלל עבור כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במירון ובכותל המערבי, ואבי ז"ל שילם להם את כל ההוצאות. כעת, משנושע מרן שליט"א, נקראו הללו לחדרו של מרן שליט"א בליל ה'וואך נאכט'. אני הכנתי 'קאווע' עבור כולם ולמדו עד שעה ארבע לפנות בוקר. מרן שליט"א הורה לי ללכת לנוח מעט ואחר כך נלך למקוה. נכנסתי לחדר סמוך כדי לנוח, אך לאחר כעשרים דקות קרא לי מרן שליט"א שוב והמשיך בעבודת הקודש עד הבוקר.

כ"ק מרן שליט"א כיבד את כ"ק האדמו"ר בעל 'בית ישראל' מגור זצ"ל בסנדקאות וכשהגיע נכנס דרך המשרד שמתחת להיכל הישיבה, שם ישב כ"ק מרן שליט"א בחדרו של ראש הישיבה הגה"צ רבי משה שובקס זצ"ל (כיון שבחדר הרגיל ישבו הנשים) עם תפילין דרבינו תם, ובאותו שולחן ישב גם חותנו כ"ק האדמו"ר בעל 'ישועות משה' מוויזניץ זצ"ל. כשנכנס ה'בית ישראל' זצ"ל התיישב גם הוא אצל השולחן. שררה שם דממה במשך כמה דקות, ה'בית ישראל' הסתכל על כ"ק מרן שליט"א ומרן שליט"א עליו ולא אמרו דבר, עד שנכנסו לברית.

ראיתי את ה'בית ישראל' זצ"ל לאחר הברית, בעת ששרו ניגוני שמחה בהתרגשות עצומה, הוא הסתכל על כולם וחייך בפנים מאירות משמחה, כאילו היתה זו שמחה אישית שלו. זו היתה התחושה.

לאחר הברית היה מדובר שה'בית ישראל' זצ"ל יחזור לביתו מיד, אך כשיצא מרן שליט"א מהיכל הישיבה, תכננו לצאת מבנין הישיבה ולכן היו צריכים ללכת בפרוזדור בצד שמאל, אך לפתע אמר ה'בית ישראל' זצ"ל שהוא רוצה לשתות 'לחיים' לכבוד השמחה. כיון שלא היו מוכנים לכך, הכינו במהירות את חדר ה'קאווע שטיבל' והכניסו 'לעקיך און בראנפין'. איני יכול לתאר את שמחתו של ה'בית ישראל' זצ"ל באותם רגעים, הוא ממש שינה צורה וכולו קרן מאורה ושמחה. שתו לחיים ושרו ניגון שמחה, אחר כך בירך את מרן שליט"א ברוב התרגשות ונפרד לשלום.

 

[על אם הדרך]

רבי איציק'ל מפשעווארסק זי"ע

ש. הזכרתם מקודם את הקשר בין כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לבין צדיקי הדור. כידוע זכה אביכם לקרבה רבה אצל כ"ק האדמו"ר רבי איציק'ל מפשעווארסק זצ"ל, מה יש לכם לספר מזכרונותיו וממה שאתם חוויתם בענין זה?

ת. כתחילה אספר מה ששמעתי בעצמי מפי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א כאשר ביקר מרן שליט"א בעיר אנטווערפן, בשנת תשל"ב. יצא רבי איציק'ל זצ"ל מגדרו לכבד את כ"ק מרן שליט"א בכל מיני כבוד והערצה ובא לבקר פעמיים בבית האכסניא אצל אבי ז"ל.

וסיפר לי מרן שליט"א שרבי איציק'ל אמר לו בעת ביקורו, שבתחילה היה אמור שהוא יסע ללונדון לערוך שם "א גרויסע שבת", אולם כאשר נודע לו כי מרן שליט"א עתיד לבוא לאנטווערפן בימים אלו, ביטל מיד את נסיעתו ואמר: "אז בעלזער רב איז אין שטאט, פארט מען נישט אוועק".

רבי איציק'ל זצ"ל, שעוד זכה לתת 'קוויטל' להרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זי"ע, בא ונתן 'קוויטל' לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א באותו ביקור, זה היה בבית אבי; הוא ביקשו שכולם יצאו מן החדר, ולאבי אמר קודם לכן שיביט אחריו מעבר לוילון שהיה מאחורי מרן שליט"א. ואז הוציא מכיסו 'קוויטל' והגישו לפני מרן שליט"א, וכן הזכיר את שמו וביקש שמרן שליט"א יתפלל בעדו.