שבועות זמן מתן תורתינו (1 צופה)

[גרינפלד]

קשה לי היאך אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתינו הלא קי"ל כר"י דאמר בז' בסיון נתנה תורה דהא קי"ל דבעי לפרושי ו' עונות כמ"ש ביורה דעה סי' קצ"ו (וכמדומה שראיתי קושיא זו באיזו פוסק) ולדידן לעולם שבועות בו' בסיון ובאמת הרמב"ם פרק ה' מהלכות אבות הטומאה פסק דא"צ לפרוש רק ג' עונות וכתב הכסף משנה בגירסת הרמב"ם והרשב"א דחכמים סבירא להו ג' עונות ופסק כוותייהו ע"ש - וא"כ מנהגנו הוא על פי הרמב"ם ומ"ש בי"ד כר' יוסי היינו לחומרא ומה שקשה עוד דהתורה ניתנה ביום נ"א לספיר' דהא יצאו ממצרים ביום ה' והתורה ניתנה בשבת כבר תי' הי"מ דבא לרמוז לנו י"ט שני של גליות ואפשר דהיינו דקאמר יום א' הוסיף משה מדעתו ואין כאן מקומו.​

(מגן אברהם הקדמה לסי' תצד)

 

[גרינפלד]

אבל ביאור זה כמו שכתבתי כי בודאי מצד השם יתברך הנותן זמן מתן תורה ביום נ', רק שלא הגיע התורה אל המקבל רק ביום נ"א ומכל מקום זמן מתן תורה הוא ביום החמשים, וכן קדושת חג העצרת שנתקדש לא נתקדש רק יום חמשים, וזה מפני שיום מתן תורה בעצמו הוא יום חמשים והקדושה ליום מצד השם יתברך אשר הוא מקדש היום ולפיכך יום טוב הוא ביום נ' רק קבלת המקבל ביום חמשים ואחד.​

(תפארת ישראל למהר"ל פרק כז)

 

[גרינפלד]

ובזה יש ליישב קושיא הראשונה של המג"א דלפי מה דפסקינן הלכה כר"י דבזיי"ן בסיון ניתנה תורה כי צריך ששה עונות ע"כ היה אז מ"ת בנ"א לספירה ע"ש. ובאמת נוכל לומר דנהי דפסקינן כר"י וז' בסיון ניתנה תורה מכל מקום פסקינן כר"ע דבע"ש יצאו ישראל ממצרים אם כן הי' ניסן בע"ש וחסרו לניסן והי' ר"ח אייר בשבת והי' ר"ח סיון בחד בשבת והי' שבת זיי"ן סיון ונו"ן לספירה דהיינו י"ט כי בשניהם חסרין עצרת בז' כמבואר לפני זה בגמ' דלרבנן היו שניהם מלאים דגם אייר הי' מעובר כן יוכל ר"י לתרץ דהיו שניהם חסרים אם כן ניתנה תורה בזיי"ן בסיון והי' אז יום נ' לספירה דהיינו י"ט. ע"כ אנו אומרים בששה בסיון זמן מ"ת אף דס"ל כר"י בז' בסיון מכל מקום הי' אז נ' לספירה וי"ט של עצרת ע"כ גם אומרים זמן מ"ת.
(מנחת חינוך מצוה שט אות ב, וכ"כ ר"י אבן שועיב בדרשתו לשבועות)​

 

[גרינפלד]

ובזה יש ליישב קושיא הראשונה של המג"א דלפי מה דפסקינן הלכה כר"י דבזיי"ן בסיון ניתנה תורה כי צריך ששה עונות ע"כ היה אז מ"ת בנ"א לספירה ע"ש. ובאמת נוכל לומר דנהי דפסקינן כר"י וז' בסיון ניתנה תורה מכל מקום פסקינן כר"ע דבע"ש יצאו ישראל ממצרים אם כן הי' ניסן בע"ש וחסרו לניסן והי' ר"ח אייר בשבת והי' ר"ח סיון בחד בשבת והי' שבת זיי"ן סיון ונו"ן לספירה דהיינו י"ט כי בשניהם חסרין עצרת בז' כמבואר לפני זה בגמ' דלרבנן היו שניהם מלאים דגם אייר הי' מעובר כן יוכל ר"י לתרץ דהיו שניהם חסרים אם כן ניתנה תורה בזיי"ן בסיון והי' אז יום נ' לספירה דהיינו י"ט. ע"כ אנו אומרים בששה בסיון זמן מ"ת אף דס"ל כר"י בז' בסיון מכל מקום הי' אז נ' לספירה וי"ט של עצרת ע"כ גם אומרים זמן מ"ת.​

לחץ כדי לכווץ...

והעיר החק יעקב שזה לא א"ש עם דברי הטור שכתב בסי' ת"ל שיצאו ביום חמישי.
ועי' שפת אמת שבת.

 

[גרינפלד]

ועי' ריטב"א (שבת פז, ב) שכתב בשלב בגמ' שאייר היה מעובר באותה שנה לרבנן, ונמצא שגם לרבנן מתן תורה היה ביום ה-51 לחוה"מ,
א"כ איך אומרים זמן מתן תורתינו שנעשה ביום החמישים;
ותירץ שבשלב זה סברה הגמ' שלרבנן שבועות ב-ו' אפי' שזה היום החמישים, כיון שאנו לא מעברים את אייר,
ולר' יוסי זה תמיד ב-ז'.
מיהו למסק' הגמ' (פח, א) זה היה דחוק לגמ', ולכן הסיקה שלפי רבנן יצאו ביום שישי.

 

[גרינפלד]

ותירץ שבשלב זה סברה הגמ' שלרבנן שבועות ב-ו' אפי' שזה היום החמישים, כיון שאנו לא מעברים את אייר,
ולר' יוסי זה תמיד ב-ז'.

לחץ כדי לכווץ...

רק לפי"ז יוצא דבר מחודש שלפי הבנה זו של הגמ' לר' יוסי יש יום אחד שלא סופרים ספירת העומר, ועדיין אין שבועות - יום ו'.

 

[אוהב ספר]

ושמעתי עוד לבאר דזמן קבלת התורה בעצם לא השתנה הגם שהוסיף משה יום א' מדעתו, וו' סיון הוא הזמן הראוי לקבלת התורה שבכל שנה

 

[מתקרב]

בריב"ש צ"ו כתב של"ד שחג השבועות חל ביום מת"ת עיי"ש

 

[צריך ביאור]

קשה לי היאך אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתינו הלא קי"ל כר"י דאמר בז' בסיון נתנה תורה דהא קי"ל דבעי לפרושי ו' עונות כמ"ש ביורה דעה סי' קצ"ו (וכמדומה שראיתי קושיא זו באיזו פוסק) ולדידן לעולם שבועות בו' בסיון ובאמת הרמב"ם פרק ה' מהלכות אבות הטומאה פסק דא"צ לפרוש רק ג' עונות וכתב הכסף משנה בגירסת הרמב"ם והרשב"א דחכמים סבירא להו ג' עונות ופסק כוותייהו ע"ש - וא"כ מנהגנו הוא על פי הרמב"ם ומ"ש בי"ד כר' יוסי היינו לחומרא ומה שקשה עוד דהתורה ניתנה ביום נ"א לספיר' דהא יצאו ממצרים ביום ה' והתורה ניתנה בשבת כבר תי' הי"מ דבא לרמוז לנו י"ט שני של גליות ואפשר דהיינו דקאמר יום א' הוסיף משה מדעתו ואין כאן מקומו.​

(מגן אברהם הקדמה לסי' תצד)

לחץ כדי לכווץ...

עיין ספר בן מלך שהרחיב בביאור ענין זה

 

[גרינפלד]

והעיר החק יעקב שזה לא א"ש עם דברי הטור שכתב בסי' ת"ל שיצאו ביום חמישי.
ועי' שפת אמת שבת.

לחץ כדי לכווץ...

והיה מקום לומר שהטור ס"ל כפרקי דר"א (פרק מו) שהתורה ניתנה ביום שישי, וכזאת כתב השפת אמת.
וכמו שהביא בדרשו (סי' תצד ס"ק יב) מליקוטי הלכות לח"ח שמש"כ במשנ"ב שם הוא לפי שיטה זו.

אכן הטור בהלכות שבת כתב שנוסח שחרית של שבת הוא על מתן תורה, לפי שהיה בשבת,
וע"כ כתירוצי האחרונים, אם לא שנאמר שכיון שזה רק אגדה - הטור כל פעם הלך לפי שיטה אחרת.

 

[גרינפלד]

אכן הטור בהלכות שבת כתב שנוסח שחרית של שבת הוא על מתן תורה, לפי שהיה בשבת,
וע"כ כתירוצי האחרונים, אם לא שנאמר שכיון שזה רק אגדה - הטור כל פעם הלך לפי שיטה אחרת.

לחץ כדי לכווץ...

והגרי"מ בידרמן בהגהות על השפת אמת [בסוגריים] הקשה זאת.