אדר ז' אדר - יומא דהילולא הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן זצ"ל חבר בד"ץ העדה החרדית

[התורה]

נולד בא' אדר שנת תרמ"ט בעיר העתיקה לאביו הרה"ח רבי נתנאל. אביו עלה לארץ ישראל מפראגא, פרבר של ורשה, ונסע לחצרותיהם של החידושי הרי"ם, רבי אברהם מטשכנוב ורבי ישעיה מושקט מפראגא. נשא את בת הגה"צ רבי שלום לייב אייזנבך, מחבר ספר "באר יצחק".
היה תלמידם של הגאונים הרבנים רבי שניאור זלמן מלובלין, ה"תורת חסד", ורבי אברהם שמחה הורוביץ מבארנוב. כמו כן היה חסידו של הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן, הרבי מלעלוב. בהמשך היה מקורב לאדמו"רי גור זצ"ל האמרי אמת והבית ישראל. למד קבלה מהגה"ק רבי חיים שאול דוויק הכהן.
הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד ביקשו לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית אך הוא סירב. בשנת תש"ב, נענה לבקשתו של הגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקי והחל לכהן כדיין. בהמשך החל גם לכהן כראב"ד קהילות החסידים
מסר שיעורי תורה רבים במספר בתי כנסיות בירושלים. נודע בידיעותיו המופלגות, והתבלט בחזרותיו המרובות על הש"ס והשולחן ערוך. היה שותף להקמת ישיבת שפת אמת בירושלים. שימש גם כגבאי צדקה, ומצעירותו נהג לאסוף כסף לצורכי שבת לעניים.
בצוואתו ביקש לא לכתוב על מצבתו תוארי כבוד, ולא להספידו. נקבר בחלקת פולין בהר הזיתים.
נפ' בז' אדר שנת תשכ"ט.
גליון מחוברים​

 

[התורה]

חשוב סיפורי גדולי צדיקים כמו הלימוד​

סיפר הגה"צ רבי ישראל יצחק רייזמאן זצ"ל, חבר הבד"צ דעיה"ק ירושלים, כי באחד מביקוריו אצל הגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקיא זצ"ל גאב"ד ירושלים, נתגלגלה השיחה על גדולת חייו של הגה"צ רבי שניאור זלמן מלובלין זצ"ל בעל 'תורת חסד'. כעבור זמן מה, כשראה הגרי"י רייזמאן שהשיחה מתמשכת, אמר להגרי"צ, שאינו רוצה להפריע לו מלימודו יותר. נענה לו הגרי"צ: אצלנו חשוב סיפורי גדולי צדיקים כמו הלימוד.
(ספיר ויהלום פר' בהעלותך תש"פ - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)​