כאן נעלה בעז''ה כמיטב ידיעתי את נוסחאות א''י השונות כפי הידוע לנו מהתלמוד ירושלמי ומכתבי בני א''י המאוחרים לחתימתו שנמצאו בגניזה הקהירית ונדון בדברים כיד ה' הטובה
רש''י( כ''ב , י''א ) כותב “קבה לי — זו קשה מארה לי, שהוא נוקב ומפרש.”
ובהעמק דבר (שם ) מקשה: אם “קבה” קשה מ“ארה”, למה בלעם אומר אחר כך “מה אקוב לא קבה א־ל”, הרי בלק בתחילה ביקש רק “ארה לי”? ומבאר שהענין הוא על פי הפסוק במשלי “קללת חנם לא תבא” — קללה אינה חלה אלא אם יש מקום אחיזה ופגם, ולפי''ז...
הגמרא מוכיחה שכורש החמיץ, מזה שביקש דבר בזכות הצדקה שנתן.
ומקשה הגמ', שיש ברייתא שהעושה כן הוא צדיק גמור.
ומתרצת הגמ' - לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים.
וברש"י,כאן בישראל - שלבו לשמים ואם מריעין לו בחייו אינו קורא לו תגר אלא תולה היסורין בעונו אבל עובד כוכבים אם אין מטיבין לו כגמולו קורא...
הגה"צ רבי ישראל חיים פרידמאן זצ"ל בעל ליקוטי מהרי"ח, נולד בשנת תר"ט לאביו הרה"ח ר' יהודא פרידמאן זלה"ה, ואמו החשובה מרת מרים ע"ה. מאז ילדותו היה ניכר רבינו בכשרונותיו הנדירים כי לגדולות נוצר, והיה מצויין בין חבריו לשבח ולתהלה בתורה ובמדות טובות.
בימי בחרותו עלה רבינו ללמוד בישיבת מרן הרה"ק הייטב...
נלמד על הציווי למשה להניח למשמרת את מטה אהרן בתוך קודש הקדשים, כדי שלא יערערו עוד על כהונת אהרן. בני ישראל פונים אל משה וחוששים שהם עלולים למות כאשר יקרבו אל הקודש, וה' ציוה שאהרן והלויים ישמרו על המקדש שלא יקרב זר לשם. כן נלמד על כ"ד מתנות שניתנו לכהנים, מקדשי קדשים וקדשים קלים ותרומות, אבל הם...
מה הכרח לומר בפסוק הבדלו מתוך העדה הזאת דקאי על כלל ישראל אולי דקאי על קרח ועדתו דאיתא בגמ' מגילה כ''ג ע"ב, עד מתי לעדה וכו' שעדה זה עשרה אנשים , ועוד שם הגמ' מביאה את הפסוק הבדלו מתוך העדה הזאת כלפי כל פסוקי העדה, דמשמע דלא כלל ישראל וקרח דווקא , מה דעת חו''ר הפורום שליט''א ?
ויאמר ה' אל אהרן וכו' [יח א] וידבר ה' אל אהרן וכו' [יח ח] עיין פנים יפות שהביא מהילקוט הא למדת שכל הדברות שנאמרו לאהרן ע''י משה נאמרו לו, ומבאר הפנ''י שא''א לומר שהפרשיות אלו נאמר לאהרן שיאמר לישראל שיתנו לו המתנות כהונה שהרי הוא נוגע בדבר ואין אדם נאמן על עצמו וגם לא היו חייבין להאמין אלא למשה...
באור חדש פסחים ג: מביא בשם השאדת אריה להקשות האיך עשו בני ישראל פסח במדבר הלא לא היה להם קרקע בא'', ותירץ שא''י מוחזקת הוא לאבותינו, ולכן שפיר חייבים
ושמעתי מת''ח אחד דלפי''ז צ''ל דשבט לוי פטורים ולא עשו הפסח, שהרי היה להם ערי הלוים בא''י, אבל חלק זה קיבלו רק אח''כ כשחלקו את הארץ נתנו בנ''י...
וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה (יד, לב)
מחכמי קאשטיליא המגורשים שמעתי משמם שפירשו שחוזר על משה ואהרן שגזר ה' עליהם גם כן שימותו במדבר, ולזה אמר תיבת אתם למשה ואהרן, שעמהם הוא מדבר ונתן ה' טעם לדבריו במה שגמר אומר אם לא זאת אעשה לכל העדה וגו' יתמו ושם ימותו, על דרך אומרם ז"ל...
שנים שאני מתקשה בשאלה הזו, דהא לכאורה מה הטעם שהיו במדבר ארבעים שנה בגלל חטא המרגלים ולכאורה החטא היה בכט' סיון שנה שניה ואם נאמר שזה כך
אז לכאורה הרי היו צריכים קבלת התורה ואח''כ שבירת הלוחות רח''ל,
אבל זה קרה עד י' בתשרי שמשה עלה למרום וחזר ולמה לא נכנסו אז לארץ ישראל ומה התעכבו כ''כ?
האור החיים התקשה בזה ותירץ כיון שהם כרתו בשליחות בני ישראל ושלוחו של אדם כמותו לכן התורה קוראת לזה שכאילו כל בני ישראל כרתו
והתקשתי הרי הם לא נשתלחו לכרות אשכול ולהביא את הפירות אלא רק לתור את הארץ והראיה שיהושע וכלב לא סחבו את הפירות, וגם אם נאמר שכן נשתלחו לכך הרי אין שליח לדבר עבירה והם לא...
לכאו' צ"ע איך הספיקה תקיעת שתי חצוצרות לכל מחנה ישראל, הרי המחנה גדול מאוד (י"ב מיל) ואין הקול מתפשט כ"כ.
ואולי יש לומר שהיה זה בדרך נס שישמעו בכל המחנה,
עי"ל, שהיו הכהנים הולכים לאורך המחנה ותוקעים שוב ושוב.
עי"ל, שהקרובים למקום התקיעה שמעו (דהיינו הסמוכים למחנה לויה), ומשם היה הדבר מתפשט...
הרה"ק רבי ישראל מוויזניצא זי"ע נולד ביום ב' אלול שנת כת"ר כבן בכור לאביו הרה"ק רבי ברוך מוויזניצא זי"ע ה'אמרי ברוך', בנו של הרה"ק רבי מנחם מענדיל מוויזניצא זי"ע ה'צמח צדיק' (שהיה חתנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, שעל שמו נקרא רבינו), ולאמו הרבנית הצ' מרת צפורה ע"ה נכדת הרה"ק רבי פנחס מקאריץ...
ואביא אתכם אלי (פר' יתרו).
עוד ירצה לשלול טענת הטוען, כי הלא מצינו לו (ספרי ברכה) שהלך לשעיר ופארן לישמעאל ועשו והזמינם לקבל תורה, ולא קבלו לטעם שאמרו, ואם כן מה מעלה זו שמרומם לעם ישראל, לזה אמר ואבא וגו' פירוש על דרך אומרם ז"ל (ילקוט הראובני ר"פ בלק) בפסוק (במדבר כג, ד) ויקר אלהים אל בלעם וגו'...