פסח, חודש ניסן חובת הבדיקה בחורים ובסדקים האידנא, האמנם ?!

[התורה]

נסתפקתי לאור דברי השערי תשובה (תל"ג סק"ב):
"ולכן מקילין המוני עם לבדוק דרך העברה בלי חיפוש היטב בחורין וסדקין לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב ואפילו רוחצין ומנקרין ע"י עכו"ם מסתברא דנאמנים דאנקיותא קפדי ולא מרעי נפשייהו כ"כ בשו"ת שבסוף חידושי מהרי"ש לפסחים".
האם כיום ישנה חובת בדיקה בחורים ובסדקים,
[כמובן שלבסוף הוא מתלי תלי במציאות כדבריו: לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב]
אולם ראיתי למרנא הגרשז"א בהליכו"ש (פסח פ"ה ס"א), וכ"מ ממרנא הגריש"א (הליכות והנהגות פסח) שכתבו שכיום עיקר החיוב הוא לדקדק ולבחון היטב בכל המקומות ופינות האם ניקו שם מחמץ,
ויל"ע האם חולקים על דבריו, או שמא דברי השע"ת אינם אלא 'לימוד זכות' ?

 

[עמוסיך]

ויל"ע האם חולקים על דבריו, או שמא דברי השע"ת אינם אלא 'לימוד זכות' ?

לחץ כדי לכווץ...

אפשר דלימוד זכות נקט באמת
אך בפשטות א"ל שכהנהגה ראויה, ראוי לכאורה לאורויי כך שראוי להיזהר מכל חשש
אך מש"כ שנהגו העם שבשדות וכו' - לומר לך שאין למחות בנוהגים כן
כמו שמובא בהרבה מקומות

 

[אברך מישיבת מיר]

נסתפקתי לאור דברי השערי תשובה (תל"ג סק"ב):
"ולכן מקילין המוני עם לבדוק דרך העברה בלי חיפוש היטב בחורין וסדקין לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב ואפילו רוחצין ומנקרין ע"י עכו"ם מסתברא דנאמנים דאנקיותא קפדי ולא מרעי נפשייהו כ"כ בשו"ת שבסוף חידושי מהרי"ש לפסחים".
האם כיום ישנה חובת בדיקה בחורים ובסדקים,
[כמובן שלבסוף הוא מתלי תלי במציאות כדבריו: לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב]
אולם ראיתי למרנא הגרשז"א בהליכו"ש (פסח פ"ה ס"א), וכ"מ ממרנא הגריש"א (הליכות והנהגות פסח) שכתבו שכיום עיקר החיוב הוא לדקדק ולבחון היטב בכל המקומות ופינות האם ניקו שם מחמץ,
ויל"ע האם חולקים על דבריו, או שמא דברי השע"ת אינם אלא 'לימוד זכות' ?

לחץ כדי לכווץ...

בקובץ מוריה, (תלג - תלה תשע"ט) הביא שרבי אשר וייס רצה לפטור את הבדיקה כיום מג' סיבות לאחר שנהגו נשים צדקניות ובעליהן לנקות את כל הבית נקיון יסודי לפני הפסח.

א. אפשר דעצם הנקיון שכל ענינו לנקות את הבית מן החמץ שמצוי בו כל השנה דינו כבדיקה, וכיון שהבית כבר נבדק מן החמץ בנקיון הבית אין כל מצוה לחזור ולבודקו. זו השאלה שבו עוסק תרומת הדשן (סימן קל"ג) וזה תמצית הנידון שבסוף סימן תל"ג (סעיף י"א).

ב. אפשר דלאחר שניקו את הבית נקיון יסודי ווידאו שאין בו חמץ שוב דינו כמקום שאין מכניסים בו חמץ שפטור מן הבדיקה. וזה החידוש של הגרש"ק (חכמת שלמה סימן תל"ג שם) והמהרש"ם (דעת תורה שם סעיף ב').

ג. אפשר דלאחר שניקו את הבית ויודעים בבירור שאין בו חמץ מעתה שוב אין חובת בדיקה, דאין חובת בדיקה במקום שידוע שאין בו חמץ כמו בחצר שיש בו עורבים ובית שיש בו תרנגולים (תל"ג סעיף ו' ומשנ"ב שם ס"ק כ"ד) דאף דהוי מקום שמכניסים בו חמץ מ"מ כיון שידוע שבעלי חיים אלה לא משאירים חמץ פטור מלבדוק, ולסברא זו התייחסתי בשו"ת מנחת אשר (ח"ג סימן ל') והבאתי לו סמוכים ודמיון אף מהלכות טבילה, עי"ש.

 

[עמוסיך]

בקובץ מוריה, הביא שרבי אשר וייס רצה לפטור את הבדיקה כיום מג' סיבות לאחר שנהגו נשים צדקניות ובעליהן לנקות את כל הבית נקיון יסודי לפני הפסח.

א. אפשר דעצם הנקיון שכל ענינו לנקות את הבית מן החמץ שמצוי בו כל השנה דינו כבדיקה, וכיון שהבית כבר נבדק מן החמץ בנקיון הבית אין כל מצוה לחזור ולבודקו. זו השאלה שבו עוסק תרומת הדשן (סימן קל"ג) וזה תמצית הנידון שבסוף סימן תל"ג (סעיף י"א).

ב. אפשר דלאחר שניקו את הבית נקיון יסודי ווידאו שאין בו חמץ שוב דינו כמקום שאין מכניסים בו חמץ שפטור מן הבדיקה. וזה החידוש של הגרש"ק (חכמת שלמה סימן תל"ג שם) והמהרש"ם (דעת תורה שם סעיף ב').

ג. אפשר דלאחר שניקו את הבית ויודעים בבירור שאין בו חמץ מעתה שוב אין חובת בדיקה, דאין חובת בדיקה במקום שידוע שאין בו חמץ כמו בחצר שיש בו עורבים ובית שיש בו תרנגולים (תל"ג סעיף ו' ומשנ"ב שם ס"ק כ"ד) דאף דהוי מקום שמכניסים בו חמץ מ"מ כיון שידוע שבעלי חיים אלה לא משאירים חמץ פטור מלבדוק, ולסברא זו התייחסתי בשו"ת מנחת אשר (ח"ג סימן ל') והבאתי לו סמוכים ודמיון אף מהלכות טבילה, עי"ש.

לחץ כדי לכווץ...

זה פלא, הרי באורחת חיים (חמץ ומצה יד) כתב שאף שיש שחששו להחביא פירורים של חמץ מחשש ברכה לבטלה, אנו לא חוששים לפי שאנו מברכים ודעתינו שנבער מה שנמצא ועיי"ש ולא מברכינן על מציאת חמץ וראה בב"י בשם הכל בו ור' מנוח וכו

 

[אברך מישיבת מיר]

נסתפקתי לאור דברי השערי תשובה (תל"ג סק"ב):
"ולכן מקילין המוני עם לבדוק דרך העברה בלי חיפוש היטב בחורין וסדקין לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב ואפילו רוחצין ומנקרין ע"י עכו"ם מסתברא דנאמנים דאנקיותא קפדי ולא מרעי נפשייהו כ"כ בשו"ת שבסוף חידושי מהרי"ש לפסחים".
האם כיום ישנה חובת בדיקה בחורים ובסדקים,
[כמובן שלבסוף הוא מתלי תלי במציאות כדבריו: לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב]
אולם ראיתי למרנא הגרשז"א בהליכו"ש (פסח פ"ה ס"א), וכ"מ ממרנא הגריש"א (הליכות והנהגות פסח) שכתבו שכיום עיקר החיוב הוא לדקדק ולבחון היטב בכל המקומות ופינות האם ניקו שם מחמץ,
ויל"ע האם חולקים על דבריו, או שמא דברי השע"ת אינם אלא 'לימוד זכות' ?

לחץ כדי לכווץ...

וכתב
דאיתא בתרומת הדשן (סימן קל"ג):
"שאלה: הרבה בני אדם נוהגים לטאטא ולכבד כל חדרי ביתם ב' או ג' ימים קודם י"ד. ובאור י"ד מניחים להם ג' או ד' פתיתין במקצת חדרים. וכשבודקים ומוציאים אילו הפתיתים שהניחו להם בני ביתם מפסיקים שוב לבדוק, שפיר דמי או לאו. תשובה: יראה דמילתא דפשיטא הוא דלא יאות אינון עבדי. דבגמרא פ"ק דפסחים [באמת זה במרדכי שם סי' תקל"ה בשם הירושלמי] כתב בהדיא, דאם כבדו וטאטאו הבית קודם לכן, אפ"ה צריך לחזור ולבדוק. אלמא דבכיבוד לחוד לא סגי. משום שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה, ואיכא למימר דהיכא דעביד בדיקה כ"ש באור י"ד די בכך אחר הכיבוד, דמהשתא לא תחלוק בין בדיקה לבדיקה. מ"מ כתב נמי התם טעם אחר דכיבוד לחוד לא סגי, משום דילמא מישתכח בגומא. וא"כ במה יצאו החדרים מחובת בדיקה. ואף כי אין להקל במצוה זו דאחמור בה דרבנן טובא, וצריך לבדוק בדיקה גמורה לחורין ולסדקין בכל חדרי הבית שמכניסים בהן חמץ".

אמנם הביא שם דהשער הציון (תל"ג ס"ק נ"ו) הוציא מדברי התרומת הדשן דאם משאיר חדר אחד לבדוק בליל י"ד לא שייך שלא תחלוק בין בדיקה לבדיקה, אין לזה כל הכרח מדברי התרומת הדשן.
וע"ש האריך לבאר שאי אפשר לסמוך על הנקיון כדי לפטור מבדיקה והכיח שכן דעת התרומת הדשן ע"ש.

 

[אברך מישיבת מיר]

נסתפקתי לאור דברי השערי תשובה (תל"ג סק"ב):
"ולכן מקילין המוני עם לבדוק דרך העברה בלי חיפוש היטב בחורין וסדקין לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב ואפילו רוחצין ומנקרין ע"י עכו"ם מסתברא דנאמנים דאנקיותא קפדי ולא מרעי נפשייהו כ"כ בשו"ת שבסוף חידושי מהרי"ש לפסחים".
האם כיום ישנה חובת בדיקה בחורים ובסדקים,
[כמובן שלבסוף הוא מתלי תלי במציאות כדבריו: לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב]
אולם ראיתי למרנא הגרשז"א בהליכו"ש (פסח פ"ה ס"א), וכ"מ ממרנא הגריש"א (הליכות והנהגות פסח) שכתבו שכיום עיקר החיוב הוא לדקדק ולבחון היטב בכל המקומות ופינות האם ניקו שם מחמץ,
ויל"ע האם חולקים על דבריו, או שמא דברי השע"ת אינם אלא 'לימוד זכות' ?

לחץ כדי לכווץ...

עוד כתב רבי אשר וייס שם

ובמה שהביא בשם רבינו הגרש"ז אוירבך דחיוב הבדיקה בזמנינו אינו אלא לבדוק אחר הבודקים ולודא שאכן ניקוי הבית היה יסודי ולא נשאר חמץ.
באמת אין לדברים פשר דמהי"ת שצריך לבדוק אם הבית נבדק כדין, וביותר יש לתמוה דהלא עינינו הרואות שנשינו הצדקניות עובדות מעל כוחותיהן במסי"נ ואכן מנקים את הבתים באופן יסודי.
וכיון שאין הדברים אלא עד מפי עד ומפי השמועה למדנו ולא נכתבו ע"י הגרש"ז, משער אני שכל כוונתו היתה להדגיש ככל דברינו הנ"ל, דנקיון הבית בכל זאת איננה בדיקת חמץ, ולא נפטרנו על ידו מחובת הבדיקה.

 

[התורה]

בקובץ מוריה, (תלג - תלה תשע"ט) הביא שרבי אשר וייס רצה לפטור את הבדיקה כיום מג' סיבות לאחר שנהגו נשים צדקניות ובעליהן לנקות את כל הבית נקיון יסודי לפני הפסח.

א. אפשר דעצם הנקיון שכל ענינו לנקות את הבית מן החמץ שמצוי בו כל השנה דינו כבדיקה, וכיון שהבית כבר נבדק מן החמץ בנקיון הבית אין כל מצוה לחזור ולבודקו. זו השאלה שבו עוסק תרומת הדשן (סימן קל"ג) וזה תמצית הנידון שבסוף סימן תל"ג (סעיף י"א).

ב. אפשר דלאחר שניקו את הבית נקיון יסודי ווידאו שאין בו חמץ שוב דינו כמקום שאין מכניסים בו חמץ שפטור מן הבדיקה. וזה החידוש של הגרש"ק (חכמת שלמה סימן תל"ג שם) והמהרש"ם (דעת תורה שם סעיף ב').

ג. אפשר דלאחר שניקו את הבית ויודעים בבירור שאין בו חמץ מעתה שוב אין חובת בדיקה, דאין חובת בדיקה במקום שידוע שאין בו חמץ כמו בחצר שיש בו עורבים ובית שיש בו תרנגולים (תל"ג סעיף ו' ומשנ"ב שם ס"ק כ"ד) דאף דהוי מקום שמכניסים בו חמץ מ"מ כיון שידוע שבעלי חיים אלה לא משאירים חמץ פטור מלבדוק, ולסברא זו התייחסתי בשו"ת מנחת אשר (ח"ג סימן ל') והבאתי לו סמוכים ודמיון אף מהלכות טבילה, עי"ש.

לחץ כדי לכווץ...

וכתב
דאיתא בתרומת הדשן (סימן קל"ג):
"שאלה: הרבה בני אדם נוהגים לטאטא ולכבד כל חדרי ביתם ב' או ג' ימים קודם י"ד. ובאור י"ד מניחים להם ג' או ד' פתיתין במקצת חדרים. וכשבודקים ומוציאים אילו הפתיתים שהניחו להם בני ביתם מפסיקים שוב לבדוק, שפיר דמי או לאו. תשובה: יראה דמילתא דפשיטא הוא דלא יאות אינון עבדי. דבגמרא פ"ק דפסחים [באמת זה במרדכי שם סי' תקל"ה בשם הירושלמי] כתב בהדיא, דאם כבדו וטאטאו הבית קודם לכן, אפ"ה צריך לחזור ולבדוק. אלמא דבכיבוד לחוד לא סגי. משום שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה, ואיכא למימר דהיכא דעביד בדיקה כ"ש באור י"ד די בכך אחר הכיבוד, דמהשתא לא תחלוק בין בדיקה לבדיקה. מ"מ כתב נמי התם טעם אחר דכיבוד לחוד לא סגי, משום דילמא מישתכח בגומא. וא"כ במה יצאו החדרים מחובת בדיקה. ואף כי אין להקל במצוה זו דאחמור בה דרבנן טובא, וצריך לבדוק בדיקה גמורה לחורין ולסדקין בכל חדרי הבית שמכניסים בהן חמץ".

אמנם הביא שם דהשער הציון (תל"ג ס"ק נ"ו) הוציא מדברי התרומת הדשן דאם משאיר חדר אחד לבדוק בליל י"ד לא שייך שלא תחלוק בין בדיקה לבדיקה, אין לזה כל הכרח מדברי התרומת הדשן.
וע"ש האריך לבאר שאי אפשר לסמוך על הנקיון כדי לפטור מבדיקה והכיח שכן דעת התרומת הדשן ע"ש.

לחץ כדי לכווץ...

עוד כתב רבי אשר וייס שם

ובמה שהביא בשם רבינו הגרש"ז אוירבך דחיוב הבדיקה בזמנינו אינו אלא לבדוק אחר הבודקים ולודא שאכן ניקוי הבית היה יסודי ולא נשאר חמץ.
באמת אין לדברים פשר דמהי"ת שצריך לבדוק אם הבית נבדק כדין, וביותר יש לתמוה דהלא עינינו הרואות שנשינו הצדקניות עובדות מעל כוחותיהן במסי"נ ואכן מנקים את הבתים באופן יסודי.
וכיון שאין הדברים אלא עד מפי עד ומפי השמועה למדנו ולא נכתבו ע"י הגרש"ז, משער אני שכל כוונתו היתה להדגיש ככל דברינו הנ"ל, דנקיון הבית בכל זאת איננה בדיקת חמץ, ולא נפטרנו על ידו מחובת הבדיקה.

לחץ כדי לכווץ...

ישר כח, דברי אלוקים חיים, תורת אמת בפיהו [אינו צריך לדידי ודכוותי, אך אעפ"כ...]

אך לענ"ד בסופם של דברים הוא מתלי באשר נכתב מעלה:

לבסוף הוא מתלי תלי במציאות כדבריו: לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב

לחץ כדי לכווץ...

כמה אנשי הבית מנקים טוב, וכמה ניתן לסמוך עליהם, וכבר היו דברים מעולם, וממילא כל איש מכיר ביתו, כנלענ"ד, וקשה להאמין שיש חולק בדבר, וכדברי מרן נזר הדור ופלאו שליט"א:

באמת אין לדברים פשר דמהי"ת שצריך לבדוק אם הבית נבדק כדין, וביותר יש לתמוה דהלא עינינו הרואות שנשינו הצדקניות עובדות מעל כוחותיהן במסי"נ ואכן מנקים את הבתים באופן יסודי.

לחץ כדי לכווץ...

כן נראה לי הדל פשוט

 

[הצעיר שבחבורה]

ויל"ע האם חולקים על דבריו, או שמא דברי השע"ת אינם אלא 'לימוד זכות' ?

לחץ כדי לכווץ...

 

[התורה]

לחץ כדי לכווץ...

כבר הביא בזה הרב @אברך מישיבת מיר מדברי מרן נזר הדור ופלאו שליט"א, ואף התייחס לטענות ה'חוט שני' [בשם מרן הגרנ"ק - ואף לזה התייחס גבי מרנא הגרשז"א]:

בקובץ מוריה, (תלג - תלה תשע"ט) הביא שרבי אשר וייס רצה לפטור את הבדיקה כיום מג' סיבות לאחר שנהגו נשים צדקניות ובעליהן לנקות את כל הבית נקיון יסודי לפני הפסח.

א. אפשר דעצם הנקיון שכל ענינו לנקות את הבית מן החמץ שמצוי בו כל השנה דינו כבדיקה, וכיון שהבית כבר נבדק מן החמץ בנקיון הבית אין כל מצוה לחזור ולבודקו. זו השאלה שבו עוסק תרומת הדשן (סימן קל"ג) וזה תמצית הנידון שבסוף סימן תל"ג (סעיף י"א).

ב. אפשר דלאחר שניקו את הבית נקיון יסודי ווידאו שאין בו חמץ שוב דינו כמקום שאין מכניסים בו חמץ שפטור מן הבדיקה. וזה החידוש של הגרש"ק (חכמת שלמה סימן תל"ג שם) והמהרש"ם (דעת תורה שם סעיף ב').

ג. אפשר דלאחר שניקו את הבית ויודעים בבירור שאין בו חמץ מעתה שוב אין חובת בדיקה, דאין חובת בדיקה במקום שידוע שאין בו חמץ כמו בחצר שיש בו עורבים ובית שיש בו תרנגולים (תל"ג סעיף ו' ומשנ"ב שם ס"ק כ"ד) דאף דהוי מקום שמכניסים בו חמץ מ"מ כיון שידוע שבעלי חיים אלה לא משאירים חמץ פטור מלבדוק, ולסברא זו התייחסתי בשו"ת מנחת אשר (ח"ג סימן ל') והבאתי לו סמוכים ודמיון אף מהלכות טבילה, עי"ש.

לחץ כדי לכווץ...

וכתב
דאיתא בתרומת הדשן (סימן קל"ג):
"שאלה: הרבה בני אדם נוהגים לטאטא ולכבד כל חדרי ביתם ב' או ג' ימים קודם י"ד. ובאור י"ד מניחים להם ג' או ד' פתיתין במקצת חדרים. וכשבודקים ומוציאים אילו הפתיתים שהניחו להם בני ביתם מפסיקים שוב לבדוק, שפיר דמי או לאו. תשובה: יראה דמילתא דפשיטא הוא דלא יאות אינון עבדי. דבגמרא פ"ק דפסחים [באמת זה במרדכי שם סי' תקל"ה בשם הירושלמי] כתב בהדיא, דאם כבדו וטאטאו הבית קודם לכן, אפ"ה צריך לחזור ולבדוק. אלמא דבכיבוד לחוד לא סגי. משום שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה, ואיכא למימר דהיכא דעביד בדיקה כ"ש באור י"ד די בכך אחר הכיבוד, דמהשתא לא תחלוק בין בדיקה לבדיקה. מ"מ כתב נמי התם טעם אחר דכיבוד לחוד לא סגי, משום דילמא מישתכח בגומא. וא"כ במה יצאו החדרים מחובת בדיקה. ואף כי אין להקל במצוה זו דאחמור בה דרבנן טובא, וצריך לבדוק בדיקה גמורה לחורין ולסדקין בכל חדרי הבית שמכניסים בהן חמץ".

אמנם הביא שם דהשער הציון (תל"ג ס"ק נ"ו) הוציא מדברי התרומת הדשן דאם משאיר חדר אחד לבדוק בליל י"ד לא שייך שלא תחלוק בין בדיקה לבדיקה, אין לזה כל הכרח מדברי התרומת הדשן.
וע"ש האריך לבאר שאי אפשר לסמוך על הנקיון כדי לפטור מבדיקה והכיח שכן דעת התרומת הדשן ע"ש.

לחץ כדי לכווץ...

עוד כתב רבי אשר וייס שם

ובמה שהביא בשם רבינו הגרש"ז אוירבך דחיוב הבדיקה בזמנינו אינו אלא לבדוק אחר הבודקים ולודא שאכן ניקוי הבית היה יסודי ולא נשאר חמץ.
באמת אין לדברים פשר דמהי"ת שצריך לבדוק אם הבית נבדק כדין, וביותר יש לתמוה דהלא עינינו הרואות שנשינו הצדקניות עובדות מעל כוחותיהן במסי"נ ואכן מנקים את הבתים באופן יסודי.
וכיון שאין הדברים אלא עד מפי עד ומפי השמועה למדנו ולא נכתבו ע"י הגרש"ז, משער אני שכל כוונתו היתה להדגיש ככל דברינו הנ"ל, דנקיון הבית בכל זאת איננה בדיקת חמץ, ולא נפטרנו על ידו מחובת הבדיקה.

לחץ כדי לכווץ...