האור החיים הקדוש מבאר כי פרשת נצבים מיירי בהכנסת ישראל לחובת ערבות זה לזה, וכמו שכתב: "ונראה כי כונת משה בברית זה — הוא להכניסם בערבות זה על זה, כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבר פי ה׳, ויהיו נתפסים זה בעד זה. והעד הנאמן מה שגמר אומר ״הנסתרת לה׳ אלהינו והנגלת לנו״ וגו׳ (דברים כט:כח), הרי שעל הערבות מדבר הכתוב".
ויש לדון אם גם על הגרים קבלנו את חובת ערבות, האם אנו ערבים על מה שהם עושים, כי מבואר ברש"י (נדה יג:) על הא דאמר הגמרא: "קשה גרים לישראל כספחת" - "שקשים לישראל כספחת שאין בקיאים במצות ומביאין פורענות ועוד שמא למדים ישראל ממעשיהן מפי מורי הזקן. ויש אומר שכל ישראל ערבים זה בזה ולאו מילתא היא שלא נתערבו בשביל הגרים דאמרינן במס' סוטה (דף לז:) נמצא לכל אחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים ותק"ן בריתות שכולן נתערבו זה בזה אלמא לא נתערבו על הגרים".
הרי ששיטת רש"י היא שלא קבלנו הערבות על הגרים.
אמנם ראיתי באור החיים הקדוש שכתב בפשטות שגם על הגרים קבלנו הגרים, ואנו נענשים על עוונותיהם, וכיש מפרשים ברש"י, וז"ל: "כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה יג:): קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כַּסַּפַּחַת, וּפֵרְשׁוּהוּ לְפִי שֶׁאֵינָם מְלַמְּדִים אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְפָּסִים עֲלֵיהֶם".
מיהו בתוספת נדה שם, יש קצת תירוץ על קושיות רש"י, וז"ל: "מה שמקשה רש"י דלא חשיב בסוטה ערבות דערב רב י"ל לפי שלא ידע חשבונן". ולפי"ז אכן י"ל שקיבלנו ערבות על הגרים, וכדברי האור החיים הק'.
ובהלכות קטנות (ח"א סימן קלב) יש לו מהלך מחודשת בזה, שאעפ"י שאין לנו חובת ערבות על הגרים, מכ"מ אם יש לנו כח למחות בהם, ולא מוחים בהם, נענשים על מה שאינם מוחים בהם, וכלשונו:
"שאלה הא דאמרינן בפ' בתרא דקדושין (ע':) גבי קשין גרים לישראל דכתבו התוס' משום ערבות והא אמרינן (סוטה ל"ז.) דלא קבלו ישראל ערבות גרים עליהם. (עי' רש"י נדה י"ג: ותוס' יבמות מ"ז. ד"ה קשים):
תשובה נהי דלא קבלו עליהם ערבות אבל אם יעשו שלא כדין למה לא יענשו אם לא יוכיחום כשבידם למחות".
ויש לדון אם גם על הגרים קבלנו את חובת ערבות, האם אנו ערבים על מה שהם עושים, כי מבואר ברש"י (נדה יג:) על הא דאמר הגמרא: "קשה גרים לישראל כספחת" - "שקשים לישראל כספחת שאין בקיאים במצות ומביאין פורענות ועוד שמא למדים ישראל ממעשיהן מפי מורי הזקן. ויש אומר שכל ישראל ערבים זה בזה ולאו מילתא היא שלא נתערבו בשביל הגרים דאמרינן במס' סוטה (דף לז:) נמצא לכל אחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים ותק"ן בריתות שכולן נתערבו זה בזה אלמא לא נתערבו על הגרים".
הרי ששיטת רש"י היא שלא קבלנו הערבות על הגרים.
אמנם ראיתי באור החיים הקדוש שכתב בפשטות שגם על הגרים קבלנו הגרים, ואנו נענשים על עוונותיהם, וכיש מפרשים ברש"י, וז"ל: "כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה יג:): קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כַּסַּפַּחַת, וּפֵרְשׁוּהוּ לְפִי שֶׁאֵינָם מְלַמְּדִים אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְפָּסִים עֲלֵיהֶם".
מיהו בתוספת נדה שם, יש קצת תירוץ על קושיות רש"י, וז"ל: "מה שמקשה רש"י דלא חשיב בסוטה ערבות דערב רב י"ל לפי שלא ידע חשבונן". ולפי"ז אכן י"ל שקיבלנו ערבות על הגרים, וכדברי האור החיים הק'.
ובהלכות קטנות (ח"א סימן קלב) יש לו מהלך מחודשת בזה, שאעפ"י שאין לנו חובת ערבות על הגרים, מכ"מ אם יש לנו כח למחות בהם, ולא מוחים בהם, נענשים על מה שאינם מוחים בהם, וכלשונו:
"שאלה הא דאמרינן בפ' בתרא דקדושין (ע':) גבי קשין גרים לישראל דכתבו התוס' משום ערבות והא אמרינן (סוטה ל"ז.) דלא קבלו ישראל ערבות גרים עליהם. (עי' רש"י נדה י"ג: ותוס' יבמות מ"ז. ד"ה קשים):
תשובה נהי דלא קבלו עליהם ערבות אבל אם יעשו שלא כדין למה לא יענשו אם לא יוכיחום כשבידם למחות".