מפורסם בשם כמה אחרונים, ובראשם החתם סופר (כמדומה שכותב כן להדיא, ונעלם ממני) ועוד, שיש בעיה/איסור במנין החודשים והשנים ע''פ תאריך לועזי, בגלל שעל חודש 'ניסן' כתוב 'ראשון' הוא לכם וכו'.
אמנם, נראה לי לענ''ד שאין מקום כלל לדון ע''ז.
כידוע מופורסם מרבותינו הראשונים, והוא דבר פשוט וידוע, שאין כזה מושג 'חודש' לפי ימות החמה, כי 'חודש' הוא רק ע''פ הירח, כמו שאין מושג של 'שנה' ע''פ הירח, אלא ע''פ החמה.
ולמעשה, החודשים הלועזים: ינואר, פברואר, וכו', שחלקם 30 וחלקם 31 יום, (ופברואר 28-29 יום) אינם מוגדרים כלל כ'חודשים' אלא בסה''כ חילקו את שנת החמה ל-12 חלקים, אבל למעשה נראה לי שכשהתורה כתבה ש'ניסן' הוא החודש הראשון וכו', פשוט ש'חודש' ע''פ התורה הוא רק חודשי הלבנה, וא''כ מאי נפק''מ לדידן, מה שהחליטו לחלק את שנת החמה ל-12 חלקים ולקראם חודש, הרי בפועל זה לא חודש (אין חודש יותר מ-30 יום, ובלועזי רוב החודשים הם 31 יום)
אלא נראה יותר דכל מה שהתורה מקפידה על ניסן שיהיה ראשון לחדשי השנה וכו', היינו אם נאמר שעכשיו ניסן הוא השני, ואייר השלישי וכן הלאה. אבל לחודשים לועזים אין שום משמעות מבחינה טבעית, וגם מבחינה הלכתית (בניגוד לשנת החמה, שהשנים שלנו מבוססות למעשה על חשבון שנת החמה. כלומר, באמת שנה היא 365.2 יום, רק שא''א לעשות שנה עם 12 חודשים ו-11.5 יום, אז יש לנו את העיבור, אבל שנה במהותה זה רק ע''פ החמה)
אז לא כ''כ מובן מה הבעיה בחודשים הלועזים. וצ''ע.
אמנם, נראה לי לענ''ד שאין מקום כלל לדון ע''ז.
כידוע מופורסם מרבותינו הראשונים, והוא דבר פשוט וידוע, שאין כזה מושג 'חודש' לפי ימות החמה, כי 'חודש' הוא רק ע''פ הירח, כמו שאין מושג של 'שנה' ע''פ הירח, אלא ע''פ החמה.
ולמעשה, החודשים הלועזים: ינואר, פברואר, וכו', שחלקם 30 וחלקם 31 יום, (ופברואר 28-29 יום) אינם מוגדרים כלל כ'חודשים' אלא בסה''כ חילקו את שנת החמה ל-12 חלקים, אבל למעשה נראה לי שכשהתורה כתבה ש'ניסן' הוא החודש הראשון וכו', פשוט ש'חודש' ע''פ התורה הוא רק חודשי הלבנה, וא''כ מאי נפק''מ לדידן, מה שהחליטו לחלק את שנת החמה ל-12 חלקים ולקראם חודש, הרי בפועל זה לא חודש (אין חודש יותר מ-30 יום, ובלועזי רוב החודשים הם 31 יום)
אלא נראה יותר דכל מה שהתורה מקפידה על ניסן שיהיה ראשון לחדשי השנה וכו', היינו אם נאמר שעכשיו ניסן הוא השני, ואייר השלישי וכן הלאה. אבל לחודשים לועזים אין שום משמעות מבחינה טבעית, וגם מבחינה הלכתית (בניגוד לשנת החמה, שהשנים שלנו מבוססות למעשה על חשבון שנת החמה. כלומר, באמת שנה היא 365.2 יום, רק שא''א לעשות שנה עם 12 חודשים ו-11.5 יום, אז יש לנו את העיבור, אבל שנה במהותה זה רק ע''פ החמה)
אז לא כ''כ מובן מה הבעיה בחודשים הלועזים. וצ''ע.