• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

מה לכהן

משתמש חדש
gem
הודעות
21
תודות
65
נקודות
2
בטור סי' קי"ד מביא עצת המהר"ם מרוטנבורג לומר בשמ"ע אתה גיבור תשעים פעמים עד משיב הרוח ומוריד הגשם,
וראיתו מפרק כיצד הרגל גבי שור המועד ריחק נגיחותיו חייב קירב לא כ"ש הכ"נ וכו'
וה"ר פרץ כתב וכו' שאין הנידון דומה לראיה דהתם טעמא משום שהוחזק ליגח ואם הוחזק בשלוש רחוקות כ"ש בשלוש קרובותאבל גשם שנתקן בתפילה והדבר תלוי בהרגל לשונו לא אמרינן הכי.
ולכא' יש לדון בכמה עניינים.
א. האם למהר"ם יש עניין לומר כך כדי שלא יטעה או שזה רק להעיל במקרה שמסתפק? (נפק"מ למעשה שלא חוזרים על משיב הרוח)
ב. בהמשך לנידון זה האם חזקה מועילה לומר מה יהיה או רק למפרע אנו מעמידים דבר על חזקתו?
ב. מה החילוק של רבינו פרץ דהא חזי' שלומדים מחזקת שור המועד להרבה מקומות לא דומים (אשה קטלנית ווסתות חזקת ג' שנים) ואולי ס"ל של' יום אינו מצד חזקה כלל?
 
בטור סי' קי"ד מביא עצת המהר"ם מרוטנבורג לומר בשמ"ע אתה גיבור תשעים פעמים עד משיב הרוח ומוריד הגשם,
וראיתו מפרק כיצד הרגל גבי שור המועד ריחק נגיחותיו חייב קירב לא כ"ש הכ"נ וכו'
וה"ר פרץ כתב וכו' שאין הנידון דומה לראיה דהתם טעמא משום שהוחזק ליגח ואם הוחזק בשלוש רחוקות כ"ש בשלוש קרובותאבל גשם שנתקן בתפילה והדבר תלוי בהרגל לשונו לא אמרינן הכי.
ולכא' יש לדון בכמה עניינים.
א. האם למהר"ם יש עניין לומר כך כדי שלא יטעה או שזה רק להעיל במקרה שמסתפק? (נפק"מ למעשה שלא חוזרים על משיב הרוח)
ב. בהמשך לנידון זה האם חזקה מועילה לומר מה יהיה או רק למפרע אנו מעמידים דבר על חזקתו?
א פשוט שיש ענין שאדם לא יטעה בתפילתו.
ב ודאי שמה שהורגל בלשונו מועיל לעתיד ומה הצד בכלל שלעתיד יחששו ולמפרע לו אטו זה דומה לשמא מת ושמא ימות?
 
ב. מה החילוק של רבינו פרץ דהא חזי' שלומדים מחזקת שור המועד להרבה מקומות לא דומים (אשה קטלנית ווסתות חזקת ג' שנים) ואולי ס"ל של' יום אינו מצד חזקה כלל?
אם זה חזקה, למה ל' יום ולא ג' ימים?
ואף הר"מ לא נתכוין ללמוד את הטעם שאינו חוזר משור המועד, אלא רק בפרט זה שקירב נגיחותיו לא כ"ש, וע"ז הוא שכתב מהרי"א בדעת הר"פ שהרגל הלשון אינו דומה להרגל הנגיחה, ודוקא בהרגל הנגיחה אמרו קירב נגיחותיו חייב אבל לא בהרגל הלשון.


הב"י הביא בזה ב' טעמים
וכתב הר"ד אבודרהם שטעמו של ה"ר פרץ משום דשאני גשם שהדבר תלוי בהרגל לשונו ואע"פ שהרגיל לשונו לומר מתחלת אתה גבור עד משיב הרוח לבדו בלא ברכה ראשונה דמגן לא הוי חזקת הרגל כשמתחיל להתפלל בסדר ברכת מגן ואח"כ אתה גבור. ורבינו הגדול מהרי"א ז"ל כתב שטעמו של הר"ף משום דלא דמי דהתם שהוא לטבע רע שזה נגחן הנה כשיעשה הנגיחה בקרוב מורה שהוטבע בו זה בקנין מה שאין כן אילו היה עושה אותם בהרחקה שיש לנו לומר בכל אחד מהם מקרה הוא אבל כאן הדבר תלוי בהרגל הלשון והלשון אינו מורגל כ"כ כשיעשה דבר אחד בקירוב

והאידנא שנמצא בידינו ספר הסמ"ק עם הגהות הר"פ נמצא בו מפורש כדברי אבודרהם.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון