• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

ליחדא שמיה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
388
תודות
1,146
נקודות
126
בריש פרק חזקת הבתים, מבואר שחזקת קרקעות ג' שנים, ובגמ' מבואר [לדעת הולכי אושא] שכאשר דבר חוזר על עצמו ג' פעמים יש בכך הוכחה שאינו מקרה [וכמו שור המועד]. והנה, בהמשך המשנה 'אבל בשדה אילן כנס את תבואתו ומסק את זיתיו כנס את קייצו הרי אלו ג' שנים', והיינו שאין ענין דוקא בג' שנים, אלא הרעיון הוא שיהיו ג' אכילות. וצ"ב לפ"ז מה יש בג' שנים? מה מגדיר את השנה ליחידה אחת של אכילה? למה לא בחרו בג' יובלות?
 
בריש פרק חזקת הבתים, מבואר שחזקת קרקעות ג' שנים, ובגמ' מבואר [לדעת הולכי אושא] שכאשר דבר חוזר על עצמו ג' פעמים יש בכך הוכחה שאינו מקרה [וכמו שור המועד]. והנה, בהמשך המשנה 'אבל בשדה אילן כנס את תבואתו ומסק את זיתיו כנס את קייצו הרי אלו ג' שנים', והיינו שאין ענין דוקא בג' שנים, אלא הרעיון הוא שיהיו ג' אכילות. וצ"ב לפ"ז מה יש בג' שנים? מה מגדיר את השנה ליחידה אחת של אכילה? למה לא בחרו בג' יובלות?
מן הזכרון, בשדה יש מחזוריות של שנה ביחס לצמיחת הפירות.
לכאו' בבתים ניתן להעמיד את השאלה בצורה נהירה יותר.
 
בריש פרק חזקת הבתים, מבואר שחזקת קרקעות ג' שנים, ובגמ' מבואר [לדעת הולכי אושא] שכאשר דבר חוזר על עצמו ג' פעמים יש בכך הוכחה שאינו מקרה [וכמו שור המועד]. והנה, בהמשך המשנה 'אבל בשדה אילן כנס את תבואתו ומסק את זיתיו כנס את קייצו הרי אלו ג' שנים', והיינו שאין ענין דוקא בג' שנים, אלא הרעיון הוא שיהיו ג' אכילות. וצ"ב לפ"ז מה יש בג' שנים? מה מגדיר את השנה ליחידה אחת של אכילה? למה לא בחרו בג' יובלות?
להולכי אושא, החזקה אינה בנוייה כלל על 'מדלא מיחה'? דלזה יובלות ודאי לא שייך
ואמנם אפ' להעמיד הקו' על קיץ וחורף וכעין שמצינו שהיו בתים יעודיים לעונות.
גם דיור של שנה זה פרק זמן שלם, קיץ חורף, וכמובא במציעא גבי שוכר לשנה..
ומיניה, ואם של חודש וחודש וכו'. הרי אכילת חודש בפנ"ע.
 
נערך לאחרונה:
עי' תוס' ריש חזקת הבתים דכתבו שצריך אכילה חשובה של שנה,
וברש"י שם כתב דאין לך אדם הרואה את חבירו זורע פרי העשוי לשנה ושותק.
ודו"ק.
היינו מדלא מיחה.
וא"כ להולכי אושא הוא תלוי ב
מח' ראשונים (עי' תוס' בכל הסוגיא "הוחזק שתקן" ובע"ב כתבו דהוי מחילה ועיין באחרונים שם).
 
מה פתאום?!
ג"ש לא נלמד מ"שור המועד" אלא ג' אכילות, כדברי הגמ' בע"ב מאן הולכי אושא ר"י, וזכית לכוון לתי' התוס' בדף כט א (מהזכרון, כמדומני שהראשון בעמוד)
(ושמא כבודו לומד ב'עיון', והגיע רק למשנה?)
 
מסתבר מאוד, [כמדו' שכך מבואר בתור"ח ריש חזה"ב] דבדבר שאין לו הגדרה אחרת, שנה מגדירה אותו ליחידה. שאל"ה הכל רצף אחד וז"א.
זכורני שהראשונים נקטו פרק זמן של שכירות, בזמנם היה שכיח שכירות לשנה (בבתים עכ"פ)
 
זכורני שהראשונים נקטו פרק זמן של שכירות, בזמנם היה שכיח שכירות לשנה (בבתים עכ"פ)

א"צ לטרוח הרבה, רק להרים את העניים כמה ס"מ למעלה-
כ"כ רבינו יונה והרשב"א בדף כח:
 
בריש פרק חזקת הבתים, מבואר שחזקת קרקעות ג' שנים, ובגמ' מבואר [לדעת הולכי אושא] שכאשר דבר חוזר על עצמו ג' פעמים יש בכך הוכחה שאינו מקרה [וכמו שור המועד]. והנה, בהמשך המשנה 'אבל בשדה אילן כנס את תבואתו ומסק את זיתיו כנס את קייצו הרי אלו ג' שנים', והיינו שאין ענין דוקא בג' שנים, אלא הרעיון הוא שיהיו ג' אכילות. וצ"ב לפ"ז מה יש בג' שנים? מה מגדיר את השנה ליחידה אחת של אכילה? למה לא בחרו בג' יובלות?
לכאו' רואים בתוס' (כ"ט. למעלה) שאף לרבנן היה לו צד לומר ששנה תהיה מוגדרת כאכילה, ואולי בתי' חוזרר בו מזה,
ויתר עע"כ ילה"ק באמת שהרי אף הם יודו שבבית הבדין ל"צ לילות א"כ מה הגדר בזה?
 
לכאו' רואים בתוס' (כ"ט. למעלה) שאף לרבנן היה לו צד לומר ששנה תהיה מוגדרת כאכילה, ואולי בתי' חוזרר בו מזה,
ויתר עע"כ ילה"ק באמת שהרי אף הם יודו שבבית הבדין ל"צ לילות א"כ מה הגדר בזה?
בית הבדין לא בעי' לילות מפני שהוי כחנותא דמחוזא (לרשב"ם) שאין זה מתשמישי בית הבד, וע"כ זה לא נכנס בגדר האכילה ואין במניעה מכך חסרון.
מתי' התוס' מוכח להפך, שכ"ז הוא לדעת ר' ישמעל, וכפי שהבאתי כבר לעיל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓