מן הזכרון, בשדה יש מחזוריות של שנה ביחס לצמיחת הפירות.
גם דיור של שנה זה פרק זמן שלם, קיץ חורף, וכמובא במציעא גבי שוכר לשנה..
להולכי אושא, החזקה אינה בנוייה כלל על 'מדלא מיחה'? דלזה יובלות ודאי לא שייך
ומיניה, ואם של חודש וחודש וכו'. הרי אכילת חודש בפנ"ע.
מח' ראשונים (עי' תוס' בכל הסוגיא "הוחזק שתקן" ובע"ב כתבו דהוי מחילה ועיין באחרונים שם).
היינו מדלא מיחה.
אכן, ברש"י מצינו סתירה בזה.
כמדומני שהחת"ס דייק כדברי כת"ר.
למה לא? מה יש בשנים יותר מיובלות? הרי מג' אכילות מוכח שאי"ז תלוי דוקא בשנים.
כ"כ רבינו יונה והרשב"א בדף כח:
זכורני שהראשונים נקטו פרק זמן של שכירות, בזמנם היה שכיח שכירות לשנה (בבתים עכ"פ)
תוכל להביא מקור?
אך בכ"א אחפש.
והוא אשר שאלתי, מדוע.
לכאו' רואים בתוס' (כ"ט. למעלה) שאף לרבנן היה לו צד לומר ששנה תהיה מוגדרת כאכילה, ואולי בתי' חוזרר בו מזה,
בית הבדין לא בעי' לילות מפני שהוי כחנותא דמחוזא (לרשב"ם) שאין זה מתשמישי בית הבד, וע"כ זה לא נכנס בגדר האכילה ואין במניעה מכך חסרון.
