בבתים רבים החלומות לליל הסדר מרומם לחוד
והמציאות -בפרט למי שיש לו בנים בגיל ההתבגרות או סתם מאתגרים למינים- לחוד.
ישנו ווארט יקר של המשך חכמה שמצווה לפרסם:
בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, והק' [=-בפרשת בא] מדוע לא "בשעה שפסח מצה ומרור מונחים לפניך"? שהכי עדיף טפי, וזו צורת קיום המצווה מהתו'?
אלא תי ' שם [-ע"פ משל, כדאי לראות בפנים]
שעיקר הנח"ר הינה שהגם בהיותנו בגלות, אין לנו לא זבח ולא ניחוחים, ואין ישראל שרויים על אדמתם בטוב, אלא אדרבה דווים וסחופים בין הגויים, ואעפ"כ מתאמצים לעבודת הבורא, זהו התמצית של יצי"מ , שהקבלת עול איננה מותנית בנוחות ובחדווה, אלא עול אמיתי, עול על צווארם.
ולפ"ז מי שהסדא שלו לא היה אי-אי-אי, אולם נתאמץ הוא בעוז לקיים מצוות היום-
הרי בעבור זה נהיה מקויים בכה"ג בשלימות.
והמציאות -בפרט למי שיש לו בנים בגיל ההתבגרות או סתם מאתגרים למינים- לחוד.
ישנו ווארט יקר של המשך חכמה שמצווה לפרסם:
בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, והק' [=-בפרשת בא] מדוע לא "בשעה שפסח מצה ומרור מונחים לפניך"? שהכי עדיף טפי, וזו צורת קיום המצווה מהתו'?
אלא תי ' שם [-ע"פ משל, כדאי לראות בפנים]
שעיקר הנח"ר הינה שהגם בהיותנו בגלות, אין לנו לא זבח ולא ניחוחים, ואין ישראל שרויים על אדמתם בטוב, אלא אדרבה דווים וסחופים בין הגויים, ואעפ"כ מתאמצים לעבודת הבורא, זהו התמצית של יצי"מ , שהקבלת עול איננה מותנית בנוחות ובחדווה, אלא עול אמיתי, עול על צווארם.
ולפ"ז מי שהסדא שלו לא היה אי-אי-אי, אולם נתאמץ הוא בעוז לקיים מצוות היום-
הרי בעבור זה נהיה מקויים בכה"ג בשלימות.