נחלי מים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
223
תודות
656
נקודות
76
והכרתי גם אחד שההורים שלו בכו כשהלך לדרוך בדרך חדשה באיזור הרובע וכעת הוא בוכה על הילדים שלו שבמקום שמה שיהיה להם בראש זה עוד שטיקל גמרא הם נעצרים כל שני וחמישי בגבעות ארצנו הקדושה כמובן עטורים בתפילין וחוטים כחולים (תכלת??) בציציותיהם.
אגב, בלי להיכנס לנידון ההלכתי, נראה לי שהרעיון העומד מאחורי דברי הרמב"ם, הוא, כי אף אם בטלה הסמיכה המדויקת אצל רב מסוים, מכל מקום שלימות התורה בכלל האומה נשארת בהכרח, ועל כן אם הכלל מסמיך ת"ח כלשהו, בהכרח כי הוא ממשיך את מסורת התורה עצמה, וראוי הוא כמו מי שנסמך ממשה רבינו עצמו.

לכאורה מתאים לדבריו בעניין סמכות התלמוד שהוא מכיון שקבלו כלל ישראל.
 
לכאורה מתאים לדבריו בעניין סמכות התלמוד שהוא מכיון שקבלו כלל ישראל.
וב' הדברים פלא כי כלל ישראל לא יכולים להוסיף או לגרוע אות אחת מהתורה כנודע מחז''ל ולכן כל סמכות התלמוד לכאורה היא משום שחכמי התלמוד היו בעוצמה ובכמות שלא חזרה אח''כ וכמו שכבר נכתב כן בספרא דאדם הראשון ב''מ פו
 
וב' הדברים פלא כי כלל ישראל לא יכולים להוסיף או לגרוע אות אחת מהתורה כנודע מחז''ל ולכן כל סמכות התלמוד לכאורה היא משום שחכמי התלמוד היו בעוצמה ובכמות שלא חזרה אח''כ וכמו שכבר נכתב כן בספרא דאדם הראשון ב''מ פו ולכן פלא דברי הרמב''ם לגבי הסמיכה
כלל ישראל יכולים לקבל עליהם, כמו שקיבלו התורה, וברית סיני וברית ערבות מואב.
זה לא להוסיף ולגרוע, מפני שהתלמוד הוא דרך פסיקה בתוך התורה עצמה.
וכן בדורות מאוחרים מצינו שקיבלו פוסקים, כמו השו"ע שקיבלוהו הספרדים, והתימנים שקיבלו הרמב"ם.
 
לכאורה מתאים לדבריו בעניין סמכות התלמוד שהוא מכיון שקבלו כלל ישראל.
קובץ שעורים קונטרס דברי סופרים סימן ב
ח) ונראה דקיבוץ כל חכמי ישראל יש לו כח של ב"ד הגדול אפילו בזמן דליכא סמוכין דהא בשעת חתימת התלמוד כבר בטלה הסמיכה ומ"מ חייבין כל ישראל לשמוע להן דכיון דאמרה תורה אין לך אלא שופט אשר בימיך ואין לנו שופט אחר אלא הסכמת כל חכמי ישראל שבאותו הדור הראויין להוראה ע"כ עליהן צותה תורה לשמוע להן וזהו טעמו של הרמב"ם שכתב בפי' המשנה פ"ק דסנהדרין ובחיבורו הגדול פ"ד מסנהדרין דגם בזה"ז אם יסכימו כל חכמי ישראל או רובן לסמוך חכם מהחכמים אף שהן בעצמן אינן סמוכין מ"מ סמיכתן סמיכה עיין שם אלא שנראה מדבריו שם שהדבר תלוי בהסכמת חכמי ארץ ישראל לחודייהו וד"ז צ"ע דמאי אולמייהו דחכמי ארץ ישראל יותר מחכמי חו"ל וכפי הנראה אין הדבר תלוי אלא ברוב [ועיין בפירוש המשניות לבכורות פ"ד דהרמב"ם שינה מהא דריש הוריות].​
 
מבלי לעסוק בגוף הנדון, אציין.
קובץ שעורים קונטרס דברי סופרים סימן ב
ח) ונראה דקיבוץ כל חכמי ישראל יש לו כח של ב"ד הגדול אפילו בזמן דליכא סמוכין דהא בשעת חתימת התלמוד כבר בטלה הסמיכה ומ"מ חייבין כל ישראל לשמוע להן דכיון דאמרה תורה אין לך אלא שופט אשר בימיך ואין לנו שופט אחר אלא הסכמת כל חכמי ישראל שבאותו הדור הראויין להוראה ע"כ עליהן צותה תורה לשמוע להן וזהו טעמו של הרמב"ם שכתב בפי' המשנה פ"ק דסנהדרין ובחיבורו הגדול פ"ד מסנהדרין דגם בזה"ז אם יסכימו כל חכמי ישראל או רובן לסמוך חכם מהחכמים אף שהן בעצמן אינן סמוכין מ"מ סמיכתן סמיכה עיין שם אלא שנראה מדבריו שם שהדבר תלוי בהסכמת חכמי ארץ ישראל לחודייהו וד"ז צ"ע דמאי אולמייהו דחכמי ארץ ישראל יותר מחכמי חו"ל וכפי הנראה אין הדבר תלוי אלא ברוב [ועיין בפירוש המשניות לבכורות פ"ד דהרמב"ם שינה מהא דריש הוריות].​
המתחיל במצוה אומרים לו גמור
אם תוכל לצטט דברי החזו''א הידועים המשיג על הדברים
תבורך מן השמים
 
כלל ישראל יכולים לקבל עליהם, כמו שקיבלו התורה, וברית סיני וברית ערבות מואב.
זה לא להוסיף ולגרוע, מפני שהתלמוד הוא דרך פסיקה בתוך התורה עצמה.
וכן בדורות מאוחרים מצינו שקיבלו פוסקים, כמו השו"ע שקיבלוהו הספרדים, והתימנים שקיבלו הרמב"ם.
כלל ישראל מכיל בתוכו דעות רבות ומגוונות ולאורך הדורות לא הסכימו הכלל לקבל על עצמם רב אחד בשום אופן אלא כל אחד לפי שכלו יהולל איש או שלומד מפי רבו ומה שקבלו הרמב''ם והשו''ע הוא המון העם כמוש''כ הגר''א בבאורו לתיקוני זוהר ולא (כל) הת''ח כי כל מי שיש לו אחיזה בפרוש התורה מצד עצמו רוצה להיות בטוח שהוא נוהג כפי האמת שנראית לו ולא להסתמך על אחרים במה שאינו ברור לו אמיתותם ושונה התלמוד שנתקבל אצל כל ישראל וזה בגלל שהיה ברור להם שיסודו אמיתות מוחלטת בפ' התורה וכמו שכתוב בספרא דאדם קדמאה גם לגבי סוף משנה
 
וזה בגלל שהיה ברור להם שיסודו אמיתות מוחלטת בפ' התורה וכמו שכתוב בספרא דאדם קדמאה גם לגבי סוף משנה
פסיקת ההלכה לא עובדת מתוך הנחות של אמיתות מוחלטות, אלא היא המגדירה אותן, כמו במח' רבה עם מתיבתא דרקיעא, וחכמים עם רבי אליעזר.
 
פסיקת ההלכה לא עובדת מתוך הנחות של אמיתות מוחלטות, אלא היא המגדירה אותן, כמו במח' רבה עם מתיבתא דרקיעא, וחכמים עם רבי אליעזר.
נכון
וההנחה הזו לא באה בחלל ריק אלא בהכרת הפער בין הדורות וראיית עומק גדול בתלמוד שאין אנו יכולים לבוא בנעליו כמו שאפשר לראות עד היום על סדר טהרות שאין עליו תלמוד כלל שכבר הראשונים התאוננו שמגששים בו באפלה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון