- הודעות
- 61
- תודות
- 228
- נקודות
- 30
כל מחנך שדואג לטובת התלמידים (מי שיש לו שיקולים זרים הוא כלל לא עושה את מלאכתו נאמנה), מגיע לדילמה זו פעמים רבות:
את מי להעדיף את התלמיד הפרטי או את שאר חבריו?
ניקח דוגמה מצויה, ילד עם קשיי קשב וריכוז שמפריע לחבריו לכיתה. כדי לעצור את ההפרעה ניתן לשלוח אותו מהכיתה, זה פתרון טוב לטובת שאר התלמידים שיוכלו להמשיך ללמוד. אך לילד עצמו זה עוול, כי הוא מרגיש שדחו אותו וזה עונש למרות שהוא לא אשם בהפרעה שהפריע.
מבחינת הילד הזה - מחנך חכם עם סבלנות והבנה לילד - יכול לדבר אליו בטובות להרגיע אותו, זה ייקח כמה דקות. בינתיים הכיתה כולה הפסידה זמן לימוד.
אם נעמיד את זה מול זה, צריך לבקש מגדול ביראל שיכריע בשאלה כזאת, מה עדיף?
אמנם, בדוגמה שהוזכרה. ניתן לומר בוודאות, שאין ביטול תורה לכל הכיתה כאשר מדברים נכון לילד זה, למרות שהם הפסידו אפילו 5 דקות של לימוד, עד שהשיעור יחזור למסלולו. כי הם לומדים בדוגמה אישית 'מידות טובות' מהמלמד שלהם, ודרך ארץ קדמה לתורה.
את מי להעדיף את התלמיד הפרטי או את שאר חבריו?
ניקח דוגמה מצויה, ילד עם קשיי קשב וריכוז שמפריע לחבריו לכיתה. כדי לעצור את ההפרעה ניתן לשלוח אותו מהכיתה, זה פתרון טוב לטובת שאר התלמידים שיוכלו להמשיך ללמוד. אך לילד עצמו זה עוול, כי הוא מרגיש שדחו אותו וזה עונש למרות שהוא לא אשם בהפרעה שהפריע.
מבחינת הילד הזה - מחנך חכם עם סבלנות והבנה לילד - יכול לדבר אליו בטובות להרגיע אותו, זה ייקח כמה דקות. בינתיים הכיתה כולה הפסידה זמן לימוד.
אם נעמיד את זה מול זה, צריך לבקש מגדול ביראל שיכריע בשאלה כזאת, מה עדיף?
אמנם, בדוגמה שהוזכרה. ניתן לומר בוודאות, שאין ביטול תורה לכל הכיתה כאשר מדברים נכון לילד זה, למרות שהם הפסידו אפילו 5 דקות של לימוד, עד שהשיעור יחזור למסלולו. כי הם לומדים בדוגמה אישית 'מידות טובות' מהמלמד שלהם, ודרך ארץ קדמה לתורה.
