ט' אדר. יומא דהילולא של הרה"ק בעל 'צרור החיים' מסעליש זצוק"ל

[שמעון הגלילי]

ט' אדר​

רבי שמואל שמעלקא קליין אב"ד סעליש בעל 'צרור החיים'​

תקסה - תרלה​

במוצאי שבתות וימים טובים, אחר הבדלה, אמר לבחורים:
לכו לאהליכם והשמיעו בפיכם די גמרא ניגון, שהוא ראש לכל הניגונים.

 

[שמעון הגלילי]

פעם אחת נסע בעגלה ובאמצע הדרך עברו ביער, ודרכו של הרה"ק הייתה שלא להכות הסוסים משום צער בעלי חיים. אולם באותו הפעם ציווה להבעל עגלה להכות בסוסים כדי שיעברו את היער ההוא במהירות היותר אפשרי, וכשעברו ביער התחיל הרה"ק לנשום נשימות גדולות בכבידות, והסביר עצמו, שביער ההוא שעברו היה מלא מנשמות הבריונים מחורבן בית שני שלא רצו לשמוע לקול החכמים שציוו להיכנע, ונלחמו עד הסוף, והם שגרמו חורבן הבית וגלות ישראל, ועד היום אין להם תיקון. ולכן ציוויתי לבעל עגלה שיסע מהרה מפני שהמקום הזה הוא מקום טומאה ר"ל, ולא יכולתי לסבול האויר שם.

והוסיף הרה"ק ששמע כרוז שהנשמות הללו מתחננים מהקב"ה שהם רוצים לבוא עוד הפעם בגלגול בעולם הזה, והם רוצים לתקן מעשיהם. וענו להם מן השמים, שאף על פי שידוע שהם לא יחזרו בתשובה, מכל מקום כיון שיש לכל אחד בחירה, לכן יתנו להם לבוא עוד הפעם לזה העולם.

ופנה לרבי משה יונגרייז אב"ד קאשוי שהיה עמו ואמר לו: תדע, שעוד ארבעים שנה מהיום יבואו עוד הפעם לעולם, ואתה תהיה רב, און זאלסט האבן שכל[1], (ושיהיה לך שכל...).

ואכן באחרית שנות רבנותו של רבי משה בעיר קאשוי, באו אנשים לעיר לעורר הציבור שיתנו כסף לקנות את ארץ ישראל מידי הטורקים, ולהחליף הקופסאות צדקה של ר' מאיר בעל הנס, בקופסאות של קק"ל. ובאו ראשי הקהילה אליו לשאול אותו על זה, ונזכר מאותו מעשה שהיה לו עם רבו ומה שאמר לו אז. מיד הלך וחיפש בכתביו, מה שרשם לעצמו אז, וראה שהיום כלו הארבעים שנה שאמר לו רבו. וענה ואמר: לא ולא! חס מלהתחבר להם! רק לישאר עם הקופסאות של רמבע"נ ולשלוח הכסף לממוני הכולל, וגירשם מהעיר[2].​

---

[1] כן מובא בשם נכדו של רבי משה הרה"ג ר' משה דוד הלוי יונגרייז אב"ד הארשפאלווא, אולם בספר זוודא קלילא ובתולדותיו של הרה"ק מסעליש בסוף ספר צרור החיים, לא כתוב שאמר זאת לרבינו אלא שזה היה התשובה שענו מן השמים לנשמות, שיבואו עוד ארבעים שנה לעולם, ורבי משה שמע זאת ורשם לעצמו את הדברים.
[2] לפי המובא בסיפור זה, רבי משה נסע עם הרה"ק מסעליש בהיותו כבן כ'-כ"ד, שהרי רבי משה נפטר בשנת ס"ד לחייו, וכן 'הקופות הכחולות' של קק"ל נעשו רק בשנת תרס"ב כשרבי משה היה בן שישים, וארבעים שנה קודם לכן היה רק בן כ'-כ"ד, וממילא עניין זה קשה להולמו, שהרי רבי משה היה באותן שנים בצל רבו ביארמאט, וגם לא נודע לנו שהיה תלמידו של הרה"ק מסעליש, ואולי היה זה עם איש אחר ולא עם רבי משה, או שרק ההמשך בענין החלפת הקופות היה עמו.​