• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
וראיתי מי שכתב, שהכוונה היא ליום המוזכר בגמרא

שבת יז, א
נעצו חרב בבית המדרש, אמרו: הנכנס יכנס והיוצא אל יצא. ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים, והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל.

ואיני יודע כעת מה מקורו.
 
והלבוש כתב
בט' בו נחלקו בית שמאי ובית הלל זה על זה, והואיל ונפלה מחלוקת בין חכמי ישראל אף על פי שמחלקותם לשם שמים היא, מ"מ נעשית התורה ח"ו כשתי תורות שזה אוסר וזה מתיר וזה מטמא וזה מטהר ואין יודעין שום דין על בוריו, הרי הוא כיום צרה ומתענין בו.

ונראה מדבריו שאין הכוונה לאותו היום שבו ישב הלל כפוף בפני שמאי.​
 
והלבוש כתב
בט' בו נחלקו בית שמאי ובית הלל זה על זה, והואיל ונפלה מחלוקת בין חכמי ישראל אף על פי שמחלקותם לשם שמים היא, מ"מ נעשית התורה ח"ו כשתי תורות שזה אוסר וזה מתיר וזה מטמא וזה מטהר ואין יודעין שום דין על בוריו, הרי הוא כיום צרה ומתענין בו.

ונראה מדבריו שאין הכוונה לאותו היום שבו ישב הלל כפוף בפני שמאי.​
לכאו' מוכח שכן, שהלא מחלוקת הסמיכה ביו"ט כבר הייתה לפני, אז לא על עצם המחלוקת בכו - אלא על היום של הי"ח דבר, שאז נעשו לב' כיתות 'ברשמי'.
 
וראיתי מי שכתב, שהכוונה היא ליום המוזכר בגמרא

שבת יז, א
נעצו חרב בבית המדרש, אמרו: הנכנס יכנס והיוצא אל יצא. ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים, והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל.

ואיני יודע כעת מה מקורו.
אכן אינו נראה, שהרי שם נחלקו שמאי והלל עצמם, והצער הוא מחמת מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל, דהיינו תלמידיהם.
ובגמרא לעיל מיניה (טו.) ראיתי יותר מכך, שהמחלוקת בין שמאי והלל (יז.) אינו נחשב למחלוקת כלל, דהא שתיק ליה הלל לשמאי.

ומסתבר יותר שהכוונה למובא בירושלמי מסכת שבת פרק א (הלכה ד) וז"ל:

מתני' ואלו הן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון שעלו לבקרו ונמנו ורבו ב"ש על ב"ה ושמנה עשר דברים גזרו בו ביום: גמ' אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. רבי אליעזר אומר בו ביום גדשו את הסאה. רבי יהושע אומר בו ביום מחקו אותה. אמר לו ר' ליעזר אילו היתה חסירה ומילאוה יאות. לחבית שהיא מליאה אגוזין כל מה שאתה נותן לתוכה שומשמין היא מחזקת. אמר לו רבי יהושע אילו היתה מליאה וחיסרוה יאות. לחבית שהיתה מליאה שמן כל מה שאתה נותן לתוכה מים היא מפזרת את השמן. תנא ר' יהושע אונייא תלמידי ב"ש עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי ב"ה. תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים. תני שמונה עשרה דבר גזרו ובשמונה עשרה רבו. ובשמונה עשרה נחלקו.
 
אכן אינו נראה, שהרי שם נחלקו שמאי והלל עצמם, והצער הוא מחמת מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל, דהיינו תלמידיהם.
ובגמרא לעיל מיניה (טו.) ראיתי יותר מכך, שהמחלוקת בין שמאי והלל (יז.) אינו נחשב למחלוקת כלל, דהא שתיק ליה הלל לשמאי.

ומסתבר יותר שהכוונה למובא בירושלמי מסכת שבת פרק א (הלכה ד) וז"ל:

מתני' ואלו הן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון שעלו לבקרו ונמנו ורבו ב"ש על ב"ה ושמנה עשר דברים גזרו בו ביום: גמ' אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. רבי אליעזר אומר בו ביום גדשו את הסאה. רבי יהושע אומר בו ביום מחקו אותה. אמר לו ר' ליעזר אילו היתה חסירה ומילאוה יאות. לחבית שהיא מליאה אגוזין כל מה שאתה נותן לתוכה שומשמין היא מחזקת. אמר לו רבי יהושע אילו היתה מליאה וחיסרוה יאות. לחבית שהיתה מליאה שמן כל מה שאתה נותן לתוכה מים היא מפזרת את השמן. תנא ר' יהושע אונייא תלמידי ב"ש עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי ב"ה. תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים. תני שמונה עשרה דבר גזרו ובשמונה עשרה רבו. ובשמונה עשרה נחלקו.
במחילה, לא הבנתי דבריך, המדובר בבבלי ובירושלמי על אותו היום ואותו המעשה.
 
במחילה, לא הבנתי דבריך, המדובר בבבלי ובירושלמי על אותו היום ואותו המעשה.
א. עיין שם בדף י"ד ע"ב ותראה שהגמרא מחלקת בפירוש בין ג' המחלוקות שבין שמאי והלל עצמם, לבין י"ח גזירות בהם נחלקו בית שמאי ובית הלל, דהיינו תלמידיהם.
ב. דו"ק היטב בשתי המעשים, ותראה שמחלוקת שמאי והלל דבוצרים בטהרה היתה בבית המדרש, ואילו מחלוקתם על י"ח דבר היתה בעליית חנניה, ותלמידי בית שמאי עמדו למטה.
 
נכתב​
על היום של הי"ח דבר, שאז נעשו לב' כיתות 'ברשמי'.​
ואני תמהתי​
הא מנלך?
מנין שאז נעשו?
משום שרבו באותו המקום תלמידי בית שמאי על בית הלל?

ועדיין, אינו מחמת שישב הלל כפוף בפני שמאי.​
ולאחר דין ודברים, התבאר לי בכוונת דבריו, לא שאז נחלקו לראשונה, אלא​
כוונתו שעצם מאורע זה, קבע מחלוקת זו למשהו מעבר​
והיינו שנכון שנחלקו ביניהם שמאי והלל (מעט) ותלמידיהם, אלא שמאורע 'כביר' זה של נמנו ורבו תלמידי בית שמאי על תלמידי בית הלל, והיה הלל הנשיא יושב כפוף בפני שמאי, ולהמובא בירושלמי אף עמדו עליהם בחרבות ורמחים, קבע מחלוקת זו לב' כתות נפרדות, ועל כך נקבעה התענית ביום זה.

נ.ב. כמדו' שמן הראוי להזכיר את דברי הגמ', "ת"ש אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרות ובאחיות בגט ישן ובספק אשת איש ובמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק בכסף ובשוה כסף בפרוטה ובשוה פרוטה לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מבית הלל ולא ב"ה מבית שמאי ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר (זכריה ח, יט) האמת והשלום אהבו"​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון